לעבריינות המטבע הדיגיטלי יש יותר משני צדדים

זה לא סוד שהרגולציה בתחום המטבעות הדיגיטליים לא מצליחה 'להשיג' את השוק עצמו במרדף להסדרת התחום. בעוד ענף המטבעות הדיגיטליים הכולל מטבעות מוכרים כגון ביטקוין, אתריום, דוג'קוין וכו' הינו דינמי ולא מפסיק להתפתח ולהשתנות, הרגולציה בתחום מתעכבת כתוצאה מבירוקרטיה רבה המסרבלת ומקשה לייצר סדר בענף שכבר נמצא איתנו קרוב ל 15 שנים והפך לחלק אינטגרלי משוק ההון. המצב הרגולטורי בישראל והאופן שבו הבנקים ורשות המיסים מתייחסים למטבעות הקריפטו מייצר מורכבות נוספת שלפי הערכות שונות מונעת הכנסת של מיליארדי שקלים שיכלו להגיע לקופת המדינה אם הנושא היה מרוכז ומוסדר על ידי הרגולטור.

אחד הנושאים שהכי מטרידים את הרשויות השונות הוא הפשיעה בתחום המטבעות הדיגיטליים ואין ספק שההתמודדות מול היבט הפשיעה בתחום מייצר קושי בהסדרת הנושא. מדובר בזירה יחסית חדשה שמביאה אליה עברייני 'צווארון לבן' צעירים יחסית, מומחים במחשבים, אשר מנצלים את הזירה הפיננסית הדיגיטלית למעשי הונאה, עבירות מס, הלבנת הון וכו' תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ובאנונימיות היחסית שעולם הקריפטו מעניק. ובכל זאת, רשויות האכיפה בישראל ובעולם מנהלות מאבק חוצה גבולות שמתקיים בתוך הזירה הדיגיטלית ומחוצה לו כדי לתפוס עברייני קריפטו, כאשר המאבק הזה גם מצליח בחלקו. אולם, גם במאבק זה ישנם לא מעט אתגרים לאור הקושי לייצר רגולציה מקיפה ויעילה, כמו גם מערך אכיפה שמצליח לתת מענה לאתגרי עבריינות הקריפטו שבאופן לא מפתיע נחשבת כמתוחכמת ודינמית.

לקראת פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום צווארון לבן ומשפט פלילי מתייחס עו"ד דרור מתתיהו, שותף וראש מחלקת צווארון לבן, פישר (FBC) לכמה מהסוגיות המשפטיות המלוות את עולם הקריפטו בעת הנוכחית. עו"ד מתתיהו מתאר את אתגרי הרגולטור המקומי והבינלאומי בהסדרת התחום, את מאפייני עבריינות הקריפטו וגם את דרכי ההתמודדות מול תופעה זאת שנדמה שהיא רק הולכת וגדלה, תוך שהיא הופכת ליותר ויותר מתוחכמת.

מתייחס עו"ד דרור מתתיהו | צילום: אופיר איוב

עו"ד מתתיהו, אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שהובילה לשימוש רחב במטבעות קריפטוגרפים. האם אתה סבור שהרגולטורים נערכו כראוי להתמודדות עם עבריינות צווארון לבן בתחום?

"המטבע הווירטואלי הראשון, הביטקוין, נולד לפני כ- 14 שנה, בשנת 2009. בעקבותיו, על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין, צמחו מטבעות קריפטוגרפים רבים ושונים. בשנים הראשונות, מדינות העולם ובתוכן ישראל, ישבו מן הצד, למדו את הטכנולוגיה, עקבו אחר התפתחות המטבעות והיו עסוקות בעיקר בהיערכות בנוגע לעתיד השימוש בהם. כאשר התגבשה המסקנה, באיחור רב, שהטכנולוגיה והמטבעות הווירטואליים כאן כדי להישאר, שקעה גם ההבנה שצריך להתאים את הרגולציה בתחומים השונים לעולם החדש. התאמה שכזאת, במישורים שונים, היא לא פשוטה בשום מקרה, לא כל שכן כאשר מצד אחד נדרשת רגולציה שתתאים לעתיד לבוא, ומצד שני מדובר בתחום מאתגר שמשתנה ומתפתח חדשות לבקרים.

אמנם המטבעות נקשרים עם פעילות אנונימית, ובחלקה היא אכן כזו, אבל חשוב לציין שבמובנים רבים, היכולת של הרגולטור לאתר ולעקוב אחר פעילות במטבעות קריפטוגרפים טובה יותר מאשר בנכסים או מטבעות אחרים. לכן, רגולטורים שהשכילו ללמוד את התחום לעומק, גילו שהיכולת שלהם לעקוב אחר פשיעה בכלל ועבירות צווארון לבן בפרט, טובה יותר בעולמות של מטבעות קריפטוגרפים בהם לכל פעולה יש חותמת פומבית שניתן לעקוב אחריה. בהיעדר "רגולטור-על" פיננסי, שירכז ויתאם את הפעולות הנחוצות בתחום הנכסים הווירטואליים, כל אחת מן הרשויות הרלוונטיות - הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המיסים, רשות שוק ההון והרשות לניירות ערך - החלה לפעול בתחומה ובקצב שלה, כשהתיאום נעשה באמצעות וועדה בין-משרדית ולמרבה הצער הוא לקה בחסר. טלאי על טלאי, במועדים שונים, תוקנו דברי חקיקה, פורסמו עמדות הרגולטורים והותאמו נהלי בנק ישראל. ניתן לומר, בזהירות המתבקשת, כי היום שורר אי סדר רגולטורי שמקשה על פעילות בתחום. יחד עם הבנקים שנוקטים בגישה מוטת סיכון בנוגע לחתום, נוצר חסם משמעותי להכנסת מיליארדי שקלים מפעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפים לישראל וזאת מטעמים שונים, חלקם מובנים וחלקם משונים. כך או כך, עד לסיום האסדרה בתחום, ייגרעו מקופת המדינה תשלומי מס בסכומים גבוהים ביותר".

כיצד טכנולוגיית הבלוקצ'יין השפיעה על עבירות ועבריינים בתחום הצווארון הלבן ועל היערכות רשויות החקירה והתביעה להתמודדות עם השימוש הגובר במטבעות ווירטואליים ועם הסיכונים הנלווים לו?

"זו שאלה שהתשובה אליה משתנה ככל שהזמן עובר שכן שני הצדדים (עבריינים ורשויות החוק) לומדים את התחום והטכנולוגיה. ככל שהזמן מתקדם נוצרות בתחום פרקטיות מקובלות שסטייה מהן, מובילה להרמת דגלים אדומים וחשד לפעילות בלתי חוקית.

עברייני צווארון לבן, אשר קשורים לפעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפים, הם בדרך כלל צעירים יותר, מתוחכמים יותר ובעלי אוריינטציה בתחום. טכנולוגיית הבלוקצ'יין אפשרה להם לשנע סכומי כסף עצומים, מכל מקום לכל מקום ברחבי הגלובוס, בקלות, במהירות ובאנונימיות. בחלק מן המקרים מקור הכסף הוא בעבירות ובחלק מן המקרים הוא משמש לביצוע עבירות. על פי דוחות שונים מרחבי העולם, השימוש במטבעות ווירטואליים הביא לגידול בעבירות מחשב ועבירות הונאה בינלאומיות ברשת, שנלוות להן בדרך כלל עבירות מס והלבנת הון.

רשויות החקירה אמנם התעוררו מאוחר ובכך יצרו פערי ידע משמעותיים, אולם כמעט בכל אחת מהן כבר פועלים צוותים ייעודיים להתמודדות עם עבירות שמשלבות פעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפים. על פי רוב, חקירות בתחום מורכב זה נעשות על ידי צוות חקירה משותף – משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות ניירות ערך – ובסיוע של הרשות לאיסור הלבנת הון, שהיא רשות מודיעינית. גם בפרקליטות, כרשות תובעת, הוקמה מחלקת סייבר, אשר בין יתר תפקידיה - ליווי חקירות והגשת כתבי אישום בעבירות שמשלבות פעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפים. במסגרת האכיפה בתחום מורכב זה, תפסו רשויות החקירה לא פעם מטבעות קריפטוגרפים אצל חשודים לצורך חילוט עתידי, אם וככל שיורשעו בדין. תפיסת מטבעות שכאלה מעוררת גם היא סוגיות משפטיות מורכבות. היום ניתן לראות הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית הישגים משמעותיים של רשויות אכיפת חוק בנוגע לניסיונות הלבנת הון במטבעות קריפטוגרפים. המקרה הבולט האחרון היה בחודש אוגוסט 2023 כשרשויות החוק בארה"ב עצרו זוג שניסה להלבין ביטקוין בשווי 4.5 מיליארד דולר שנגנב בשנת 2016".

האם העולם החדש, שבו נעשה שימוש במטבעות דיגיטליים, מקשה על מלאכת איסוף הראיות על ידי רשויות החקירה ולאחר מכן על הוכחת העבירות על ידי הפרקליטות?

"המטבעות הדיגיטליים מאפשרים ערוץ תשלום אנונימי חוצה גבולות, ברור כי הדבר מקשה מאד על רשויות האכיפה לבסס ראייתית חשדות ואישומים. יחד עם זאת, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת התחקות אחר כל הפעולות שנעשו במטבעות הדיגיטליים. לפיכך, ככל שהוכח ראייתית הקשר בין ארנק דיגיטלי לבין בעליו, ניתן להוכיח בנקל את כל פעולותיו של בעל הארנק ולבסס לכאורה את אחריותו לעבירות או לחלקן. אך הקשיים אינם רק ראייתיים, אלא גם משפטיים, בהיות הסוגיות חדשות ותקדימיות, אשר ברובן טרם ניתנה הכרעה. כך, למשל, בקשר עם הליכי תפיסה זמנית לצורך חילוט עתידי אם וכאשר תהיה הרשעה. העובדה שמדובר במטבעות תנודתיים, שמתאפיינים בעליות וירידות חדות, מעוררת שאלות כבדות משקל בנוגע לאופן שבו על הרשות לנהוג בהם במהלך תקופת התפיסה. אם יקפיאו את המצב ויחזיקו במטבעות עד להכרעה וערכם ירד, תהיה חשיפה לכאורה לתביעה נזיקית. אולם אם יממשו את המטבעות בעת התפיסה ולאחר מכן ערכם יעלה, גם כן תהיה חשיפה לכאורה לתביעה, ואלה הן רק דוגמאות קלות להבנה, לצורך המחשת המורכבויות המשפטיות הקיימות".

ראיון עם עו"ד דרור מתתיהו, שותף וראש מחלקת צווארון לבן, פישר (FBC)

d&b – לדעת להחליט