לתועלת הציבור או למען הרווח של הבעלים? הדילמה שהפילה את סם אלטמן

עמימות כבדה עדיין אופפת את פיטורי סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, בסוף השבוע ואת המאמצים להחזירו שהחלו כבר יום אחרי. אך דבר אחד ניתן לקבוע לגבי ההילולה הנוכחית – כולה נובעת ומתאפשרת ממנגנוני הניהול והבקרה בחברה, שכוללים מבנה תאגידי יוצא דופן שיצר ניגודי אינטרסים ואחריות חדשניים בהחלט.

OpenAI נוסדה ב־2015 כחברה לתועלת הציבור ובמטרה "לקדם את האינטליגנציה המלאכותית בצורה שסביר להניח תועיל לאנושות כולה, ללא המגבלה של ייצור תשואה כספית". הרעיון של המבנה הזה היה לפתח בינה מלאכותית בצורה אחראית, ולא מתוך שיקולי רווח ואינטרסים לטווח קצר של בעלי מניות.

בעקבות זינוק בעלויות פעילותה החליטו לשנות מהותית את מבנה OpenAI ולאפשר כניסה של שותפים פיננסיים, אבל תוך שמירה על המשימה המקורית. במרץ 2019 הכריזו על הקמת חברה־בת חדשה שתוכל להנפיק הון ולגייס הון, ולחלק מניות לעובדים. לחברה קראו OpenAI Global, ישות משפטית שהוגדרה כ"חברה למטרות רווח מוגבל". מיקרוסופט נכנסה לראשונה להשקעה בהיקף של מיליארד דולר באותה תקופה, השקעה שגדלה במהלך 2023 עם הזרמה נוספת של 10 מיליארד דולר. השקעות אלו הביאו אותה להיות בעלת 49% מהחברה. “רווח מוגבל” במקרה זה הוא פי 100 על ההשקעה, ולפיכך מיקרוסופט “מוגבלת” לכאורה למשוך רווח מצטבר של “רק” טריליון דולר. כל רווח נוסף יופנה לחברה המפקחת ללא מטרות רווח, שתחלק את הכסף למיזמים המיועדים לטובת החברה.

כחלק מתנאי ההשקעה מיקרוסופט החזיקה רק במניות מיעוט ב־OpenAI Global וקיבלה על עצמה כמה תנאים יוצאי דופן, לרבות זה שהחברה שבה היא מושקעת אינה כפופה לדירקטוריון "רגיל", אלא לזה של העמותה לתועלת הציבור וגם למשימותיה. אותו דירקטוריון שומר על "טוהר" המשימה ונקי מלחצים של מטרות רווח בכך שמלכתחילה חבריו לא יחזיקו במניות של החברה למטרות רווח (להוציא אלטמן שמחזיק מעט מניות בשל השקעה בימיה המוקדמים של החברה). מיקרוסופט עצמה לא זכתה למושב באותו דירקטוריון. זה יכול להסביר מדוע היא, על אף השקעת העתק שלה, ידעה על מהלך הפיטורים רק דקה אחת לפני שפורסם לציבור.

כך הדירקטוריון שמפקח על פעילות החברה למטרת רווח לא רק שלא מחזיק במניות בחברה, אלא שבמשימתו הוא לא נדרש למקסם ערך לבעלי המניות ותפקידו להבטיח יצירת בינה כללית מלאכותית "מועילה באופן נרחב". עד סוף השבוע האחרון שלושה מחברי הדירקטוריון היו ממייסדי החברה – אלטמן, גרג ברוקמן, שכיהן כיו"ר ונשיא החברה, והמדען הראשי איליה סוצקבר. לצדם כיהנו שלושה חברי דירקטוריון חיצוניים: מנכ"ל Quora אדם ד'אנג'לו, מנכ"לית GeoSim Systems לשעבר טאשה מקולי, והלן טונר, מנהלת האסטרטגיה במרכז לאבטחה וטכנולוגיה מתעוררת של ג'ורג'טאון. שלושת המנהלים החיצוניים אחראים לפיטורי אלטמן ולהדחה שלו ושל ברוקמן מהדירקטוריון.

המורכבות התאגידית הזו הייתה בעייתית מתחילת הדרך, וניתן לדעת זאת מהעובדה ששניים ממייסדי OpenAI – אלון מאסק ודריי אמודיי – עזבו את החברה והקימו מיזמים מתחרים בשם xAI ואנתרופיק בהתאמה. שני המיזמים קמו לא למטרות רווח, ומאסק ואמודיי הצהירו מאוחר יותר כי הם לא הסכימו עם הכיוון החדש אליה הלכה החברה, ההתמקדות ברווח והפיתוחים המהירים התחרותיים. הפער הזה בין החברה־האם לתועלת הציבור לחברה־הבת למטרות רווח מוגבל יצר קונפליקט שהלך והעמיק בשנה האחרונה עם העניין הגובר במוצרים שהשיקה OpenAI, שהובילו את תעשיית הבינה המלאכותית ויצרו ערך פיננסי עצום.

לפי הערכות, קו פרשת המים היה כנס המפתחים של החברה בתחילת החודש, שם הציג אלטמן פיתוחים רבים לשיווק לציבור, ובהם חנות אפליקציות של מוצרי בינה מלאכותית. זאת אף שלפי הדיווחים אלטמן התבקש לא למהר להציג ולהבטיח להשיקם. ברקע אירוע המפתחים אלטמן גם החל לבחון מכירת מניות לפי שווי של 90 מיליארד דולר ל־OpenAI, פי שלושה מההערכה לפני פחות משנה. העסקה היתה אמורה לאפשר לעובדים למכור חלק מהמניות שבידיהם. ייתכן שעבור שלושת מנהלי הדירקטוריון החיצוניים הכל היה מהר מדי, תחרותי מדי ולא אחראי מספיק.

כעת שאלטמן מצא את דרכו החוצה בחטף, חוזר הקונפליקט המובנה: מה יהיה על עתידה של החברה למטרות רווח אם המפקחים עליה לתועלת הציבור מסוגלים לפטר במהירות את האדם שמזוהה איתה יותר מכל, שהיה מנהל בכיר בה מיומה הראשון והאחראי העיקרי ליצירת הערך (הפיננסי) העצום שלה.

הקונפליקט שניסו למנוע ב־OpenAI בעבע מעלה במהירות כשכמה משקיעים ב־OpenAI Global החלו בשבת להפעיל לחץ על הדירקטוריון להחזיר את אלטמן. לפי הדיווחים מיקרוסופט, טייגר גלובל, סקויה קפיטל ו־Thrive Capital עמדו בקשר עם החברה להחזרת אלטמן, שראו לא רק את פוטנציאל שווי החברה נופל, אלא גם שורת בכירים ב־OpenAI עוזבים בעקבות אלטמן, ואת אלטמן מספר שהוא מתכנן להשיק מיזם חדש של בינה מלאכותית, ככל הנראה לחברה שתפתח שבבים חדשים לתעשייה.

יש להיזהר עם ספקולציות לגבי מדוע גורש אלטמן מהחברה, אך אפשר להניח בבירור שתהיה הסיבה אשר תהיה, אם מבנה החברות לא היה כה מורכב אפשר היה לדמיין סיטואציה שבה לא מפטרים בהתראה של 30 דקות מנהל שמייצר ערך עתק לחברה. אולי גם לא היה קורה שמשקיעה ענקית לא יודעת על תהליך שמוביל לסילוקו של מנהל מוערך. ייתכן שדברים היו נחשפים באופן הדרגתי יותר, עם שקיפות גדולה יותר. לא סתם אלטמן אמר שאם יחזור הוא "ירצה שינויים משמעותיים בממשל".

המנכ"לית הזמנית - מי את מירה מוראטי?

מירה מוראטי, ששימשה כקצינת הטכנולוגיה הראשית של OpenAI, מונתה בסוף השבוע האחרון למנכ"לית הזמנית של החברה. היא הצטרפה לחברה ב־2018 אחרי שמילאה שורת תפקידים בחברות חלל, רכב ומציאות מדומה. בין היתר הובילה את פיתוח המודל X בטסלה, אליה הצטרפה ב־2013, וב־2016 מונתה לסמנכ"לית מוצר והנדסה ב־Leap Motion, שעבדה על מערכת מציאות רבודה שפועלת בתנועות ידיים.

מירה מוראטי מ"מ מנכ"ל OpenAI | צילום: Patrick T. Fallon / AFP

מוראטי (34), אלבנית במוצאה, עברה לקנדה בגיל 16 כדי ללמוד באוניברסיטה שם, ואחר כך המשיכה לתואר נוסף באוניברסיטת דארטמות'. כמהנדסת מכונות בהכשרתה היא גויסה ל־OpenAI, כשזו היתה עוד חברה ללא מטרות רווח, והייתה לסגנית נשיא ליישומי בינה מלאכותית. "מה עוד יש לעשות יותר מעורר השראה מאשר להעלות ולהגביר את האינטליגנציה הקולקטיבית של האנושות?" אמרה בעבר.

במאי 2022 קודמה לתפקיד CTO, והיתה אחראית על ההשקה לציבור של ממשק הטקסט לתמונה Dall-E והצ'אטבוט הפופולרי ChatGPT. בין היתר מוראטי היתה גורם דומיננטי במאמץ החברה להבין טוב יותר את המפעיל האנושי של המודלים שלהם, על לוחות הזמנים כמו גם על מערכת היחסים עם מיקרוסופט ועיצוב מדיניות בנושא אל מול הרגולטורים בוושינגטון ואירופה.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, כתב למגזין "טיים" בספטמבר כי היא "הוכיחה יכולת להרכיב צוותים עם מומחיות טכנית, חוש מסחרי והבנה עמוקה של חשיבות המשימה... מירה עזרה לבנות כמה מטכנולוגיות הבינה המלאכותית המרגשות ביותר שראינו אי פעם".