המילואימניקים ניצלו רק 20% מהסיוע הנפשי

משרד הביטחון ומשרד האוצר הקצו חצי מיליארד שקל לטובת מימון טיפולים רגשיים וזוגיים למשרתי מילואים, אך רק כ־100 מיליון שקל מתוכם (20%) מומשו. חוסר המימוש בולט על רקע הנתונים שמשקפים עלייה משמעותית בכמות מתמודדי הנפש בקרב הלוחמים. הסיוע הרגשי ניתן כחלק מתוכנית הסיוע למילואימניקים בגובה 9 מיליארד שקל שהושקה בסוף 2023 על ידי שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. המימוש של כלל התוכנית עומד על 7 מיליארד שקל מתוך 9 מיליארד שקל (77%).

למילואימניקים ניתנה האפשרות להגיש בקשה לקבל החזר בגובה 1,500 שקל על "טיפול רגשי, נפשי וטיפול משלים", כאשר הצבא מאפשר להגיש בקשת החזר לסל רחב של טיפולים: טיפול רגשי, נפשי, פסיכותרפי, טיפול משלים, טיפול אלטרנטיבי, עיסוי, מיינדפולנס, טיפול באמצעות בעלי חיים, פסיכודרמה, הידרותרפיה, סדנאות ועוד, כך לפי אתר מגויסים למילואים של צה"ל. לזה יש להוסיף אפשרות להגשת בקשה להחזר על טיפול זוגי, גם על סכום של 1,500 שקל וגם תחת הגדרה מרחיבה למדי: "פעילות זוגית המשלבת את שני בני הזוג יחדיו, לרבות ייעוץ זוגי, מטפל זוגי, סדנה זוגית, גישור ועוד", כך לפי האתר.

הרציונל מאחורי שתי ההטבות הללו, שזכו במשרד הביטחון לכותרת "מעטפת נפשית", הוא ברור: לשירות המילואים הממושך והפתאומי יש מחיר נפשי, אישי, זוגי ומשפחתי שאותו משלמים המשרתים, ולמדינה יש אחריות לעזור בנושא ככל שניתן. אף שהוחלט להרחיב את אפשרויות ההגשה כדי שאלו לא יכילו רק את עולמות הטיפול הקליני הקלאסיים, עדיין המימוש של ההטבה נמוך באופן יחסי, ונכון לעכשיו אין בקשות שמחכות לאישור (זאת אומרת שכל מי שהגיש בקשה טופל).

בצה"ל לא מתרגשים מהמימוש הנמוך, ואחד ההסברים שמספקים שם הוא שניתן לבקש החזר עד סוף 2026. עוד נאמר כי מרבית המגישים לא מבקשים החזר על טיפול רגשי אלא על עיסויים וסדנאות זוגיות.

לפי נתוני אגף השיקום במשרד הביטחון, המעודכנים לשבוע שעבר (אמצע יולי), מאז תחילת המלחמה נרשמו 9,483 פצועים ופצועות באגף השיקום במשרד הביטחון, כאשר 70% מהם מילואימניקים. 35% מהפצועים מלינים על מצב נפשי, ואצל 27% תגובה נפשית ופוסט־טראומה מסווגת כפציעה העיקרית שלהם.

נועה רופא, ראש היחידה הארצית לשירותי שיקום במשרד הביטחון, אמרה ל"כלכליסט" שהיא סבורה שאי המימוש הוא זמני ואנשים יגישו בקשות בהמשך: "מילואימניקים אומרים לי 'אנחנו כבר תשעה חודשים במדינה שנמצאת בחוסר ודאות מתמשך. טיפול נפשי זה תהליך מתמשך, זה לא מסאז' שאני עושה פעם בחודש. זה זמן והתחייבות. הם אומרים שאם יש להם שעה פנויה אז הם כבר יהיו עם הילדים, המשפחה או העבודה. אני חושבת שזו הסיבה שאנחנו רואים שהמימוש נמוך בעת הזאת. מניסיון שלי של 20 שנה בצבא, רק אחרי שחייל יוצא מלחימה ועובר ליחידה עורפית יש לו פתאום הבנה של מה שהוא חווה, ואז מתעורר הצורך והרצון לטפל בעצמו, וגם הסביבה והתנאים מאפשרים את זה".

רופא סבורה שבניגוד לעבר, אין היום אלמנט של בושה, והמודעות לטיפול נפשי עלתה: "מחקרים מראים שבשעת חירום אחוז האובדנות והפגיעות העצמיות יורד, כי בעצם כל המדינה מתגייסת לטובת איזה משהו. אני חושבת שאותם אנשים אומרים עזבו אותי, יש משימה. אני לא חושבת שזו בושה, אלא שאנשים שמים בצד את האישי. זו איזושהי השטחה של המצב הנפשי למול המצב הלאומי או המדיני. אני חושבת שזה יגיע אחר כך".