תור אינסופי לדרכונים? זה כלום לעומת העומס הצפוי בשנתיים הבאות

חשבתם שההמתנה לתור בלשכת האוכלוסין ארוכה כבר עכשיו? עוד לא ראיתם כלום. דו"ח מבקר המדינה בנושא סייבר ומערכות מידע שמתפרסם היום מתריע שבשנתיים הקרובות העומס על לשכות האוכלוסין צפוי לגדול עוד יותר, לאור הפקיעה הצפויה של תעודת זהות ודרכונים ישנים.

"בשנת 2019 טיפלו לשכות האוכלוסין בכ-2.4 מיליון בקשות להנפקת מסמכי זיהוי, בייחוד תעודות זהות ודרכונים ביומטריים, ובממוצע כ-200 אלף מדי חודש", כתב המבקר. בשנתיים הקרובות צפוי לפוג תוקפן של כ-3.6 מיליון תעודות זהות מהסוג הישן ותעודות זהות שהונפקו בשנה וחצי הראשונות של תקופת המבחן (של המאגר הביומטרי; ע"כ). המחזיקים בתעודות אלו צפויים להגיע ללשכות רשות האוכלוסין על מנת להנפיק מסמכי זיהוי חדשים. זאת, נוסף על מספר הפניות השוטפות ללשכות הרשות. מדובר בתוספת חודשית ממוצעת של כ-150 אלף פניות, גידול חודשי ממוצע בשיעור של כ-75%. מדובר בגידול משמעותי, המחייב היערכות מוקדמת".

הפתרונות של רשות האוכלוסין, מתריע המבקר, אינם מספקים. כך, למשל, נערכת הרשות באמצעות הצבת עמדות שירות עצמי אוטומטיות. לדברי המבקר מדובר בפתרון חלקי בלבד: "עמדות השירות העצמי לא ייתנו מענה למי שאין ברשותו מסמך זיהוי ביומטרי (3.9 מיליון איש לנכון לספטמבר שעבר, ע"כ). מומלץ שרשות האוכלוסין תגבש תוכנית עבודה מפורטת להתמודדות עם עומסים על לשכות הרשות, על בסיס נתונים בדבר מספר הבקשות הצפויות לעומת מספר הבקשות שהלשכות יכולות לטפל בהן".

באשר להנפקת הדרכונים, הבעיות אינן רק בצד של הזמנת התור אלא ממשיכות גם לאחר הפגישה בלשכת האוכלוסין. "בתקופות עומס מפעל ייצור הדרכונים אינו עומד בהיקף ההזמנות ונוצרים פיגורים בייצור הדרכונים. מפעל הדרכונים של רשות האוכלוסין מצויד במדפסות מיושנות להנפקת דרכונים ביומטריים, והייצור התלוי בהן אינו נותן מענה על הביקוש לדרכונים ביומטריים בתקופות שבהן יש גידול בביקוש", כתב המבקר. "נוסף על כך, לרשות אין אתר לגיבוי ההדפסה של דרכונים ביומטריים במקרה חירום".

כן התייחס המבקר למצבו של המאגר הביומטרי המקרי שנוצר ברשות האוכלוסין, ושקיומו נחשף בכלכליסט לפני כשנתיים. מאגר זה מבוסס על תמונות פנים ששומרות הרשות במסגרת הליכי הנפקת מסמכים ביומטריים. כשהחלו להשמר התמונות הן לא היו באיכות שמאפשרת זיהוי ביומטרי, אך פיתוחים טכנולוגיים הפכו מאגר זה למאגר ביומטרי בפועל, מבלי שהוכשר ככזה בחקיקה. "הרשות לא גיבשה פתרון לבעיה ולמותר לציין כי טרם יישמה פתרון", הבהיר המבקר. "רמת ההגנה על מאגר זה פחותה מזו של המאגר הביומטרי הלאומי".

באשר לשימוש בתעודות זיהוי ביוטמריות עצמן, לדברי המבקר נעשה בהן שימוש אפסי בלבד לצורך קבלת שירותים ממשלתיים. "בשל חסמים, ובהם הצורך בקורא כרטיסים וזכירת הסיסמה, פחות מאחוז מהתושבים השתמשו בה לצורך קבלת שירותים במערכת ההזדהות הלאומית", נכתב. "משום כך גם לא הושגה אחת מהתכליות של המעבר לתעודת זהות חכמה - מתן שירותים מתקדמים לציבור תוך שימוש בה".

בנוסף, מבין גופי הממשל והאכיפה, רק רשות האוכלוסין עושה שימוש בנתונים הביומטריים ששמורים על התעודה לצורכי אימות. "ואף היא עושה זאת באופן מוגבל, רק בעת שבעל תעודת הזהות החכמה מגיע פיזית לקבל שירות בלשכת הרשות. המשטרה, וכן משרדי הממשלה, אינם משתמשים ברובד הביומטרי של תעודת הזהות החכמה".