אכיפה נמוכה סביב מטרדי רעש ברשויות: רק 15% מהפניות הסתיימו בקנס

רעש נחשב לנושא השני בשכיחותו (לאחר עבירות תנועה) בפניות למשטרת ישראל. במרבית הארץ הישראלים מרגישים היטב את המטרד היומיומי הגובר – מעסקים רועשים לנהגים או שכנים חסרי התחשבות. רעש פוגע בבריאות האדם, אך את הרשויות הוא מטריד פחות: דו״ח של מבקר המדינה המתפרסם היום (יום ג׳), מצא כי המשטרה והרשויות המקומיות לא אוכפים דיין את החוקים והתקנות בעניין עבירות הרעש. כאשר מתבצעת אכיפה, היא רפה למדיי: רק כ-15% מהפניות למשטרת ישראל בנושא גרימת רעש ב-2022 הסתיימו במתן קנס (כ-35 אלף קנסות).

עד כמה חמורים מפגעי הרעש? לפי תחשיב שביצע המשרד להגנת הסביבה לפי אמות מידה המקובלות בעולם, בישראל יש כ-400 מקרי מוות בשנה כתוצאה מנזקים עקיפים הנגרמים ממפגעי רעש. הישראלים חשים היטב על בשרם את הסיכון, וממהרים לדווח: בין ינואר 2021 ליוני 2023 התקבלו במשטרת ישראל 656,813 פניות בנושא רעש. בקרב הרשויות המקומיות שנבדקו (נתניה, עפולה, פתח תקווה וצפת), שיעור הפניות שהגיעו למוקדים העירוניים בנושאי רעש, מתוך כלל הפניות בנושאי איכות הסביבה בשנים 2019 - 2023 הגיע לכ-64% (כ-94,000 פניות בנושאי רעש מתוך מספר כולל של כ-154,000 פניות בנושאי איכות הסביבה). שיעור הפניות בנושאי רעש בנתניה (כ-99%) ובעפולה (כ-87%) היה גבוה במיוחד.

למרות שהתושבים מעידים על מטרד בלתי פוסק, הרשויות שנבדקו בקושי אוכפות את החוקים ובתקנות בעניין, למרות הכלים העומדים לרשותן. במשך שלושה רבעונים בשנת 2022 רק 15% מהפניות למשטרה הסתיימו בקנס, כשהערים עצמן גם לא ממהרות להסמיך פקחים שיעסקו בנושא. עיריית פתח תקווה הסמיכה פקח סביבתי אחד בלבד, ועיריות עפולה וצפת לא הסמיכו כלל פקחים סביבתיים. התוצאות ברורות: בעיריות עפולה בצפת כלל לא נרשמו דוחות במהלך החודשים שנבדקו, ובאחרות רשמו פקחי הרשות 38-44 דוחות בממוצע מדי חודש בלבד.

אילו לא די בכך, עיריות מנצלות רק כ-40% מהתמיכות שמאשר להן המשרד להגנת הסביבה לטיפול במפגעים סביבתיים – אם בכלל, במקום להשתמש בתקציבים לטיפול במפגעי רעש ומפגעים סביבתיים נוספים. אי אפשר להאשים רק את הרשויות עצמן. ישראל אף מדדה מאחורי מדינות המערב, והרגולטור מתעלם: בניגוד למקובל באירופה, הרשויות המקומיות בישראל אינן מחויבות למפות את מפגעי הרעש ולפעול להפחתתם - ולמשרד להגנת הסביבה, האמון על הנושא, אין מדיניות כתובה להתמודדות עמם.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד מבצע בדיקה שנתית של יעילות מדיניותו. הנתונים מראים מגמת שיפור משמעותית: בין 2005 ל-2022 חלה ירידה באחוז האוכלוסייה החשופה לרמות רעש ממוצעות בשעות היום, מ-6:00 עד 22:00, שמעל 65 דציבל, מ-25.5% ל-22.2% מהאוכלוסייה. במרץ 2024 עודכנה מדיניות המשרד בנושא מניעת רעש. במסגרת פרויקט 'ערים שקטות', המשרד פועל להעמיד לשימוש גופי הפיקוח והאכיפה ברשויות המקומיות ובמשטרת ישראל אמצעים טכנולוגיים כמו מצלמות אקוסטיות לגילוי וזיהוי שימוש לא מוצדק בצופר הרכב. המשרד הקים באחרונה אגף עצמאי לנושא, שהיה עד לאחרונה באותו אגף עם נושאי הקרינה, כדי להגביר את המיקוד בכך".

התמוטטות המצוק החופי בישראל

המצוק החופי, הנמצא בתהליך נסיגה, התמוטטות וקריסה, מאיימת על מבנים כמו מלונות והשוהים בחופים. אולם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצביע היום (יום ג׳) שוב על אוזלת ידה של המדינה בטיפול בהתמוטטות המצוק החופי בישראל. דו"ח בנושא התפרסם בשנים 2010 ו-2020, אולם הזנחת הנושא נמשכת, וחלק מהליקויים שהציג המבקר שנים אחורה – כלל לא תוקנו, או תוקנו חלקית. לפי המבקר, גם 13 שנה לאחר החלטת הממשלה, עדיין אין מתווה מוסכם שיסייע לרשויות המקומיות למצוא מקורות מימון להגנות היבשתיות, והמדינה מתקצבת את התחום בחסר משמעותי.

בעשרות השנים האחרונות המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בקצב של כמה עשרות סנטימטרים בשנה. כדי להגן על המתרחצים בחוף או התשתיות מפני התמוטטות המצוק, יש להשקיע תקציבים גדולים. אולם למשרד הפנים עדיין אין אומדן עדכני של עלויות ההגנות היבשתיות הנדרשות. משנת 2019 משרד הפנים גם לא ביקש מהרשויות המקומיות להעביר לו אומדנים של העלויות הצפויות של תכנון ההגנות היבשתיות ושל הקמתן.

עלות ההקמה של ההגנות היבשתיות הנדרשות נאמדה בשנת 2022 ב-670.5 מיליון שקל. עלויות התחזוקה של כל ההגנות היבשתיות לעשר שנים נאמדו בשנת 2022 ב-300 מיליון שקל, והעלויות לפעולות מיגון ימי בשלב ב' נאמדו ב-360 מיליון שקל - נוסף על תקציב בשיעור דומה שנקבע לשלב א'. המבקר מצא כי המדינה הקציבה 90 מיליון שקל בלבד בשלב א' למיגון היבשתי.

13 שנה לאחר החלטת הממשלה, עדיין לא עלה בידי משרדי הממשלה - לרבות משרדי ראש הממשלה, הגנת הסביבה והפנים - למצוא פתרון למחלוקת בנוגע לאחריות מימון ההגנות היבשתיות והקמתן, ולא סוכם על מנגנון סיוע לרשויות המקומיות לשם כך. זאת על אף פניות שהועברו בנושא למשרד ראש הממשלה על ידי פורום רשויות החוף והחברה להגנת המצוק, פניות שלא זכו למענה.

נכון ליולי 2023 ארבע מתוך תשע הרשויות המקומיות שקיבלו הקצאות והרשאות תקציביות לקידום התכנון והביצוע של מיגון יבשתי עוד בשנת 2019, לא הגישו כלל דרישות תשלום למימוש התקציב האמור. מאז הביקורת הקודמת, מלבד חמש רשויות מקומיות, שבהן בוצעו הגנות יבשתיות או ימיות חלקיות הנדרשות לפי תוכניות המתאר הארציות, ביתר המקטעים לא בוצעו הגנות. נכון לאוגוסט 2023 ב-14 תאי שטח מתוך 27 תאי שטח לא בוצע מיגון יבשתי כלל, ובתא שטח אחד נוסף בוצע מיגון חלקי. למרות הסיכונים הכבדים דווקא באזורן, עיריות אשקלון והרצלייה טרם החלו בביצוע מיגון יבשתי למצוק. גם רשות הטבע והגנים מתרשלת, ולא השלימה עד היום את המיגון של תאי שטח המצוק החופי הנמצאים באחריותה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "ב-9 ביוני 2024, אישרה הממשלה את הצעת המחליטים של המשרד להאריך את פעילותה של החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בשנתיים נוספות וכן תקציב של כ-90 מיליון שקל, לצורך השלמת ביצוע שלב א' של פרויקט ההגנות הימיות על המצוק החופי. בכך יושלם תקצוב שלב א' בפרויקט ההגנות הימיות על המצוק החופי, בסכום כולל של 360 מיליון שקל.

"עוד הוחלט על הקמת צוות בהשתתפות המשרד להגנת הסביבה, אגף התקציבים, החשב הכללי, רשות מקרקעי ישראל ורשות החברות, אשר ימליץ על אופן מימוש שלב ב' של ההגנות הימיות. כמו כן, הוחלט על הקמת צוות נוסף אשר יבחן את המתווה המיטבי לקידום ביצוע ההגנות היבשתיות".