"יש לנו תחושה של בגידה, שוב נבחרי הציבור עושים קומבינה על חיילי המילואים"
לוחמי חטיבת המילואים אלכסנדרוני שברו שיא של שירות מפרוץ המלחמה; הסמח"ט סא"ל אביה בן אלחנן זועם על המסחרה הפוליטית של הגיוס ועל החרדים שכלל לא נושאים בנטל; לתמיכה במילואימניקים ומשפחותיהם בחטיבה הקימו מיזם עצמאי
כשסדר יומה של הממשלה מתמקד בהישרדותה תוך המשך הנצחת השתמטות הנוער החרדי משירות צבאי, כשצה"ל שקוע במלחמה הארוכה בתולדות המדינה ומשווע לאלפי חיילים נוספים בדרום ובצפון - לוחמי חטיבת המילואים אלכסנדרוני שברו בימים האחרונים שיא של כ־300 ימי מילואים בשנה.
לסבב המילואים הנוכחי שלהם, השלישי מאז פרוץ המלחמה באוקטובר שעבר, הם התייצבו לפני כחודש. הם נלחמים כעת ב"כפרי המגע" שבדרום לבנון שמהם חזבאללה התכוון לפשוט על היישובים הישראליים שלאורך הגבול ומפונים מאלפי תושביהם זה למעלה משנה.
שיעור התייצבות המילואימניקים של אלכסנדרוני גבוה, עומד על כ־85%. בסבב הקודם שלה בקיץ האחרון בעזה, שיעור ההתייצבות של חייליה עמד על 90%, ובסבב הראשון, שהחל ב־7 באוקטובר ונמשך כמעט חמישה חודשים, מצבת כוח האדם היתה מלאה לחלוטין. "יש הבדל עצום בתגובות שבין 'העונה הראשונה' ל'עונה השלישית', ובסבב הנוכחי התגובות, בעיקר בסביבה הקרובה של חיילי המילואים, לא היו פשוטות בכלל", אומר לכלכליסט סמח"ט אלכסנדרוני סא"ל אביה בן אלחנן. "אנשים עשו סבב אחר סבב אחר סבב. בכל פעם אחרי שחזרו הביתה וניסו להתאקלם מחדש ולהשתקם בזוגיות, במשפחה, במקומות העבודה או בעסקים שלהם, וכבר עשו צעד וחצי קדימה, גויסו לסבב נוסף וחזרו 14 צעדים אחורה".
"הפוליטיקאים עושים עלינו סיבוב"
בן אלחנן עצמו משרת במילואים ברצף מתחילת המלחמה, כמעט 13 חודשים. באזרחות הוא הבעלים והמנכ"ל של קבוצת גזית שפועלת בענף הנדל"ן ועוסקת ביזמות של פרויקטים למגורים והתחדשות עירונית. את ענייניו העסקיים הוא הפקיד בידי עובדיו, בעיות בוערות שמחייבות התערבות והחלטות בהולות מקבלות ממנו מענה במגבלות הזמינות, הקשב והקליטה בטלפון הנייד. הוא מספר שההקרבה הזאת עלתה לו באובדן של עסקאות וחוזים ארוכי טווח, ובעצירת תוכניות הצמיחה של החברה שהקים לפני 15 שנה. ברקע עומד גם מצבו העגום בשל המחסור המתמשך בידיים עובדות ומתבטא באתרי בנייה שוממים ובהאטה כללית.
הרחק מהבית ומהשגרה העסקית שלו, הוא מחלק את זמנו בין חיתוכי מצב תכופים להובלת כוחות להתקפה על תשתיות תת־קרקע ומעוזי חזבאללה בדרום לבנון. הוא מילואימניק ותיק באלכסנדרוני, לפני שהתמנה לסגן מפקד החטיבה היה מפקד גדוד ועשה בממוצע כ־100 ימי מילואים בשנה. בין לבין, היה פעיל במאבק בהשתמטות החרדים משירות והיה מעורב במחאת "מאהל הפראיירים" בירושלים ב־2012 שקראה לשוויון בנטל.
בחזית המאבק הזה פעל באותם הימים גם יואב קיש, טייס קרב בשירות מילואים שנהיה מאז פוליטיקאי בשורות הליכוד, זנח את הערכים שעליהם נלחם וכשר חינוך בממשלה הנוכחית נותן את ידו להמשך השתמטות החרדים. השיח החברתי הסוער בנושא ההשתמטות מחלחל גם אל חטיבות המילואים שחייליהן כורעים תחת העומס, עסוקים עד צוואר במשימות ההגנה וההתקפה בצפון ובדרום, מותירים מאחור את משפחותיהם, את עסקיהם, את מקומות העבודה שלהם.
לדברי בן אלחנן, "אם היית עושה לי משחק אסוציאציות על התחושה שלנו בחטיבה בנושא הזה, הייתי אומר שזאת תחושת בגידה. אני לא מדבר על אנשי הזרם החרדי שאליהם יש לי טענות קשות מנשוא, אלא על אלה מבין המנהיגים ונבחרי הציבור שעשו בעבר שירות משמעותי, מילאו תפקידים בכירים ומרכזיים בצה"ל ובמערכת הביטחון, נשאו דרגות בכירות ואני לא יודע איך הם יכולים להסתכל לנו, חיילי המילואים, בעיניים כשהם עושים עלינו עוד סיבוב. עשרות שנים מגלגלים כאן את הבלוף הזה, מתעסקים עם מסחרה פוליטית ולא עושים עם זה שום דבר. עכשיו, כשהם רואים את זה מול העיניים, הם ממשיכים לעשות עלינו קומבינות, מסובבים לנו סכין בגב. יש בנושא הזה כעס עצום על המדינה".
צה"ל זקוק לאלפי חיילים, לוחמים ותומכי לחימה. מתחילת המלחמה נהרגו כ־780 חיילים, כמחציתם מאז תחילת התמרון הקרקעי בעזה. לפי נתוני משרד הביטחון, מאז 7 באוקטובר נפצעו בה כ־12 אלף חיילים וחיילות. קצב הפציעות מסחרר, מדי חודש מתווספים בממוצע כ־1,000 פצועים חדשים בחזיתות הדרום והצפון, רבים מהם לא ישובו לתפקידי לחימה. הסוף של הגיהינום הזה לא נראה בשום אופק ובני הנוער החרדים ממשיכים להשתמט, מכריזים שימותו ולא יתגייסו. הסמח"ט בן אלחנן אומר כי אינו מתרשם שהתעקשות החרדים להמשיך להשתמט שוחקת, לפי שעה, את המוטיבציה של חייליו באלכסנדרוני להתייצב ולמלא את תפקידם במסגרת המערכה. ההכרה במשימה, בצורך ובמחויבותם לערכי השירות והרעות חזקה יותר מכל דיון פוליטי.
"עובדה שהבחורים שלנו מתייצבים בכל סבב מילואים מחדש", הוא אומר. "הם יילחמו למען המדינה גם בידיים חשופות בלי כל אמצעי הלחימה שיש להם. אבל מצד שני יש אנשים שלא נושאים בנטל ולא רק זה, הם גם מקבלים על כך תמורה ובמצב כזה המדינה צריכה לבוא ולהגיד שיש כאן צורך ושעליהם לתרום גם כן. מי שלא יכול להילחם יכול להיות תומך לחימה ומי שלא יכול להיות תומך לחימה יכול לעשות שירות לאומי. הסיפור הוא הנשיאה בנטל כשצד אחד נושא בו וצד אחר לא. בלי להיכנס לדיון פוליטי ולעמדה פוליטית, אני מקווה וחושב שהמצב הנוכחי יפגע בסופו של דבר במי שמכשיר את המצב הזה".
חטיבת אלכסנדרוני מבוססת על יוצאי גדוד 51 של גולני. המפקד שלה מאוגוסט האחרון הוא אל"מ משה פסל שהחליף את אל"מ גיל ורנר שהלך לפקד על החטיבה הדרומית של אוגדת עזה במקום אל"מ אסף חממי שנהרג במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה.
ככל שהמלחמה מתארכת ונעשית יותר ויותר תובענית עבור משרתי המילואים, מתארכת גם רשימת בעיות הפרט שלהם. בימים האחרונים הסמח"ט בן אלחנן נאלץ לפתוח בקמפיין חריג לגיוס המונים בשם "המהפכה של אלכסנדרוני", באתר גיוס ההמונים Jgive עם יעד של מיליון שקל, כדי לממן פתרונות דחופים לבעיות אישיות שמקשות ומעיקות על חייליו.
מדובר בסטודנטים שמפסידים סמסטרים ואחרים שתקופות ההתמחות שלהם במקצועות מתארכות, בעצמאים שלא מכניסים כסף, לא מכסים הלוואות והתחייבויות ומתקרבים לחדלות פירעון, בתאים משפחתיים ומערכות יחסים על סף קריסה. "הבעיות רבות, ואנחנו צריכים פתרונות והתערבויות של אנשי מקצוע", מסביר הסמח"ט.
"הפסדתי מיליונים בגלל השירות הממושך"
גיוס ההון לרווחת חיילי אלכסנדרוני בא אחרי חודשים ארוכים שבהם החטיבה מפעילה מיזם עצמאי שנקרא "שיח עד שיח" ומטרתו לסייע בפתרון בעיות אישיות של חייליה שצצות כל העת, בזמן שהם על מדים הרחק מהבית ועסוקים ברוב הזמן בלחימה.
"הבנו שיש כאן אירוע שהולך להימשך הרבה מאד זמן, שיש חיילים עם מצוקות שרק יתרחבו ושנצטרך למצוא להן מענה בזמן שהם במילואים. הם לא יכולים להתעסק בעניינים האלה כשהם בתוך השיחים, כשאין להם קליטה בטלפון ולרוב גם אין להם זמן, פנאי נפשי או חשק להתעסק עם זה", אומר בן אלחנן. פיקוד החטיבה הקים צוותי תגובה על בסיס מיומנותם ומשלח ידם של המילואימניקים שלה. זה שבחייו האזרחיים עורך דין יסייע בניסוח מכתבים ופניות לבית המשפט, זה שהתמחה בראיית חשבון יהיה אמון מטעם החטיבה על טיפול בחבריו לנשק שהעסקים שלהם נקלעו לתסבוכת.
משפחותיהם של חיילי החטיבה שנקלעו לדחק כלכלי קיבלו בחודשים האחרונים תלושי מזון בסכום כולל של למעלה מחצי מיליון שקל שנתרמו להן, בנות זוג שנזקקות לסיוע עם הילדים מקבלות ביקורים תכופים של מתנדבות ומתנדבים שנכונים לסייע בקניות, בקיפול ערמות של כביסה, בבייביסיטר או באריזה לקראת מעבר דירה. יש גם דוגיסיטרים שבאים להוציא את הכלב שבעליו נמצא רחוק ממנו אי שם בצפון, לטיול כשלא תמיד יש מי שפנוי לכך. כ־60 חיילים מחטיבת אלכסנדרוני אמונים על טיפול בבעיות הפרט של חייליה, מפעילים חמ"ל ייעודי שמנהל את הטיפול בהן כשבעורף כ־100 מתנדבים נחלצים להגשת כל סיוע. "הכל על התנדבות, לא הוצאנו על זה שקל אחד כשמדובר בשירותים ובשעות ייעוץ שעלותם הכספית היא מיליוני שקלים. המיזם הזה הפך למכונה אדירה ששועטת קדימה. הוא עזר למאות חיילים והציל לא מעט עסקים ומשפחות מקריסה. ממש הצלת נפשות", מספר בן אלחנן.
קרן הסיוע למשרתי המילואים של צה"ל משפה מילואימניקים שגויסו ללחימה על טיפולים רגשיים או זוגיים ומגישה סיוע לעצמאים ובעלי עסקים שהותירו את חייהם האזרחיים מאחור. אלא שלפי הסמח"ט היא פועלת לאט מדי, כשבשטח צצות כל העת בעיות שמצריכות מענה בהול שדורש טיפול אישי וייחודי מול פקידים וגורמים מקצועיים ברשויות המדינה.
גם הוא עצמו משלם על שירות המילואים הממושך שלו מחיר יקר, יודע שיצטרך להתמודד עם השלכותיו עוד שנים קדימה. "אני מבין טוב מאוד מה עוברים החיילים בחטיבה שלי כי גם החוויה האישית שלי דומה לזאת של הרבה חיילי מילואים. הפסדתי הרבה כסף, פרויקטים גדולים שהיו אמורים להבטיח את העתיד של החברה ושל המשפחה שלי לא יצאו לפועל וירדו לטמיון, בין השאר כי לא הייתי. חוויתי טלטלה קשה, הפסדתי הרבה מיליונים, גם במסגרת פרויקטים עתידיים. בעולם היזמות בתחום הנדל"ן פרויקט שאתה מוביל היום אמור להניב לך פירות בעוד חמש או עשר שנים ואיבדתי גם כאלה. אני מקווה שעוד נתאושש מזה".