מיגון מוסדות חינוך? רק ברשויות חזקות

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בת"א דנה אתמול באישור חמש תוכניות עיצוב אדריכלי של מבני גני ילדים בעיר. בת"א לוקחים את הנושא ברצינות: התכנון נעשה על ידי אדריכלים, חברי הוועדה קיבלו מבעוד מועד את תוכנית המבנה, כולל התוספת ואפילו הדמיה שמציגה את המבנה המשודרג.

בדיקה ברשויות אחרות מעלה שת"א היא יוצאת הדופן. למשרד החינוך אין נוהל מחייב ושרשויות להן סדרי עדיפויות שונים, או יותר חלשות, יסתפקו במיגון פחות איכותי או שכלל לא יוכלו למגן את כל מוסדות החינוך בעיר.

החל מ־2019, חולקה ישראל ל־1,700 אזורי התרעה. כלומר, לכל יישוב יש את זמן ההתרעה שלו. בחלקם נדרש להגיע למרחב המוגן בתוך דקה וחצי. כלומר, המיקום של המרחב המוגן, הדירתי או המוסדי, חייב להיות קרוב מאד ונגיש. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי עם פרוץ המלחמה לא היה ברשויות מידע באשר לתקינות המרחבים המוגנים שבתחומן.

בת"א למשל, לא היה מרחב מוגן תיקני ב־120 מתוך 575 גני הילדים. בתחילת נובמבר הוחלט לתקצב כ־50 מיליון שקל לבניית מרחבים מוגנים מוסדיים תקניים בגנים. מהעירייה נמסר כי השאיפה היא לסיים את העבודות עד פברואר 2024.

מהנדס העיר גבעתיים שגיא תמרי אמר כי בשבועות האחרונים הוא שותף, יחד עם פיקוד העורף, בהכנת סקר ותוכנית למיגון כל מבני החינוך בעיר. תמרי מסביר שהמקלטים הקיימים, שנמצאים לרוב בקומות הקרקע של המבנים, לא עונים על דרישת פיקוד העורף להגיע למרחב המוגן בתוך דקה וחצי ולכן בעיר נערכים גם להוספת ממ"קים (מקלטים קומתיים).

בעיריית חולון מבצעים עבודות שיפוץ ב־61 גנים וב־10 בתי ספר, בעלות של 16 מיליון שקל. בנוסף, הוזמנו 17 ממ"מים (מרחבים מוסדיים מוגנים) יבילים או קבועים לגנים ו־8 לבתי הספר.

ברמת גן מוגנו ב-3 השנים האחרונות, מאז מבצע "שומר חומות", 25 גני ילדים בתקציב של כ-4.5 מיליון שקל. מאז פרוץ המלחמה הוזמנו 14 ממ"דים ניידים בתקציב של כ-3 מיליון שקל, שהוצבו במקומות ציבוריים, שניים מתוכם בגני ילדים.

מתוך כ־2,000 כיתות בבני ברק, כ־100 אינן ממוגנות. מעיריית בני ברק נמסר כי "נטל השלמת פערי מיגון גדול לכתפיה של רשות מקומית והנושא יהיה חייב לקבל תיעדוף ממשלתי".

בדובר צה"ל הבהירו כי האחריות על מיגון היא של הרשות המקומית, בפיקוח משרד החינוך. במשרד החינוך רמזו שמשרד האוצר יצטרך להידרש לנושא: "השלמת פערי המיגון מחייבת תקציבים חיצוניים למשרד החינוך".