שיכון ובינוי חותכת את ההפסדים ויוצאת מהפעילות באתיופיה

שיכון ובינוי מעבירה לחברה אחרת את פרויקט הקמת הכביש באתיופיה ומסיימת את פעילותה במדינה, אחרי הפסד של כ-290 מיליון שקל.

החברה ממשיכה בכך את המגמה שהחלה עם העברת השליטה בה לידיו של נתי סיידוף ב-2018, שבמסגרתה החלה לצמצם את פעילותה במדינות באפריקה ולהתמקד בפעילות בארה"ב.

ב-2018 החלה שיכון ובינוי בפרויקט לפעול לסלילת כביש בין עירוני דו-מסלולי ודו נתיבי באורך של כ-57 ק"מ מדרום לבירת אתיופיה אדיס אבבה, כחלק מפרויקט שנועד לחבר אותה עם נמל מומבסה שבקניה. השלמת הפרויקט תוכננה לשנת 2024 וההכנסות הצפויות ממנו לחברה הוערכו על ידיה ב-170 מיליון דולר (כ-630 מיליון שקל).

באוקטובר האחרון ועל רקע עימותים אלימים וחוסר יציבות במדינה שהובילו להכרזת מצב חירום על ידי הממשלה האתיופית, עצרה שיכון ובינוי את הפרויקט לאחר שהשלימה כשני שלישים ממנו.

החברה נימקה את החלטת העצירה בכך ש"התקיימו אירועי כוח עליון ונסיבות נוספות שלא מאפשרים להמשיך בעבודות בפרויקט ואף מצדיקים את ביטול הסכם ההתקשרות על ידה". הגדרת הנסיבות כאירועי כוח עליון נועדה לשמור על זכאותה לתשלום בגין העבודות שבוצעו עד אז, ולמנוע מהממשלה האתיופית לחלט את הערבויות שהפקידה לטובת הפרויקט.

ממשלת אתיופיה התנגדה להחלטה ולהגדרתה של שיכון ובינוי לנסיבות לה, ואיימה לבטל את ההסכם בעצמה, למנוע מהחברה תשלומים ולחלט את הערבויות.

כתוצאה מכך, לאחר שהכנסותיה ממנו עד אז הסתכמו ב-367 מיליון שקל, בסיכום שנת 2023 רשמה שיכון ובינוי הפסד מהפרויקט של 237 מיליון שקל. כשברבעון הראשון של 2024 הוסיפה לכך הפסד של 52 מיליון שקל נוספים (14 מיליון דולר), וסה"כ 289 מיליון שקל.

כעת מסיימת שיכון ובינוי את מעורבותה בפרויקט. החברה התקשרה בהסכם משולש עם חברה סינית שמקימה מקטע אחר בסלילת הכביש ועם ממשלת אתיופיה, במסגרתו נקבע כי היא תעביר לחברה הסינית באופן מידי את מלוא זכויותיה והתחייבותה בפרויקט (למעט זכאות לתשלום של 400 אלף דולר בגין עבודות נוספות שביצעה).

הממשלה האתיופית תבטל בהתאם לכך את כתב הערבות ששיכון ובינוי הנפיקה והצדדים התחייבו לוותר על תביעות הדדיות.

בשיכון ובינוי מעריכים כי ההפסדים הצפויים מהעברת המלאי, ציוד וחלקי חילוף שנותרו בפרויקט לידי הסינים יקוזזו מביטול ההפרשה שביצעה כבר כנגד אפשרות חילוט הערבות, ולכן החברה אינה צפויה לרשום הפסדים נוספים כתוצאה מהמהלך.

שיכון ובינוי נכנסה לפרויקט ב-2018, כשהייתה עדיין תחת שליטתה של שרי אריסון ובתקופה שבה הייתה לה פעילות ענפה באפריקה. באותה השנה היא פעלה בתשע מדינות אפריקאיות, כשההכנסות ממגזר פעילות זה, כולל הפעילות בקולומביה ובגואטמלה במרכז אמריקה, הניבה 21% מההכנסות השנתיות הכוללות של החברה.

באותה השנה נחשפה פרשיית שחיתות שבה נחשדו החברה ואנשיה במתן שוחד לבכירים במדינות באפריקה על מנת לקדם את עסקיה בהן, ואחרי 22 שנה בשליטת משפחת אריסון מכרה שרי אריסון את השליטה בשיכון ובינוי לאיש העסקים הישראלי אמריקאי נתי סיידוף.

לאחר חילופי הבעלות החלה החברה במהלך אסטרטגי לצמצום פעילותה בשווקים שבהם נשקפים לה סיכונים, כדוגמת אפריקה ואמריקה הלטינית, ולהרחבת הפעילות בארה"ב. ב-2023 הגיע חלקן של אפריקה ואמריקה הלטינית לפחות מ-8% מהכנסותיה הכוללות של שיכון ובינוי.

לאחר סיום הפעילות באתיופיה ממשיכה שיכון ובינוי לפעול באפריקה באוגנדה ובניגריה. כשבשתיהן היא פועלת להשלמת פרויקטים קיימים ואינה מתמודדת על כאלה חדשים. באוגנדה נותר לה פרויקט יחיד להקמת שדה תעופה, שהעבודות עליו הופסקו בשל קשיי תקציב של הממשלה המקומית, אך חודשו לאחרונה. כשחוסר היציבות והפיחות החד שנרשם בשער המטבע הניגרי, הניירה, בחודשים האחרונים - שאף הסב לחברה הפסדים של כ-230 מיליון שקל - מקשים על אפשרויות ההתקשרות עם חברות זרות למכירת פעילויותיה במדינה.