משבר השבבים: הקרנות האמריקאיות רוצות כסף, סין רוצה דומיננטיות

מה המוצר החשוב ביותר בעולם? מעבר לדברים שהכרחיים לקיום יומיומי – מזון, מים נקיים – מדובר כנראה בשבבים. העולם המודרני רץ על שבבים. הם נמצאים בכל מוצר אלקטרוני: המחשב והסמארטפון שלידנו, כמובן, כל מוצרי המטבח שלנו, דאטא-סנטרים שמחזיקים את שדרת האינטרנט העולמי, מכוניות, מטוסים, ספינות, ציוד חקלאי, מכונות במפעלים, מערכי התפלת מים (מה שמאפשר לטעון שלמעשה אולי שבבים חשובים יותר ממזון ומים); כל מכשיר או מכונה בעלי תחכום מזערי צופנים בתוכם שבב כלשהו.

מחסור ארוך, של מספר חודשים, בשבבים, כבר מעיק על הכלכלה העולמית בדרכים שונות. בלי שבבים בכלל, העולם כפי שאנו מכירים אותו יתחיל להתפרק לשברים מהר מאוד, וכך למדינה שמחזיקה בדומיננטיות בתעשיית השבבים העולמית יש שליטה עקיפה משמעותית מאוד על כלכלת העולם. לכן, מה שקורה בימים אלו בסין מדאיג במיוחד: לפי חשיפה של הוול סטריט ג'ורנל, חברות אמריקאיות ושותפותיהן בסין מגבירות משמעותית את ההשקעה בחברות שבבים סיניות, ונותנות למעשה יד למאמצי בייג'ינג לגנוב את ההובלה האמריקאית בתחום. מהלך זה, אם יצליח, יעניק למעשה לסין אחיזת חנק בכלכלה הגלובלית ויכול להיות בעל השלכות שליליות במיוחד על מאזן הכוח העולמי; הוכחה נוספת שבכלכלה קפיטליסטית אין דבר שבעלי הון לא יעשו בשביל רווח מהיר.

לפי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, בין 2017 ל-2020, קרנות הון סיכון, יצרניות שבבים ומשקיעים פרטיים מארה"ב השתתפו ב-58 עסקאות השקעה בתעשיית השבבים בסין – יותר מפי שתיים לעומת 2016-2013. אינטל, יצרנית השבבים הגדולה והחשובה בעולם, היא בין המשקיעים הפעילים ביותר, ומשקיעה בין היתר בחברה סינית בשם Primarius Technologies. החברה מפתחת כלי עיצוב שבבים, תחום שבו ההובלה נמצאת כיום בידי חברות אמריקאיות. בין 2017 ל-2020 קרן ההון סיכון Walden International ביצעה 25 השקעות בחברות שבבים בסין – יותר מ-40% מכלל העסקאות בתקופה זו.

במקביל, מאז תחילת 2020 השותפות הסיניות של קרנות הון סיכון בולטות כמו סקויה, לייטספיד, מטריקס ורד פוינט ביצעו לפחות 67 השקעות בחברות שבבים סיניות. סכום ההשקעות מוערך בכמה מיליארדי דולרים. השותפה הסינית של סקויה, למשל, ביצעה בתקופה זו 40 השקעות, כולל בחברות שמבקשות לפעול בתחומים שבהם ארה"ב מעוניינת לשמור על יתרון, כמו מעבדים גרפיים.

מפעל של יצרנית השבבים הסינית SMIC (ארכיון) | צילום: בלומברג

ההשקעות מתבצעות על רקע המחסור העולמי המתמשך בשבבים, והן חלק מעימות רחב יותר בין ארה"ב לסין על דומיננטיות בטכנולוגיות קריטיות. ממשלת סין משקיעה סכומים ניכרים בסבסוד התעשייה המקומית במטרה להגיע לעצמאות בייצור ואספקת שבבים. לפי הערכות בארה"ב, מספר חברות השבבים החדשות שהוקמו בסין ב-2020 לבד עומד על יותר מ-22 אלף – גידול של 200% לעומת 2019.

החברוץ בתחום לא מתאמצות להסתיר את המטרה המרכזית של פעילותן. "אנחנו עובדים עם הממשלה וגורמים אחרים כדי לסייע למדינה שלנו להיפטר מהתלות בשבבים זרים עתירי-ביצועים", אמר לאחרונה צֶ'ן וֵיילְיָאנְג, מייסד ומנכ"ל MetaX, אחת החברות שבהן השקיעה העמיתה הסינית של סקויה.

הממשל האמריקאי מנסה לעכב את ההתקדמות הסינית בתחום באמצעות הגבלת יצוא של תוכנה, ציוד וטכנולוגיות אחרות שמשמשות לייצור שבבים, וקידום מדיניות שכוללת השקעה של מיליארדי דולרים בשימור המובילות האמריקאית. הבית הלבן פועל גם עם מחוקקים שתאפשר לממשל לסנן השקעות זרות של הון אמריקאי במדינות לעומתיות כמו סין ורוסיה. לא צריך לדמיין יותר מדי עד כמה הפעילות מבית שתורמת לערעור מאמצים אלו מתסכלת את אנשי הממשל הרלוונטים. 

כמעצמה, סין נחושה מאוד לשמר את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים שלה, ולא ידועה בהיסוסה לנקוט באמצעים קיצוניים על מנת לעשות זאת. אמנם בכך היא לא שונה ממעצמות רבות אחרות, אך ההבדל כאן הוא בשונות העמוקה בין האינטרסים של סין לאלו של מרבית העולם המערבי, ובנכונות הגדולה יותר של סין לעשות שימוש בכלים מלוכלכים על מנת לקדם את האינטרסים שלה.

שבב מחשב

רק השנה ראינו איך סין מנצלת את השליטה שלה בחברות מקומיות ואת כוח הצריכה העצום שלה על מנת לסחוט חברות שהתבטאו נגד העבדות במדינה (או, בשם המכובס יותר, העסקת עובדי כפייה), עד שאלו נאלצו להשפיל את עצמן ולהתרפס על מנת לזכות בסליחת השלטונות.

דומיננטיות בסקטור השבבים תיתן בידי סין כוח משמעותי לעצב את הבמה העולמית בהתאם לאינטרסים שלה, ועל חשבון אלו של מדינות אחרות, בפרט מערביות. מעט חברות או מדינות יעזו למתוח ביקורת, ולו מרומזת, על סין ביודען שהמדינה יכולה באחת לגדוע את קו החיים שלהן לעולם המודרני. שליטה סינית בתחום יכולה גם לשמש את המדינה לייצא למדינות אחרות ערכים שלה, כמו דיכוי אוכלוסיות, צנזורה ושליטה דיסטופית על חיי הנתינים; בין אם ישירות, ובין אם דרך מאמצים של מדינות לזכות בחסדיה.

מהלכים עדינים יותר יכולים לשמש אותה לתמרון הכלכלה העולמית, כמו בחירת "מנצחים ומפסידים", באמצעות ניתוב אספקת השבבים שבשליטתה לחברות או למדינות שהיא חפצה ביקרן. סין, אם תרצה, תוכל לשנות לערער את מאזן הכוחות הכלכלי העולמי, למנף את השליטה כדי להגביר את העצמה המדינית, הכלכלית והתרבותית שלה. שום דבר טוב לא יכול לצמוח מזה.

מפתה להגיד שזה מפתיע שהיא מוצאת שותפות כל כך נאמנות בחברות וקרנות אמריקאיות דווקא; שהן צריכות להבין שסין רק משתמשת בהן ושברגע שזה יהיה לה נוח תשנה את החוק או תפעיל איזו רגולציה עלומה על מנת לדחוק אותן החוצה; שהן אמורות לדעת שהן שם רק על תקן של אידיוטיות שימושיות שחותרות תחת האינטרסים שלהן עצמן ושל המדינה שממנה הן פועלות. מפתה, אבל המציאות היא שזה ממש לא מפתיע. כמו בכישלון העולמי להתמודד עם משבר האקלים, כמו במקרה הפרטני של פייסבוק וכמו במקרים רבים אחרים, בחברה קפיטליסטית לכסף בטווח הקצר יש נטייה לעוור עיני אנשים לגבי הסכנות בטווח הארוך. הקרנות והחברות רואות הזדמנויות עסקיות מפתות ומדמיינות את עצמן צוללות לבריכה של מטבעות כמו סקרוג' מקדאק. מה יקרה אחר כך? זו כבר בעיה של אנשים אחרים.