היועמ"שית בכנס לשכת עוה"ד שנערך השבוע | צילום: עמיר קורץ
היועצת המשפטית לממשלה: צה"ל מסוגל לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס הבאה
בתצהיר שהגישה לבג"ץ לקראת הדיון ביום ראשון בעתירות על חוק ההשתמטות, מדווחת בהרב מיארה שמתחילת השנה התגייסו יותר מ-700 חרדים. היא קובעת שלממשלה אין סמכות לתקצב תלמידי ישיבות שמעמדם הצבאי אינו מוסדר
צה"ל מעריך כי יוכל לגייס בשנת הגיוס 2024 כ-3,000 בוגרי ישיבות חרדים. כך עולה מעדכון שמסרה היום (ה') היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לבג"ץ לקראת הדיון בעתירות לגיוס תלמידי הישיבות ולהפסקת המימון שלהם שייערך ביו ראשון הקרוב. 3,000 זה 150% יותר מרמת הגיוס שאפיינה את הציבור החרדי בשנים האחרונות - 1,200 בשנה. עם זאת, מדובר בפחות מרבע ממחזור בני ה-19 החרדים.
בהרבה מיארה עדכנה כי מתחילת השנה התגייסו 712 חיילים חרדים, מתוכם 250 לוחמים במסגרות המיועדות לחרדים ועוד 462 למסלולים תומכי לחימה. עוד נאמר שהיקפי הגיוס גבוהים יחסית לשנים קודמות ובין היתר הוקמה מסגרת חרדית במשמר הגבול.
עוד טוענת היועמ"שית כי "עבודת המטה לגיבוש תוכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי נמשכת, ובכללה דיונים בראשות שר הביטחון, הרמטכ"ל ובכירי מערכת הביטחון כמו גם בצוותים מקצועיים שונים". לדבריה, "על פי התוכנית המתגבשת, בכפוף לזמינות המשאבים הנדרשים (לרבות כ"א ותשתיות) ולמצב הלחימה בגזרות השונות, רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי במהלך שנת הגיוס 2024 (שנת גיוס מתחילה ביולי ומסתיימת ביוני. ש"א)".
היועצת המשפטית מצרפת לעדכון את חוות הדעת של המשנה ליועמ"שית (משפט ציבורי מנהלי) גיל לימון לפיה הצעת חוק ההשתמטות שאימצה הממשלה "לוקה בכך שהיא לא מבוססת על תשתית עובדתית עדכנית, ולא מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת רב-זירתית; היא מובאת לאישור ועדת השרים ללא עמדתו של שר הביטחון, שהוא השר האחראי מכוח חוק יסוד על בניין הכוח של הצבא, וללא עמדת מערכת הביטחון, אשר לחוות דעתם יש משנה תוקף בזמן מלחמה".
היועצת דוחה את עמדת הממשלה כי אין לגייס עכשיו את בחורי הישיבות. לדבריה, "אין בסיס נורמטיבי להימנעות גורפת מגיוס, אך אין המשמעות גם הוראה גורפת ומיידית לגיוסם של עשרות אלפי המועמדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות. על רשויות הגיוס לפעול לגיוסם של תלמידי הישיבות, על פי דין; ומערכת הביטחון אכן פועלת להכנת תוכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי".
לדבריה, "גישת הממשלה שלא לגייס את בני הציבור החרדי בעת הזו ועד להשלמת הליכי חקיקה (אם וכאשר יושלמו), אינה מתיישבת עם צרכיהם של מערכת הביטחון ושל צה"ל, בכוח אדם נוסף, לאור ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית בימים אלה במגוון זירות. הממשלה מבקשת כי הפוקד יתעלם מצרכים אלו, ויתעלם מעיקרון השוויון, וישקול לנגד עיניו רק את רצונה של הממשלה להימנע לעת הזו מגיוסם של תלמידי ישיבות". עם זאת בניגוד לציפייה, היועצת לא פרטה מהם חוסרי כוח האדם של צה"ל.
היא גם מביעה התנגדות להמשך התקצוב של 56,500 תלמידי הישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות. היא קובעת ש"אין סמכות העברת כספי תמיכות למוסדות תורניים, בגין תלמידים המיועדים לשירות ביטחון הלומדים במוסדות אלו. במצב דברים זה, התמיכה במוסדות התורניים בגין לימודיהם של אותם מלש"בים תהפוך לנדבך היסוד באי-החוקיות הטמונה בהימנעותה הגורפת של הממשלה מגיוס המלש"בים החרדים",
הדברים של בהרב מיארה נכתבו בתצהיר משלים וסופי שהגישה לבג"ץ לקראת הדיון הדרמטי בעתירות נגד חוק ההשתמטות שייערכו כאמור ביום ראשון הקרוב. לדבריה, לא ניתן לקדם הצעות חוק גיוס המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים, על רקע מלחמת חרבות ברזל. הרכב מורחב של תשעה שופטי עליון בראשות מ"מ הנשיא השופט עוזי פוגלמן ידון בעתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק וקבוצות אזרחיות נוספות. הדיון מעורר עניין ציבורי רב, וישודר בשידור ישיר.
בתצהיר מפורטים צעדי החקיקה שנעשו בעת האחרונה, ובכללם ההצעה שעברה בממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מתקופת הממשלה הקודמת בנושא גיוס חרדים, זאת חרף התנגדות היועמ"שית. הממשלה מצידה הצהירה כי בכוונתה להשלים את החקיקה בלוח זמנים קצר עד לסיום מושב הקיץ של הכנסת בסוף חודש יולי.
"לעת הזו אין מסגרת נורמטיבית להימנעות מגיוסם של תלמידי הישיבות, קרי אין בסיס לפטור גורף, לא פרטני, לתלמידים אלו", נכתב בתצהיר. "גם הצעת החוק הממשלתית המקודמת בימים אלו - אינה יכולה לשנות ממצב דברים זה". מנגד מבהירה היועמ"שית שאמנם אין בסיס נורמטיבי להימנעות גורפת מגיוס, אולם אין המשמעות הוראה גורפת ומיידית לגיוסם של עשרות אלפי בני ישיבות המועמדים לגיוס, אלא על רשויות הצבא לפעול לגיוסם על פי דין - ומערכת הביטחון אכן פועלת להכנת תוכנית גיוס מדורג של בני הציבור החרדי.
היוע"משית שוב מזכירה את הצורך הנוכחי והקונקרטי בגיוס בני ישיבות לצה"ל "לאור ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית בימים אלה במגוון זירות", ועל רקע הצורך בכוח אדם, שבא לידי ביטוי למשל בהעלאת גיל הפטור משירות מילואים, הקדמת גיוסם של בני ישיבות הסדר, תלמידי מכינות קדם צבאיות, בני ובנות שירות ועוד.
בכל הנוגע לעתירות בנושא המשך מתן תמיכות לתלמידי הישיבות, היועמ"שית כותבת כי לעמדתה החל מ-1 באפריל, לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם של תלמידי הישיבות או את אי גיוסם - "אין סמכות לממשלה להמשיך ולהעביר כפסי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים החייבים בגיוס על פי הדין".
מוקדם יותר היום כתבה היועמ"שית לבג"ץ כי הממשלה חותרת תחת שלטון החוק בעניין הייצוג הנפרד בחוק הגיוס. בהרב מיארה מסכימה עם העותרים המבקשים לבטל את החלטת הממשלה כי הייצוג הנפרד בנושא הגיוס יחול על כל הרשות המבצעת ולא על השרים בלבד. לטענתה, עלולה להיווצר סמכות מתחרה פרטית ליועצת המשפטית לממשלה: "ההחלטה אינה חוקית ודינה להתבטל"