כך תשפיע מהפכת ה-AI על מעבר לשבוע עבודה מקוצר

סוגיית המעבר לשבוע עבודה מקוצר בן ארבעה ימי עבודה היא אחד הנושאים החמים ביותר בשיח על עתיד עולם העבודה. המתכונת הנוכחית שכולנו מכירים, של שבוע עבודה בן 5 ימים, קיימת בעולם המערבי בסה״כ רק כמאה שנה, והיא חוקקה על מנת לתקן עיוות בלתי נתפס בו עובדים הועסקו במעגלי ימי העבודה שנעו בין שמונה לעשרה ימים רצופים (ואחריהם ״יום שוק״, ששימש כיום מנוחה). במהלך המאה שעברה קמו תנועות לזכויות אזרחיות ואיגודים מקצועיים, שלחצו על ממשלות במערב למסד את מערכת היחסים הלא מאוזנת בין העובדים למעסיקיהם ולהגדיר כללים ברורים הנוגעים להעסקת עובדים (שכר, הטבות, חופשות, שעות עבודה וכו').

התהליך לא נעצר: בשנים האחרונות הוא מקבל תפנית משמעותית וזה קשור למהפיכה הבין-דורית במסגרתה עובדים מדור ה-Z (שמונים כיום 30% מעולם העבודה) מעמידים דרישות חדשות ומרעננות בכל הנוגע ל-Wellbeing שלהם ובעיקר לאיזון בין חייהם הפרטיים לעבודה. גורם נוסף בעל השפעה רבה קשור בשינויים טכנולוגיים המאפשרים חיבור מרחוק למערכות ארגוניות, וכתוצאה מכך מתאפשרת גמישות תעסוקתית כגון עבודה מרחוק. בשנה וחצי האחרונות מהפיכת ה-Gen AI (בינה מלאכותית גנרטיבית) הופכת את השינויים הללו ״לשינויים על סטרואידים״ - הנגשת כלי בינה מלאכותית מייעלת באופן דרמטי את הפרודוקטיביות של עובדים עתירי ידע.

ארגונים לא מעטים בעולם מנסים זה זמן לעבור לשבוע עבודה בן ארבעה ימי עבודה. הדגש הוא על התמקדות בעמידה במשימות בתפוקות, במקום מדידת הזמן שהושקע בעבודה. לפי תפיסה זו, שבוע עבודה קצר יותר יעזור לעובדים לאזן טוב יותר בין חייהם המקצועיים לאישיים, מה שעשוי להוביל לשביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה ורווחה כללית טובה יותר. מחקרים מסוימים מציעים שעובדים יכולים להיות ממוקדים ופרודוקטיביים יותר כשהם עובדים פחות ימים, כיוון שיש להם יותר זמן למנוחה והתרעננות. כך גם בהפחתת שחיקה: שבוע עבודה בן 4 ימים עשוי לעזור בהפחתת רמות הלחץ של עובדים, מה שיכול להוביל לבריאות נפשית טובה יותר וביצועים טובים יותר בעבודה. וכמובן מקום העבודה הופך ליותר אטקרטיבי ומאפשר גיוס ושימור כשרונות מובילים בשוקי עבודה תחרותיים.

מהפיכת ה-Gen AI ושיפור האוטומציות בתהליכי עבודה מובנים יזרזו את המעבר לשבוע עבודה קצר יותר. ארגונים מודרניים מתמודדים עם שתי תפיסות רווחות: ״לעשות יותר עם פחות״ או ״לעשות יותר עם יותר״. הגישה של "לעשות יותר עם פחות" ממקסמת את היעילות לשמה, אך עלולה להוביל לקיצוצים במשרות עבודה ואנשים. גישה זו מעמידה בסימן שאלה את רווחת העובדים, כך שארגונים יתקשו לגייס הון אנושי איכותי ולשמרו. לעומת זאת, גישת "לעשות יותר עם יותר" רואה בטכנולוגיה הזדמנות להתרחבות ולצמיחה, למיקוד בחדשנות, ביצירת מקומות עבודה חדשים ותאפשר לארגונים לממש את חזונם שבו שמים את ״העובד או העובדת במרכז״.

בעבר ראינו כיצד התפתחות טכנולוגיות הביאו לשינויים רבים שהתקבלו לרוב בחששות כבדים. דוגמה לכך היא מהפכת הכספומטים בשנות ה-70, כאשר עובדי דלפק (״טלרים״) חששו מאיבוד משרות במגזר הבנקאות. בפועל, התפקידים השתנו והפקידים התפנו למשימות מורכבות יותר כגון בניית קשרי ושימור לקוחות. דפוס זה חזר על עצמו עם חדירתן של טכנולוגיות אחרות כמו סורקי הברקוד, שיצרו מסלולי קריירה חדשים, במילים אחרות הן הגדילו את העוגה ואיפשרו ״לעשות יותר עם יותר״.

לצד העובדה שתופעת ה-Gen AI תעלים מקצועות קיימים (עתירי ידע) שיהפכו להיות פחות רלוונטיים, היא משפיעה באופן ישיר על העשרת היכולות האישיות של העובדים והעובדות וכישוריהם. היא מייעלת ומקצרת תהליכים שזללו שעות יקרות והופכת שורה של פעולות שאינן חשובות בעיקרן לאוטומטיות.

המפתח לשינוי עובר כמו תמיד במנהלים - ביצירת המודעות לשינוי, הכשרתם, ואחר כך השימוש שלהם בכלים לביצוע משימות, לפינוי זמן לעובדים להתמקד במשימות מורכבות יותר; להגברת הפרודוקטיביות על ידי ניתוח נתונים וייעול תהליכים; להתאמה אישית של חוויות העבודה, מה שמשפר את המוטיבציה והיעילות של העובדים לקידום למידה והתפתחות מתמדת באמצעות כלים מותאמים אישית.

רוני זהבי | צילום: יריב כץ

חשוב לציין שהיעילות והישימות של שבוע עבודה בן 4 ימים יכולות להשתנות בהתאם לתעשייה, גודל החברה ותפקידים ספציפיים. חלק מהארגונים עשויים להצטרך להתאים את התהליכים והציפיות שלהם כדי להפוך שינוי כזה למוצלח. על מנת להבטיח הצלחה, יש ליישם בסבלנות את המעבר לשבוע עבודה בן ארבע ימים בהדרגה ובשלבים. בתקשורת פתוחה עם המנהלים והעובדים, שיתוף פעולה בין המחלקות והצוותים בארגון וכמובן מעל הכל עם הלקוחות.

שבוע עבודה של ארבעה ימים אינו רק אידיאל עתידני, אלא העתיד הבלתי נמנע. הטכנולוגיות הללו מציעות דרך ל"לעשות יותר עם יותר". הן מאפשרות לעסקים להתרחב, לחדש ולתעדף את רווחת העובדים. ארגונים מודרניים יכולים לנווט בהצלחה בטרנספורמציה הזו על ידי אימוץ תרבות של הכשרה, שדרוג כישורים ושיתוף פעולה. העובדים בשוק העובדה כיום רוצים להבטיח איכות חיים, חיי משפחה ותרבות פנאי - לא פחות מקריירה משגשגת. הם רוצים "לשים את האנשים במקום הראשון״, לשפר את האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים. מנהלים עם חזון ואומץ שישיכלו להשתמש בחוכמה בטכנולוגיה המתפתחת יגלו שאין סתירה בין השניים ואפשר היום לעלות את התפוקות העסקיות במקביל להעלאת האנשים, שהם המשאב היקר בארגון, לראש סדר העדיפויות של החברה.

רוני זהבי הוא מנכ״ל ומייסד משותף של חברת הייבוב (HiBob)