כיצד משפיעה מלחמת חרבות ברזל על עולם דיני המשפחה?

במשך דקות ארוכות תיארו עורכי הדין המובילים בישראל בתחום דיני המשפחה את ההתמודדויות של הלקוחות שלהם ואת ההתמודדויות המשפטיות שלהם עצמם, וגם של עובדי הענף כולו, על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. מלחמת חרבות ברזל שיבשה את שגרת החיים בישראל ויצרה שכבות חדשות של אתגרים עבור התא המשפחתי הקיים, וגם עבור תאים משפחתיים שכבר נפרדו לדרכים שונות, אך חולקים ילדים משותפים. המצב החדש שנכפה על המדינה ואשר אירע בהפתעה יצר גם לא מעט שאלות משפטיות, סוגיות חדשות ואפילו תקדימים משפטיים.

בין לבין, האתגרים המשפטיים המוכרים של תחום דיני המשפחה בישראל לא נפתרו בעקבות המלחמה, הם רק נדחקו לצד ויצוצו שוב כאשר ישראל תחזור למצב של ניהול שגרה, "מלחמת חרבות ברזל שינתה את המדינה ויש לה השפעה של שנים קדימה. ראינו לאחרונה כמה תיקוני חקיקה שהם תוצאה ישירה של השפעות המלחמה, וכן חקיקה זו נועדה להתמודד עם הסיטואציות הייחודיות שנוצרו בעקבותיה ולהבטיח התייחסות מתאימה למקרים השונים שנוצרו", אמרה עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. זברו וייס גם התייחסה למגמה שהולכת ומתרחבת בענף, "בנוסף, ראינו מגמה שהתגברה – מיזוגים של משרדי דיני משפחה צוברים תאוצה לאור חשש מקושי תזרימי, שכן מיזוג הוא כלי של עסק להתמודד עם חוסר וודאות ודרך להבטיח יציבות כלכלית מסוימת".

האורח המרכזי של הפורום היה עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים, ששיתף את ההתמודדויות הייחודיות של משרדו, "בתחילת המלחמה הבנו שאנחנו באירוע מסוג אחר ופעלנו כדי להקל על המשפחות השכולות ולא להקשות יתר על המידה. צריך להמשיך את הרציפות התפקודית של המשפחה ולא יכלנו לאפשר ברמה הלאומית שתהיה פגיעה באותן משפחות, אותם אלמנות ואלמנים. במבחן התוצאה קיצרנו בצורה משמעותית את לוחות הזמנים של קיום צווי ירושה עבור משפחות חללי המלחמה והנרצחים. הורדנו את לוחות הזמנים ל-18 ימים, זוהי בשורה גדולה למשפחות. חשוב לציין כי אנחנו כל רגע מחכים לשובם של החטופים, ורבים לא יודעים אבל המחוקק מקנה לאפוטרופוס הכללי את היכולת לטפל בעסקים של נעדרים. דרך הצבא הגענו למשפחות החטופים ושאלנו במה אפשר לסייע. דבר נוסף הוא נשוא ייפוי כוח מתמשך, זהו כלי שמשתמשים בו בעיקר אנשים לקראת זקנה. חשוב לציין כי זהו כלי הרלוונטי לכולם בכל גיל. למדנו בתקופה האחרונה שאין לדעת מה יקרה מחר וחשוב מאוד שלכל אדם יהיה ייפוי כוח מתמשך".

מלבד ההיבטים הקשורים למלחמת חרבות ברזל, שוחחו המשתתפים על נושאים נוספים מהתחום, כגון: סמכות בית המשפט בעניין מזונות קטינים והיעדר הכרעה בבית המשפט העליון, השינויים בחוק הירושה וההשפעות של העברת כספים ורכישת נכסים בחו"ל, מינוי אפוטרופוס לדין ועוד.

בפורום השתתפו: עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים | עו"ד אורי צפת - מנהל ובעלים, צפת ושות' עורכי דין | עו"ד אורלי מנע שני - בעלים ומייסדת, אורלי מנע שני משרד עורכי דין וגישור | עו"ד אטי אברהמי-ארז - מייסדת ובעלים, אטי אברהמי-ארז משרד עורכי דין | עו"ד אלעד זמיר - בעלים, משרד עו"ד וטו״ר אלעד זמיר ושות׳ | עו"ד ארתור שני - מייסד ומנכ"ל, ארתור שני ושות' - חברת עו"ד | עו"ד דנית אסף יהודאי - בעלים, דנית אסף משרד עורכי דין | עו"ד הילה עציוני קליפר - מייסדת ובעלים, חברת עורכי דין ומגשרים הילה עציוני קליפר | עו"ד טל איטקין - מייסדת ובעלים, טל איטקין משרד עורכי דין | עו"ד טלי אבידן - מייסדת ובעלים, טלי אבידן, משרד עו״ד | עו"ד יאיר שחם - עו"ד, משרד דיבון-קצובר | עו"ד יוסי הרשקוביץ - בעלים, יוסי הרשקוביץ חברת עורכי דין | עו"ד יוסף גביזון - עו"ד שותף, עו"ד משה גביזון | עו"ד יעל גיל - מקימת משרד, בעלת משרד ועו"ד לענייני משפחה וגירושין, משרד עורכות דין יעל גיל | עו"ד לורית גרון גלבוע - שותפה בכירה, גרון גלבוע עורכי דין | עו"ד ליאור קיבריק - שותף, טליה קופלמן פרדו | עו"ד ליאת זך - בעלים ומייסדת, ליאת זך חברת עו"ד | עו"ד ליאת שקלרז - שותפה מייסדת, שקלרז תירוש משרד עורכי דין | עו"ד מאיה הרצברג אלון - בעלים מייסדת, מאיה הרצברג אלון משרד עורכי דין | עו"ד מאיה רוטנברג - מייסדת ובעלים, רוטנברג עורכי דין | עו"ד מאיר בר מוחא - בעלים, משרד עו״ד בר מוחא | עו"ד מגי הלפרין - בעלים, הלפרין, עורכי דין | עו"ד מורן סמון - מייסדת ובעלים, מורן סמון חברת עורכי דין | עו"ד מיכאל גבור - עורך דין, חברת עורכי דין מיכאל גבור | עו"ד מיכאל וייס - בעלים, מיכאל וייס משרד עורכי דין | עו"ד מרב רייכמן-שקד - שותפה, עורכת דין ומגשרת, אירית רייכמן ושות׳ - משרד עורכי דין | עו"ד נאוה פרס - בעלים ומנהלת, נאוה פרס, משרד עורכי דין | עו"ד נוי יוספזון בוסני - מנכ"ל, יוספזון-בוסני חברת עורכי דין ומגשרים | עו"ד עדי חן - בעלים ומייסדת, עדי חן, עו"ד - משרד עורכי דין וגישור | עו"ד עינבל דקל - מייסדת ובעלים, עינבל דקל, עורכת דין לדיני משפחה וירושה | עו"ד עינת טירר - בעלים, א.טירר עורכי דין | עו"ד עמרי דליהו - שותף בכיר, דליהו רונן ושות', משרד עורכי דין ונוטריון | עו"ד ערן עזרא - בעלים, ערן עזרא - משרד עורכי דין ונוטריון | עו"ד רחל שחר - מנהלת ובעלים, רחל שחר חברת עורכי דין ונוטריון | עו"ד רעות שדה - מייסדת, רעות שדה ושות' משרד עורכי דין | עו"ד שי קדמי - בעלים, שי קדמי משרד עורכי דין | עו"ד שירי מלכה - מנהלת מחלקת ניהול הון פרטי ומעמד אישי, שבלת | עו"ד שירי קוברסקי - שותפה, א. זינגר ושות׳ | עו״ד רועי סידי - שותף בכיר, סידי עורכי דין | עו״ד שירה רביד - שותפה בכירה-מחלקת משפחה, א.אלטו קליין שטיינמץ עו"ד | עו״ד שלי יהב - שותפה, משרד עורכי דין רות דיין וולפנר.

פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני המשפחה והירושה | צילום: ניב קנטור

השפעת מלחמת חרבות ברזל עד דיני המשפחה:

ההשפעות המגוונות של מלחמת 'חרבות ברזל' על התא המשפחתי עמדו במרכז המפגש, "מלחמת חרבות ברזל שהחלה באוקטובר 2023, לא רק הותירה את המדינה במצב של כאב ואבל, אלא גם הציבה אתגר משמעותי לדיני הירושה בישראל. תיקון חוק הירושה אשר אושר בנובמבר 2023, מבטא את הצורך המיידי והדחוף להתאים את הדין למצב חירום זה בשני היבטים חשובים", מסביר עו"ד עמרי דליהו, שותף בכיר - משרד עורכי דין ונוטריון דליהו רונן ושות', "ראשית, התיקון לסעיף 6(ב) מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון לא רק לטובת בן זוגו, ילדו, אחיו, אלא גם לטובת הורה או נכד של המוריש, כאשר מדובר בנפגעי פעולות איבה בתקופת המלחמה. הרחבה זו נועדה להעניק גמישות רבה למשפחות הנפגעות ולהתחשב במצב הקשה בו הן נמצאות.

שנית, התיקון לסעיף 9 דן במקרים שבהם מתו שניים או יותר ואין ודאות לגבי סדר הפטירה שלהם. סעיף זה מבחין בין "יורש וודאי" שזכויותיו לרשת אינן תלויות בסדר הפטירה, לבין "יורש ספק" שזכותו תלויה בסדר הפטירה. התיקון מאפשר לקבוע כי בני משפחה שנרצחו באירועי האיבה ככאלה שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה. כמו כן, התיקון מאפשר לבית המשפט ולרשם לענייני ירושה סמכות להורות על חלוקת העיזבון באופן שונה מהמנגנון הקבוע בחוק בהתאם לשיקול דעתו.

בסיכומו של דבר, מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן ישיר על דיני הירושה בישראל, תוך הבאת דיני המשפחה והירושה להתאמת המציאות הכואבת של אובדן המוני ואירועים טראגיים. התיקונים לחוק מגלמים גישה אנושית וגמישה יותר, המאפשרת להתמודד עם האתגרים המורכבים והבלתי צפויים שהמלחמה הביאה עמה".

עו"ד, מגשר ובורר ארתור שני, מייסד, בעלים ומנכ"ל, ארתור שני ושות' – חברת עו"ד דיבר גם הוא על תיקוני חקיקה שנגזרו כתוצאה מהמציאות החדשה שנכפתה על מדינת ישראל, "תיקון החקיקה בתחום המשפחה: תיקון זה קשור לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. עד לתיקון זה, ההגדרות של משפחה היו מצומצמות ולא הכירו במשפחות בנות זמננו. תיקון זה התבצע לאחר האסון שפקד אותנו בשבת השחורה של 7 באוקטובר, בו נפל סרן שגיא גולן ז"ל. בעקבות האסון, תוקן חוק משפחות חיילים כך שהוסף מעמד חוקי לארוס או ארוסה של נספה לצורך מתן זכויות לנפלה ולמשפחתה, אף אם הם לא היו בני זוג בהזדמנות פטירתה של הנפלה. שני התיקונים הנ"ל הם התוצאה הישירה של המלחמה והם באים לתקן ולשפר את החקיקה הקיימת בתחום דיני המשפחה והירושה".

עו"ד מרב רייכמן-שקד - שותפה, עורכת דין ומגשרת - אירית רייכמן ושות׳ - משרד עורכי דין דיברה על השפעת המלחמה בכל הקשור להסדרת מערכות יחסים באמצעות מסמכים רלוונטיים, "בעקבות מלחמת חרבות ברזל קיימת עלייה במודעות של בני משפחה להסדיר את מערכות היחסים ביניהם באמצעות צוואות, ייפוי כוח מתמשך והסכמים משפחתיים ובמיוחד בעסקים משפחתיים".

עו"ד רעות שדה - מייסדת - רעות שדה ושות משרד עורכי דין דיברה על חשיבות עריכת הצוואה, "בתקופת הלחימה בה אנו מצויים, עריכת צוואה הופכת להיות הכרחית ומקבלת חשיבות עליונה כאשר מציאות חיינו הפכה בלתי צפויה ואין לדעת מה יוליד יום. הפתרון האידיאלי הוא עריכת צוואה אשר תשקף את רצונכם האמיתי באשר לעיזבונכם בעת לכתם מן העולם ויפה שעה אחת קודם. חשוב שתדעו כי עריכת צוואה תמנע סכסוכים ומאבקים משפטיים עיקשים בין יורשכם לאחר לכתכם מן העולם.

בתקופה סבוכה ומורכבת זו חשוב יותר מאי פעם לפנות לעורכת דין מתחום דיני המשפחה והירושה בעלת יידע, ניסיון והכלים הנדרשים על מנת שזו תערוך בעבורכם צוואה אשר תקנה לכם שקט ויציבות ככל הניתן ותדאג ליקירכם בעת לכתכם מן העולם בבוא העת".

עו"ד מגי הלפרין - בעלים - הלפרין, עורכי דין התייחסה לנושא הידועים בציבור, "מלחמת חרבות ברזל הדגישה עד כמה חשוב להסדיר את מעמדם של הידועים בציבור. כיום אין הגדרה מי הם הידועים בציבור והפסיקה עיצבה את הכללים. בשונה מבני זוג נשואים שאז אין חולק כי בן/בת הזוג יורשים את בן הזוג שהלך לעולמו, במקרים של בני זוג ידועים בציבור יש להוכיח תחילה שאכן מדובר בידועים בציבור. פסק דין שניתן לאחרונה בבימ"ש העליון דחה תביעה של ידוע בציבור וניצב כנגד המגמה של בתי המשפט להרחיב את הגדרת ידועים בציבור. יש חשיבות גדולה לעריכת הסכם ממון וצוואה".

עו"ד מיכאל גבור - עורך דין - חברת עורכי דין מיכאל גבור התייחס להשפעת המשבר הכלכלי, אשר נוצר בלא מעט משפחות בעקבות המלחמה, משפיע לרעה על התא המשפחתי, "המשבר הכלכלי אשר פוקד משקי בית רבים לאחרונה ובייחוד על רקע מלחמת חרבות ברזל מהווה גורם מכריע גם על ריבוי הליכי הגירושין בחברה הישראלית. ישנו גידול ליניארי במספר בקשות חדלות הפירעון לאחר התפרקות התא המשפחתי ובעטיין מתעוררות שאלות משפטיות רבות כיצד יוכרעו הליכים משפטיים על רקע חדלות הפירעון של התא המשפחתי. מזונות, רכוש והליכי גבייה מושפעים ישירות מהליכי חדלות הפירעון תוך שהנושה (הפרודה או הגרושה) תיאלץ לנקוט בהליכים מיוחדים ומותאמים בכדי לממש פסקי דין כנגד חדל הפירעון."

עו״ד, עו״ס ומגשרת מוסמכת הילה עציוני קליפר תיארה מציאות שבה מתערערים הסדרי השהות בעקבות המלחמה, "מלחמת חרבות ברזל - אירועי השבעה באוקטובר בכלל - טלטלו את העם כולו והפכו את סוגיית ההורות לרגישה יותר, במיוחד אצל הורים שמתאפיינים במאפיינים ״חרדתיים״/מתאפיינים ב״הורות הליקופטר״ (הגנת יתר). לאור זאת: אנחנו רואים ריבוי בהגשת בקשות לגבי שינוי הסדרי שהות (חשש שמא ההורה השני לא מספיק ״חרד״) ובקשות יציאה לחו״ל לפרקי זמן ארוכים ו/או הגירה לחו״ל".

עו"ד מאיה הרצברג אלון - בעלים מייסדת - מאיה הרצברג אלון משרד עורכי דין דיברה על נושא המזונות של הורים באחריות הורית משותפת, " נושא המזונות של הורים באחריות הורית משותפת וחלוקת זמנים שווה בתקופת חרבות ברזל היה מאתגר במקרים שבהם אחד ההורים משרת תקופה ממושכת במילואים. הדרך הפרקטית להתמודד עם המצב שנוצר בעקבות המלחמה הממושכת הינו סעיף שצופה מצבים שבהם אחד ההורים נעדר מעל חודש ימים וקביעת מזונות מותאמים לטובת ההורה ששוהה עם הילדים כבר בהסכם הגירושין.

התייעלות מערכת המשפט בדיני משפחה מצריכה הליכים בסדר דין מהיר בכל הקשור למזונות וזמני שהות, וזאת בדומה לנוהל הנשיאה בעניין הפרעה בקשר בין הורים לילדים והתמקצעות של בית המשפט לענייני משפחה לפי מחלקות, כאשר יהיו שופטים שיוכשרו ספציפית לדון בתיקים מורכבים כלכלית, בהם חברות ורכוש, וכן שופטים שידונו בסכסוכי ירושה מורכבים. אלו יביאו להתייעלות המערכת".

עו"ד שי קדמי - בעלים - שי קדמי משרד עורכי דין, דיבר על השלכות שירות המילואים הארוך של הורים גרושים ועל הצורך בפיצוי גם של הצד שנשאר בבית, "מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות חדשה בה אבות גרושים יצאו למילואים לפרקי זמן ארוכים, תוך שהנטל לטיפול בילדים נופל על הגרושה בעוד המענק בגין שירות המילואים מועבר למילואמניק. הדבר שם את הגרושה בסיטואציה בלתי אפשרית - האם לתבוע את הלוחם האמיץ לפצות אותה בגין הזמן בו חירף נפשו? המחוקק חייב לתת את הדעת לנושא ולמצוא מנגנון פיצוי גם לאם הגרושה שטיפלה בילדים בזמן שאביהם היה במילואים, ולא להשאיר את הצדדים להסתדר ביניהם".

עו"ד ליאת זך - בעלים ומייסדת - ליאת זך חברת עו"ד התייחסה גם היא לסוגיה, "חוסר הוודאות בתחום דיני המשפחה התעצם לאחר פרוץ המלחמה וחשוב לחוקק עוד חוקים שיגנו גם על הנשים הגרושות של המילואימניקים".

עו"ד יעל גיל - מקימת משרד, בעלת משרד ועו"ד לענייני משפחה וגירושין - משרד עורכות דין יעל גיל, הסבירה כי עורכי דין צריכים גם הם להבין את קשיי השעה ולהתגייס בדרכם ובאופן שיסייע לציבור הישראלי הנמצא במשבר, "כפי שאני רואה את הדברים, עורכי הדין לענייני משפחה צריכים לקחת חלק במאמץ המלחמתי באופן הבא: אם לאחר ברור עם הלקוחות מגיעים עורכי הדין למסקנה שהרצון להתגרש נובע מהשלכות המלחמה (בעל או אישה במילואים ממושכים, פגיעה בעבודה ובקשר הזוגי), עליהם לשבת עמם ולנסות להביא אותם לתובנות חדשות, לראיה רחבה יותר של המצב ולשלום בית, ולא לוויתור על הנישואין. אמנם מדובר בפחות פרנסה לעורכי הדין, אך כולנו נרתמים בצורה כזאת או אחרת למאמץ המלחמתי. זה המעט שעורכי הדין לענייני משפחה יכולים לעשות".

עו"ד עינת טירר - בעלים - א.טירר עורכי דין טענה גם היא שבמקרים רבים נכון יהיה לחתור לשלום בית, לאור מנעד הרגשות המתפרץ כתוצאה מהמלחמה, "המלחמה מראה אותותיה גם על השוק. אנשים נמצאים על הקצה מבחינה רגשית, מיואשים, חלקם מתמודדים עם אסונות אישיים ומקבלים לעיתים החלטות אימפולסיביות וקיצוניות. זה בא לידי ביטוי בהתנהגויות קצה בנוגע לילדים, ומביא למשל ליותר ניכור הורי ולעיתים להחלטות נמהרות באשר לרצון להיפרד. בתקופה זו במיוחד אנחנו צריכים להיות זהירים יותר מול לקוחות שמביעים רצון להיפרד, ואכן, המון הסכמים שאנו עושים לאחרונה הם הסכמי שלום בית גם למי שמלכתחילה הגיע עם רצון ברור להיפרד".

עו"ד שירי מלכה - מנהלת מחלקת ניהול הון פרטי ומעמד אישי – שבלת דיברה על ההיערכות המיוחדת הנדרשת בתחום ניהול ההון הפרטי, דיני הירושה ועריכת הצוואות לאור המלחמה, "אנחנו נתקלים במשרדנו בתופעה של אנשים שמצטיידים באזרחויות נוספות או רוכשים נכסים במדינות אחרות או מעבירים כספים לבנקים מחוץ לישראל- יש לכך השלכות מבחינת הסדרי הירושה שלא תמיד נלקחות בחשבון. במקביל, לאור המלחמה והאיום בהטלת מס ירושה, ישנן משפחות רבות שפונות להקמת נאמנויות במודלים דומים לאלה שקיימים באנגליה ובארה"ב. אפתח זאת לכיוון הוצאה לפועל של הסדרי ירושה במדינות שונות ומיסוי ירושה בינלאומי".

אתגרי השגרה לא נעלמו וממשיכים להקשות על תחום דיני המשפחה והירושה

התא המשפחתי בישראל פיתח בחודשים האחרונים שגרה של חוסר שגרה. בצורה כזו או אחרת, ולצד אתגרי השעה, התא המשפחתי ממשיך לספק אתגרים שהכרנו עוד לפני המלחמה, וגם אם הם נדחקו מעט הצידה, הם כאן כדי להישאר. "לפני מספר שנים תוקן חוק הכשרות המשפטית והתווסף כלי חדש לארסנל הכלים שהחוק מעמיד לרשות הציבור - יפוי כח מתמשך", אמר עו"ד מיכאל וייס, שותף ובעלים, וייס משרד עורכי דין שבחר להתייחס לנושא ייפוי הכוח המתמשך,"כל המנגנון של הכנת ועריכת יפוי כח מתמשך דורש השקעה רבה גם מצד עורכי הדין שעוברים הכשרה מיוחדת וגם מצד הלקוחות שמשלמים עבור השירות לא מעט. הממנה מתלבט כיצד לנסח את יפוי הכח ומה לבחור בין ההוראות השונות, אבל כאשר מגיעים "לרגע האמת" בו ייפוי הכח מופעל במקרה הצורך, ומיופה הכח ניגש איתו לבנק, מתחילות הצרות. הבנקים עדיין מתייחסים בחשדנות ליפוי הכח המתמשך ומערימים קשיים על ביצוע פעולות מכוחו. הם לא מאפשרים גישה דרך אתר האינטרנט לחשבון, וגם אם הגישה מתאפשרת אז הגישה מוגבלת. במקביל, כל פעולה בחשבון שחורגת קצת ממהלך העניינים הרגיל זוכה לשרשרת ארוכה של בדיקות ואישורים. בקיצור – הבנקים "מוציאים את המיץ" למי שמבקש לפעול על פי ייפוי הכח המתמשך. ישנם ייפויי כח מתמשכים שהממנה מכניס לתוכם הוראה לבנק לכבד פעולות של מיופה הכח בחשבון הבנק, גם לפני שייפוי הכח מופעל (מכח דיני השליחות הרגילים). כאן הבנק הרבה פעמים כבר לא יודע איך "לאכול" את ההוראה הזו ופשוט מתעלם מהמסמך או מתחיל לטרטר את הלקוחות. יש צורך לבצע התאמות מול הבנקים ברמה הרגולטורית בכל הנוגע לקליטת יפויי כח מתמשכים אצלם"

עו"ד עדי חן בעלת משרד עורכי דין ויו"ר פורום משפחה ארצי בלשכת עורכי הדין דיברה על פסק הדין השנוי במחלוקת בנושא 'ידועים בציבור': "פסק הדין אשר קבע כי אין בעצם הכוונה להינשא כדי להוות אינדיקציה להכרה בבני זוג כידועים בציבור, הוא פסק דין קשה שמשנה כל המבחנים להכרה במעמד הידועים בציבור, מקשיח אותם ודורש אף תנאים שלא נדרשים מבני זוג נשואים, כמו ניהול חשבון בנק משותף. אין ספק כי פסק הדין מעורר בעיות משפטיות ועלול להביא לתוצאות בלתי צודקות ואף מקפחות ממש". עוה"ד עדי חן הזהירה שכיום, כתוצאה מהקביעה שבפסק הדין, בני זוג רבים שיכלו להיות בעבר מוכרים כבני זוג ידועים בציבור ואף נהנו מיתרונות מוסד הידועים בציבור כגון מזונות אזרחיים שניתנים אף לאחר הפירוד ושני הצדדים מחוייבים בהם - בן הזוג כלפי בת הזוג וגם בת הזוג כלפי בן הזוג - נמצאים בחלל משפטי ריק וכדי לא לקחת סיכון, על בני הזוג לעגן את ההשלכות המשפטיות של מערכת היחסים שהם מנהלים בהסכם משפטי מתאים. יחד עם זאת, עו"ד חן קראה לעורכי הדין שלא להתייאש משום שאין מדובר בסוף פסוק, שכן מדובר בהלכה של בית המשפט העליון שניתן לשנותה בהלכה אחרת ומאוחרת של בית המשפט העליון. כך שצריך לפעול ולהביא לפתחו של בית המשפט סוגייה דומה והיא ציינה כי היא תשמח מאוד להוביל את המאבק המשפטי הבא לשינוי ההלכה בסוגיית הידועים בציבור".

עו"ד רחל (רייצ'ל) שחר, מייסדת ובעלים "רחל שחר, משרד עורכות דין ונוטריון" התייחסה גם היא לסוגיית פסק הדין בנוגע לידועים בציבור, "פסק דין חדש בנושא ידועים בציבור עירור אזרחי 3323 על 23 שעניינו צמצום הגדרת הידועים, מביא לחוסר ודאות משפטית המתווספת לחוסר הוודאות המשפטית קיימת. זכויות ידועים בציבור מעולם לא הוגדרו בחוק והפסיקה יצרה תוכן לתוך זכויות הידועים בציבור. כעת נקבע כי בני זוג שבחרו לא להינשא, אף אם חיו יחד כידועים בציבור, אינם ידועים בציבור בפועל. מצב זה מביא לאנומליה. כך למשל, בני זוג שחיו יחד במשך 10 שנים ומעולם לא התכוונו להתחתן - במקרה שבו הבעל נופל כחלל במלחמה - האישה תקבל זכויות ידועים בציבור. לעומת זאת, באותו מקרה זהה שבו בני זוג התגוררו הגבר והאישה יחד 10 שנים והחליטו לשלוח הזמנות לחתונה, ושבוע לפני החתונה הבעל חס וחלילה נופל בקרב, למרות שמדובר באותו מקרה ואותן עובדות הרי שבמקרה הזה בת הזוג לא נחשבת ידועה בציבור. המצב הזה הוא כמובן אנומלי והדעת לא נותנת שלמרות שבני הזוג באותו מצב הם מקבלים התייחסות שונה בפסיקה".

עו"ד מורן סמון - מייסדת ובעלים - מורן סמון חברת עורכי דין ציינה גם היא את חוסר הוודאות בענף, "בשנה האחרונה אנחנו חווים יותר חוסר ודאות בבתי המשפט ובייחוד בבתי הדין הרבניים. כל הרכב פוסק כראות עיניו, אין אחידות בפסיקה ולא ניתן לצפות מה יקרה בהליך המשפטי. לכן אני מאמינה שאנחנו נראה יותר ויותר יישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט - גישורים ובוררויות. הפתרונות הללו יעילים ונכונים יותר בסכסוכי משפחה".

עו"ד ליאת שקלרז - שותפה מייסדת - שקלרז תירוש משרד עורכי דין ציינה גם היא את חוסר הבהירות המערכתית בסוגיית מזונות הקטינים, "בשעה שבני זוג נפרדים ומנהלים מאבקים משפטיים, אנחנו מוצאים את עצמנו מגלים שגם בין בית הדין לבין בית משפט מתנהלים מאבקים משפטיים מי יפסוק את מזונות הקטינים. ההכרעה מונחת לפתחו של בג״צ שאמור היה להכריע בספטמבר 2023 אבל טרם ניתנה ההכרעה".

עו"ד, ערן עזרא, ערן עזרא - משרד עורכי דין ונוטריון התייחס גם הוא לסוגיית חוסר הוודאות, ״כיום יש חוסר אחידות בערכאות המשפטיות בכל הנוגע למזונות קטינים והדבר גורם לחוסר וודאות למתדיינים, בזבוז זמן שיפוטי, הוצאות מיותרות ועלול להביא להחלטות סותרות.

בתי הדין הרבניים לא פועלים על פי פסיקת בית המשפט העליון לפיה ניתן יהיה לדון במזונות קטינים בבית הדין הרבני רק בהסכמת שני הצדדים. הסוגייה מונחת על שולחנו של בג"ץ ועד שלא יינתן פסק דין בנושא, לא תהיה וודאות״.

עו״ד שירה רביד - שותפה בכירה-מחלקת משפחה - א.אלטו קליין שטיינמץ עו"ד ציינה את התקופה המורכבת שעוברת גם על תחום דיני המשפחה, ״דיני המשפחה הם החצר האחורית של מערכת המשפט - החוק השולט הוא משנת 74, הרבני וביה"מש רבים על סמכות, העליון הפך לנו את מוסד הידועים בציבור - השטח בוער, יש כאוס. וכל זה בתקופה אולי הכי כאוטית וחסרת ודאות שידענו. קשוח כאן".

עו"ד אורלי מנע שני - בעלים ומייסדת - אורלי מנע שני משרד עורכי דין וגישור הדגישה גם היא את חוסר הוודאות שמולו מתמודדים עורכי הין והלקוחות שלהם, "תחום דיני המשפחה סובל מחוסר וודאות מוחלט, כאשר לכל ערכאה שיפוטית, שופט או דיין דעה אחרת באותו נושא ממש, באופן שבעלי הדין אינם יודעים מה צפוי להם בעת כניסתם בשערי בית המשפט או בית הדין. על מנת להתחיל לייצר וודאות למתדיינים, יש ראשית לכל להפקיע מידי בית הדין הרבני את הסמכות לדון בענייני מזונות, אחזקת ילדים ורכוש ולהותיר בידיו סמכות בענייני נישואין וגירושין בלבד. באופן זה יבוטל מירוץ הסמכויות אשר גורם גם לריבוי סכסוכים (מי יגיש ראשון ולאן) וגם להחלטות שונות בין בית הדין לבית המשפט למשפחה, הן מטעם של תפיסת עולם והן מטעמי הדין עליו הם מתבססים. כאשר הסמכות תהיה נתונה רק לבית המשפט למשפחה, הוא יצטרך לעשות סדר בתוך עצמו ולייצר אחידות עד כמה שניתן בנושאים השונים כדי שבעלי הדין ידעו מה צפוי להם ואולי ישכילו להגיש פחות תביעות ולהגיע ליותר הסכמים".

עו״ד נוי יוספזון בוסני מייסדת ובעלים של יוספזון בוסני חברת עורכי דין ומגשרים התמקדה בנושא ייעול מערכת בתי המשפט לענייני משפחה וסיום תיקים בצורה מהירה, "אין ספק שלנגד עיני בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים עומדים תמיד הצדק, וטובת בני המשפחה, בדגש על קטינים. דווקא משום כך, יש למצוא דרכים להתייעל, לקצר תהליכים ולסיים תיקים בצורה מהירה. התייעלות, בין בעבודה פנימית של בתי המשפט ובתי הדין או בעזרתו של המחוקק, היא נדבך חשוב לא פחות בעשיית הצדק במקרה של דיני משפחה".

מאיה רוטנברג, עו״ד שייצגה בתיק מהפיכת המזונות בבע״מ 919/15 ועתה מייצגת בבג"צ הסמכויות שמתנהל בימים אלה בבית המשפט העליון, "בג"צ, כחלק מחשש למלחמה פוליטית, לא נותן למרבה הצער פסק דין בעניין הסמכויות במזונות הילדים. בדרך זו יש פגיעה בציבור נרחב בעקבות מצבים של כפל החלטות ויש כאוס בנושאי מזונות ילדים. בתי הדין הרבניים אף פוגעים לצערי בערכי השיוויון המגדרי ומפלים בין הילדים בסוגיות של משמורת. כך לדוגמה, מבחינת בית הדין, הבנות תמיד אצל האמא ובנים אצל האב, דבר המאפשר להורה אחד לעשות מעברים רחוקים יותר ולפגוע בזמני השהות של הילדים עם ההורה האחר. בדרך של התנהלות הדברים אני סבורה שבתי הדין צריכים לדון בענייני מזונות, משמורת ורכוש רק בהסכמת הצדדים, וככל ואין הסכמה, הסמכות היא תמיד לבית המשפט האזרחי. זה חלק ראשון בפתרון הבעיה".

עו"ד יוסף גביזון, שותף במשרד עו"ד ונוטריון משה גביזון דיבר על הסרבול בניהול הליכים כפולים, "ניהול הליכים כפולים בבית משפט לענייני משפחה, העוסקים באותו הנושא (למשל: 2 תביעות מזונות, אחד מצד האישה ואחד מצד הגבר. 2 הליכים בעניין קטין אחד מצד האישה ואחד מצד הגבר) גורר אחריו בזבוז זמן שיפוטי יקר וזמן וכסף רב של הצדדים (אשר צריכים לשלם על הליכים כפולים וכו). לכן, על בתי המשפט לקבוע כי כתב הגנה בהליך ישמש כמעין כתב תביעה, ובכך יחסך לצדדים ולבית משפט זמן רב, דבר שיביא ליעילות ומהירות בסיום הסכסוך".

עו"ד דנית אסף יהודאי - בעלים - דנית אסף משרד עורכי דין שיתפה גם היא את חוסר שביעות רצונה מאי האחידות בפסיקה, "חוסר ודאות וחוסר האחידות בפסיקות בית המשפט בכל תחום המשפחה, במזונות, במשמורת, ברכוש, מביאים אותי להמליץ ללקוחות להפוך כל אבן לפני שנכנסים לבית המשפט כדי לשלוט בתוצאה ובחייהם.

מבחינת ייעול מערכת בתי המשפט- מומלץ להתקין כי דיוני ההוכחות ירוכזו למספר ימים רצופים וסמוכים וכך לייעל את התהליך ולצמצם את המשכיותו. כמובן שהגיע הזמן שדיונים הן בבית משפט למשפחה והן בבית הדין הרבני יוקלטו".

עו"ד לורית גרון גלבוע - שותפה בכירה - גרון גלבוע עורכי דין דיברה על הצורך בהקמת מנגנון לשעת חירום שיסייע לנווט את נושא מזונות קטינים בשעת חירום, "חוסר העקביות בפסיקות בתי משפט למשפחה ובתי הדין הרבניים בנושאי מזונות קטינים בימים כתיקונם ובתקופת מלחמת חרבות בפרט, מחייבת יצירת מנגנון לשעת חירום ובו קריטריונים מתאימים להקלות בתקופות כאלו".

עו״ד וטו"ר אלעד זמיר, מנכ״ל ובעלים, אלעד זמיר ושות' משרד עורכי דין וטוענים רבניים, התייחס גם הוא לנושא והוסיף כי, "למעשה הקושי הגדול של דיני משפחה בזמן מלחמה הוא חוסר וודאות הבא לידי ביטוי במזונות ילדים, בסוגיות הסמכות ובחוסר אחידות של החלטות בבית הדין הרבני. מחד מצב זה גורם קושי לעורכי הדין ליתן וודאות ללקוחות שלהם ומאידך נותן לעורכי הדין מרחב פעולה ודורש מהם חדשנות ויצירתיות על מנת לשכנע את ביהמ״ש שהצדק איתם, ולהשיג ללקוחות יתרונות משפטיים הן בין בבית המשפט ובין בבתי הדין הרבניים.

עו"ד נאוה פרס - בעלים ומנהלת - נאוה פרס, משרד עורכי דין התייחסה לנושא מזונות ילדים. היא ציינה שאחד הקשיים בהפעלת תחשיבי מזונות הילדים נובע מכך שביהמ״ש העליון פסק בבע״מ 919/15, "כי החבות במזונות תיקבע על בסיס יכולת כלכלית ולאו דווקא משכורת. ברם, בנוסחא בפסיקת בתי המשפט לא נלקחת בחשבון יכולת כלכלית שמקורה ברכוש, תיקי ניירות ערך והשקעות נוספות - כך שנקבעים מזונות נמוכים שאינם משקפים את היכולת הכלכלית האמיתית ואת רמת החיים בפועל. הנוסחא גם אינה רגישה לשינויים בהסדרי השהות, שהם שכיחים ביותר".

טל איטקין, עו"ד, מייסדת ובעלים, טל איטקין משרד עורכי דין דיברה על הרפורמה הנדרשת לדעתה בענף, "עולם דיני המשפחה חייב לעבור רפורמה שתתאים לטפל ביעילות וברגישות במשפחה במשבר, גם עורכי הדין בתור שומרי הסף של בתי המשפט יכולים לתרום מניסיונם ולסייע לאותן משפחות במשבר, לא כל משבר חייב להסתיים בפרידה".

עו"ד עינבל דקל - מייסדת ובעלים - עינבל דקל, עורכת דין לדיני משפחה וירושה דיברה על הצורך במחיקת תביעות חסרות תוחלת, "בתי המשפט לענייני משפחה חייבים להתחיל ולעשות שימוש בתקנות ״החדשות״ ולמחוק תביעות קנטרניות שאינן תואמות את החוק והפסיקה, כבר בתחילת ההליך. לא יתכן שמתדיינים רבים מנהלים הליך משך שנים שרק בסופו נדחית תביעה תוך עינויי דין. דוגמה קלאסית לכך הן תביעות המוגשות לאחר שלבני זוג יש הסכם ממון, ובית המשפט מאפשר קיום הליך ארוך ומתיש אשר תוצאתו ידועה מראש".

d&b – לדעת להחליט