מי ירוויח ומי יפסיד מניצחון של האריס או טראמפ

השבוע יצביעו האמריקאים בבחירות לנשיאות ויחליטו כיצד תראה ארה"ב בשנים הקרובות. החלטה זו תשפיע גם על השווקים הפיננסים – בארה"ב, בעולם כולו וכמובן גם אצלנו בישראל.

סגנית הנשיא קמלה האריס והנשיא לשעבר דונלד טראמפ מציעים מסלולים כלכליים מנוגדים - בין השאר בנושאים בעלי השלכות ישירות ועקיפות על השווקים, ובהתאם על משקיעים רבים ברחבי העולם. הסקרים הצמודים וההרכב הלא ידוע של הקונגרס מגבירים עוד יותר את אי הוודאות והתנודתיות בימים אלו.

טראמפ והאריס חלוקים מאוד בגישתם למדיניות הסחר הרצויה של ארצות הברית. ההצעה של הנשיא לשעבר טראמפ להטיל מכסי מגן משמעותיים עשויה לשבש את שרשראות האספקה הגלובליות, כאשר מכסי ייבוא צפויים להגיע ל-10%-20% על כל הייבוא לארה"ב, עם אפשרות לעלייה של עד 60% על יבוא מוצרים מסין.

מדיניות כזו זו צפויה להשפיע משמעותית על תעשיות שתלויות בייבוא, כמו מוצרי אלקטרוניקה וציוד רכב. תאגידים גדולים עם ייצור בחו"ל, ובמיוחד בסין, עלולים להציג בעקבות צעדים כאלה צמצום ניכר ברווחיות.

בה בעת, ייתכן שההשפעה תקוזז על ידי הפחתת מיסים לחברות והגברת חופש הפעולה שלהן, בהתאם למדיניות הדה-רגולציה של טראמפ. כמו כן, מגזרים שאינם תלויים בשרשראות אספקה גלובליות, כמו פלדה, מלונאות, פיננסים ותעשיות מקומיות אחרות, עשויים לזכות ביתרון תמחור, כאשר מתחרים זרים יהפכו ליקרים יותר.

בשונה מטראמפ, הגישה של קמלה האריס נוטה להתמיד במדיניות הקיימת של ממשל ביידן: מכסים מדודים עם התמקדות בהגבלות סחר אסטרטגיות בתחום הטכנולוגיה, תוך הקפדה על שמירת היתרון האמריקאי במגזרים קריטיים כמו בינה מלאכותית וייצור שבבים. גם האריס שואפת להגן על התחרותיות הלאומית במגזרים אלה. מדיניות הסחר שלה, המקוזזת על ידי העלאות מיסים מקומיים, עשויה לעצב מחדש את התחרות הגלובלית, בעיקר בטכנולוגיה ובביטחון, תוך שמירה על יציבות במגזרים הצרכניים.

המועמדים חלוקים מאוד גם בגישתם למיסוי תאגידי. תוכניתה של האריס מציעה העלאות מס חברות מ-21% ל-28%, וכן הכפלה פי ארבעה של מס הרכישה החוזרת של מניות (רכישה עצמית). צעד שכזה, אם אכן יינקט, עשוי לצמצם את הרווחיות של ענפים עתירי רווחים ועם חשיפה גבוהה בארה"ב כגון טכנולוגיה, אנרגיה ותקשורת.

גם מגזרי הצריכה, שמסתמכים רבות על הוצאות משקי בית אמריקאים, יכולים להיפגע מהירידה בהוצאות של צרכנים מבוססים יותר. מאידך, הטבות מס ממוקדות למשקי בית ממעמד נמוך עד בינוני, בשילוב תמיכה לרוכשי דירות ושוכרים, יעניקו דחיפה לחברות ממגזרי מוצרי יסוד ומוצרי צריכה מוזלים.

טראמפ, לעומת זאת, רמז על אפשרות להרחיב את קיצוצי המיסים שביצע בקדנציה הראשונה שלו, ואף לשקול הפחתה נוספת של שיעור מס החברות ל-15% עבור יצרנים הממוקמים בארצות הברית. אם טראמפ ייבחר ויממש את תוכנית זו במלואה, היא תוביל ככל הנראה לעלייה ברווחי חברות ה-500 S&P ובמיוחד במגזרי הפיננסים, התעשייה והצריכה. בנוסף, הפחתת הפיקוח הרגולטורי על אנרגיה ופיננסים תחת טראמפ עשויה לעודד צמיחה לטווח קצר, אף כי היציבות בענפים אלו עשויה להתערער בטווח הארוך.

בשורה התחתונה, השווקים הפיננסיים עשויים לחוות עלייה בטווח הקצר במגזרים התואמים את סדר היום של כל מועמד. ניצחון של טראמפ צפוי להיטיב עם מגזרי הפיננסים, הבריאות, צריכת המותרות והאנרגיה המסורתית, לאור הציפיות להקלות מס והפחתת רגולציה. ניצחון של האריס ותמיכתה הצפויה בהגברת ההשקעות בתשתיות והגדלת התמיכה הכלכלית במעמד הנמוך, עשויה לספק יציבות למגזר התעשייה, מוצרי יסוד ובאנרגיה מתחדשת.

שני סייגים. 1. בטווח שאינו קצר, כשגורמים נוספים נכנסים לתמונה, התמונה מורכבת יותר; 2. ממשל מפוצל – נשיא רפובליקני עם רוב דמוקרטי בקונגרס או להיפך - צפוי להתאפיין בפשרות, ולפיכך ההשפעה האמורה על המגזרים השונים תהיה מתונה יותר.

ניר ישעיה הוא מנכ"ל אדמונד דה רוטשילד ישראל - הטור הוכן בשיתוף צוות מחקר ההשקעות הגלובליות של בנק אדמונד דה רוטשילד