משנים גישה: מגיוון בטעמי הגלידה לגיוון במצבת העובדים

תעשיית ההייטק מככבת בחודשים האחרונים בכותרות, וכבר מזמן לא רק בהקשרים של הפיתוחים החדשניים או ההנפקות הגדולות. בשבועות האחרונים נחשפו גם צופי ארץ נהדרת למה שנתפס כ'"חגיגת ההייטק". הדמות הסאטירית המכונה נדיר האקרמן מאירה באור פארודי את ממדי פריחת הענף, הגידול בשכר, והתנאים המפליגים ביחס לשאר ענפי המשק. סדרת המערכונים המבדרת, שמשקפת גם משהו מהשיח התקשורתי הרווח ביחס לענף, אינב אלא המחשה נוספת לנקודה הבסיסית שכבר צועקת לשמיים: תעשיית ההייטק סובלת ממשבר כוח אדם חסר תקדים, וייתכן וטעינו בניווט בדרך לפתרון הבעיה.

התמונה כיום הופכת נהירה ליותר ויותר שחקנים בענף: עוד תנאים, עוד שכר ועוד ימי כיף, כבר לא יספיקו כדי לגשר על הפער בין הביקוש האדיר לכוח אדם מיומן, ובין ההיצע שבחסר. התשובה אפוא, נעוצה לטעמי בשינוי דפוסי החשיבה המקובלים סביב דפוסי ההכשרה וגיוס העובדים לענף, בשני מישורים: האחד בצד החברות המגייסות והשני בצד הממשלה ומקבלי ההחלטות.

משה פרידמן | צילום: סיני דודפור

בשבועות האחרונים פורסמו נתוני משרד הכלכלה, בצד אלו של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהעלו שלמעלה מ-90% מהמועסקים בתעשייה הם יהודים לא חרדים. המידע הזה אינו חדש, אולם נדרשת בהחלט תפיסה חדשה ורעננה לשינוי המגמה. ההכללה והגיוון בכוח אדם לא יכולים להישאר עוד בגדר סיסמה, הם צו השעה, ונדרשות פעולות אקטיביות מצד החברות המגייסות להרחבת השורות - גם אם זה אומר מועמדים שהכשרתם ממוסדות מעט שונים מהמקובל. ייתכן כי במקום 24 טעמים של גלידה, הדרך לאתר טאלנט מהשורה הראשונה היא לפתוח את הארגון לאוכלוסיות נוספות מרקע אחר, דוגמת הציבור החרדי. 

למען הסר ספק, לא מדובר בהנמכת הרף, אלא בשינוי דיסקט ומתן הזדמנות. הרקע התרבותי והצרכים אכן מעט שונים, אך מדובר במועמדים מוכשרים עם מוטיבציה בשמיים שעברו תהליך הכשרה איכותי ביותר ומביאים עמם דפוסי חשיבה מגוונים ויצירתיים. כמה מענקיות ההייטק שעובדות עמנו בתהליכי הכשרה מעמיקים וגיוס של בני הציבור החרדי, יכולות כבר לספר על פירות ההצלחה.

אולם, כדי לגשר על הפער שממדיו כה גדולים ישנו אספקט נוסף, בוער לא פחות, והוא ההשקעה הציבורית בנושא והפיכתו ליעד לאומי ראשון במעלה. בשבועות האחרונים עבר תקציב המדינה. אחד היעדים המרכזיים שהוזכרו הוא העלאת את שיעור המועסקים בהייטק מ-8% ל-15%. דובר רבות על הצורך להגדיל את מצבת כוח האדם, לייצר תמריצים כלכליים, להביא עובדים מחו"ל, לשלב עוד אנשים מאוכלוסיות בתת-ייצוג ובהן האוכלוסייה הערבית, נשים ועוד. התקציב אף כולל סעיף של כמעט מיליארד שקל לקידום השתלבותה של החברה הערבית בהייטק. כל אלו כמובן צעדים נפלאים ויש לברך על הצבת יעדים מספריים לקידומם. אולם, דווקא מקומה של אוכלוסייה אחת נפקד מהתקציב: האוכלוסייה החרדית.

עובדי הייטק בהרצליה. המוטיבציה של חרדים להשתלב בענף גדולה מאי פעם | דנה קופל

הטענה הרווחת שאני שומע, היא שניסו וניסו אך החרדים לא משתלבים. אולם כמי שמכיר את הנתונים, אני יכול לומר כי הטענה על שתי חלקיה, שגויה. ראשית ההשקעה הציבורית בנושא זעומה, ומוערכת בכ-15 מיליון שקל בשנה לאורך השנים האחרונות. שנית, אני יכול לספר שהמוטיבציה והרצון להשתלב גדולים מאי פעם, שהמגמה שאנו רואים חיובית מאוד, והעשור האחרון מוכיח שישנם חסמים שבהשקעה נכונה וברצון טוב, ניתן לפוגג.

בראשית העשור הקודם, דו״ח של משרד האוצר הצביע על שיעור ההשתלבות הנמוך של חרדים בהייטק, שעמד אז על כ-0.7%. דוח ההייטק החרדי לשנת 2020 של קמא-טק ואיגוד התעשיות המתקדמות IATI, כבר הצביע על מגמת שיפור משמעותית: שיעור ההשתתפות של חרדים עלה לאורך העשור לכ-3%. זו צמיחה שמראה על מגמה חיובית, ובעיקר על הפוטנציאל הרב. אולם זה עדיין רחוק מאד מהיעד הרצוי ובוודאי משיעורם של החרדים באוכלוסייה העומד על כ-12%. כשלוקחים בחשבון את שיעור הילדים החרדים, הנמדד בלמעלה מ-25%, כבר ברור לכל כי מדובר בלא פחות מצורך לאומי בוער, וכי יש להציב יעד ברור, אותו הייתי מגדיר סביב כ-12% חרדים מכלל עובדי ההייטק הישראלי, לכל הפחות.

לפני מספר שנים, נפגשתי עם נפתלי בנט, שהיה אז שר הכלכלה, ומי שמכיר את תעשיית ההייטק מלפני ולפנים. כשסיפרתי לו על התוכניות של קמא-טק ועל היכולת להכשיר אנשים בסכום כסף יחסית נמוך ולשלב אותם בהייטק במשרות איכותיות, בנט אז אמר שצריך לקחת את התוכניות הללו ולהצמיחן מיידית פי עשרה, ואם יצליחו להצמיח שוב פי מאה, כי זו ההשקעה הכי טובה שמדינת ישראל יכולה לעשות. לי לא נותר אלא להסכים, וכולי ציפייה לראות את החזון הזה מקבל ביטוי גם במעשים.

משה פרידמן הוא מנכ"ל ומייסד שותף בארגון קמא-טק – חרדים בהייטק