ספי זינגר מקבל לידיו רשות ני"ע בשפל החמור בתולדותיה

אחרי כמעט חודשיים שבהם רשות ני"ע, הרגולטור שמפקח על כ־2.8 טריליון שקל מכספי הציבור, מתנהלת ללא יו"ר, מה שמגביל משמעותית את פעילותה, הכריז אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מינויו של עו"ד ספי זינגר לתפקיד. זינגר, עו"ד ושותף במשרד הרצוג פוקס נאמן, הועדף על ידי שר האוצר ומנכ"ל משרדו שלומי הייזלר, על פני מועמדים רבים אחרים בעלי רקורד רלבנטי, דוגמת המשנה ליועמ"ש מאיר לוין והיועמ"ש של הפניקס מני נאמן. ל"כלכליסט" נודע כי לוין, שהיה המועמד המועדף של סמוטריץ', לא נבחר לבסוף לאחר שמשרד רה"מ טירפד את מינויו. אנשיו של בנימין נתניהו העבירו ללוין הצעה שלפיה הוא יודיע על פרישה מהמירוץ לפני ימים אחדים, אך הוא סירב לכך.

זינגר, בן 44, חרדי שמכריו מתארים כ"ליברלי", הוא בעל ניסיון רב במגזר הציבורי והפרטי. כשעבד בעבר במשרד המשפטים, שם היה אחראי על תחום חדלות פירעון, הוא היה אחראי לגיבוש חוק חדלות פירעון החדש. יש לו גם היכרות עם חוקי ני"ע וכן הוא מכיר את הפרקטיקה מעבודתו בהרצוג פוקס נאמן, שם הוא עובד מאז 2018 כשותף במחלקת ני"ע. עם זאת, לזינגר אין ניסיון של ממש בזירה הבינלאומית. "הוא ידע להבין את צרכי השוק ואיך לדבר איתו. הוא יודע לעבוד עם אנשים מכל הסוגים. הוא משפטן מעולה ויש לו יכולת לחשוב מחוץ לקופסה", אמר עליו גורם בכיר בשוק.

אביו של זינגר היה היועץ המשפטי של משרד הפנים במשך שנים ארוכות, כולל בשנים שבהן אריה דרעי כיהן במשרד, ואף ייצג את דרעי עצמו במספר תיקים בתקופה שבה לא היה חבר בממשלה.

ספי זינגר מקבל לידיו את הרשות בתקופה מאתגרת במיוחד. בחמש השנים שענת גואטה עמדה בראש הרשות היא התקשתה להציג הישגים משמעותיים, ובתקופתה לא נפתח אף תיק דגל, ולא התרחשו שינויים רגולטוריים משמעותיים שפתחו ושיכללו את השוק, למרות היומרה שלה. בשנים שבהן גואטה כיהנה בתפקיד אמנם נכנסו לבורסה חברות רבות, בעיקר בבום הגדול שהחל באמצע 2020, אך רבות מהן איכזבו את המשקיעים, המניות שלהן צנחו בעשרות אחוזים והתברר שהן לא בשלות. אבל הרשות לא עשתה רבות כדי להזהיר את הציבור מהשקעה בחברות האלו, למעט בסרטונים שקראו להשקעה נבונה ומודעות. מנגד, חברות הטכנולוגיה הגדולות באמת בחרו להנפיק בנאסד"ק בארה"ב.

בנוסף, בשנותיה של גואטה אנשי מפתח רבים פרשו מרשות ני"ע, ובכך, במידה רבה, נפגם הזיכרון הארגוני של הרשות. בין שורת הפורשים ניתן למנות את מנהלת המחלקה הכלכלית גיתית גור־גרשגורן, מנהל מחלקת השקעות דודו לביא, מנהלת מחלקת הפיקוח על קרנות הנאמנות שרון אופיר, הכלכלן הראשי במחלקת התאגידים רון עמיחי, ומנהלת המערך החשבונאי יפעת פלקון. גל הפרישות הזה פגם במעמדה של הרשות כמי שנהנית ממוניטין של יחידת עילית בשירות הציבורי, מה שבזמנו הוביל לכך שרבים עבדו ברשות במשך שנים ארוכות.

גורם בכיר בשוק: "ספי זינגר יידע להבין את צרכי השוק ואיך לדבר איתו. הוא יודע לעבוד עם אנשים מכל הסוגים. הוא משפטן מעולה ויש לו יכולת לחשוב מחוץ לקופסה"

התקופה של גואטה ברשות נתפסה בעיני שחקנים רבים בשוק כתקופה של נתק. גורמים רבים שפגשו בגואטה קיבלו את התחושה שהיא מתקשה לקבל החלטות, שהגמישות שלה נמוכה ושהדבר מוביל לסטגנציה. הרשות צריכה גם להגיב למתחולל בשוק וגם להסדיר את השוק על מנת לפתח אותו. בתקופתה של גואטה הרשות בעיקר הגיבה, ופחות יזמה, והתיקים הפליליים נפתחו בדיעבד, לעתים באיחור ניכר, דוגמת המקרה של מייק בן ארי.

זינגר יצטרך להחזיר את הרשות לעמדה שבה היא אוחזת בהגה של השוק, מובילה ויוזמת לא רק מגיבה. הוא יצטרך גם לקדם קריטריונים ורגולציות שיאפשרו לשוק ההון המקומי להתפתח ואף להקדים את המתחולל בעולם, ולא רק ליישר איתו קו. לצורך כך יהיה צורך גם ביישור הדורים עם הבורסה, שהרשות מפקחת עליה, זירה שבתקופת גואטה ידעה עימותים רבים, בין היתר במאבק על סמכויות, מאבק שהתרחש גם מול רשות שוק ההון שמפקחת על הגופים המוסדיים.

שאלה מעניינת היא האם זינגר ימשיך באג'נדה שהובילה גואטה. האחרונה, במסגרת מאבקי הכוחות שניהלה, סיפחה לעצמה בקדנציה סמכויות ותחומי אחריות שאינם בפעילות הליבה המסורתית של גוף כמו רשות ני"ע. המהלך הבולט הוא שהרשות החלה לפקח על חלק מגופי הפינטק בישראל, ובחוק ההסדרים האחרון אף עבר נושא הפיקוח על נותני שירותי תשלום שיהיה תחת הרשות, וזינגר יצטרך כעת לבנות את מערך הפיקוח בפועל על אותם שחקנים. ההחלטה הזו אינה טריוויאלית, ויש שטוענים שהיא השקיעה אנרגיות רבות בנושא, שבאו על חשבון הפעילות המסורתית של הרשות. גואטה גם עסקה בשאלת כוחם של המוסדיים ההולכים ומתעצמים, שגם זה לא בתחום הליבה של הרשות, והיא היתה הגורם המניע של הוועדה לבחינת חוק הריכוזיות לעסוק בשאלת כוחם המתעצם של המוסדיים.

יהיה מעניין לראות האם תפיסת עולמו של זינגר תהיה דומה, או שיעדיף להתמקד בפעילות המסורתית של פיקוח על החברות הציבוריות, יציג גישה נוקשה יותר בפיקוח עליהן, בדרישות הגילוי ובמידת ההתערבות של הרשות. הוא גם יצטרך להחליט מה הגישה שלו בנוגע לעולם הנכסים הדיגיטליים והמטבעות הקריפטוגרפיים, שמעסיק את הרגולציה בעולם.

מצב השווקים מהווה גם כן אתגר לזינגר. השוק נכנס להאטה, עליית הריבית מכבידה על חברות רבות בעיקר במגזרים כמו הנדל"ן ובמגזר האשראי החוץ־בנקאי, ועלולה להביא לגל חדש של הסדרי חוב. זינגר יצטרך להיערך לכך ולהחליט כיצד לנהוג מבחינת עדכון המשקיעים בשלבים המוקדמים של הפגיעה בפעילות, ואולי בנקיטת צעדים נוספים בנושא הגילוי. כמו כן ממתינים לו כמה מינויים שיצטרך לערוך בתוך הרשות בהם לשופטים בוועדות האכיפה המינהלית, ודובר לרשות.

סוגיה נוספת שעשויה לעלות בקדנציה שלו היא באשר לשינוי מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל. הממשלה הקודמת ניסתה לבחון שינוי של מבנה הרגולציה, כאשר בין האפשרויות שנבחנו היתה איחוד בין רשות ני"ע לרשות שוק ההון, או מודל פיקוח דו־ראשי שבו בנק ישראל יהפוך לרגולטור היציבותי של כל ענף הפיננסים, ורשות ני"ע תהפוך לרגולטור הצרכני. הצורך בכך עלה מכיוון שריבוי הרגולטורים הפיננסים, כמו גם גבולות הגזרה המטושטשים ביניהם, גורם לעיתים לקרבות אגו ולשיתוק, כשמי שמשלם על כך מחיר הוא הציבור.

לרה"מ ושר האוצר יש הזדמנות לייצר שינוי מורכב שכזה היות ובשנה הקרובה מתחלפים כל הרגולטורים הפיננסים — כעת יו"ר רשות ני"ע, בתקופה הקרובה צפוי להתמנות יו"ר חדש לשוק ההון, ובסוף השנה מסיים הנגיד את הקדנציה, כך שניתן להתנות את המינויים החדשים באנשים שיסכימו לשתף פעולה לביצוע שינוי במבנה הרגולציה. כל האתגרים האלו רובצים לפתחו של זינגר מבלי שיהיה אפילו מי שיעשה לו חפיפה, שכן גואטה עזבה לפני חודשיים ולא מונה לה ממלא מקום, שכן החוק הקיים לא מאפשר זאת.

תקרת הזכוכית נשברה? ספי זינגר הוא רגולטור הפיננסי החרדי הראשון

עם ההכרזה על המינוי של ספי זינגר ליו"ר רשות ני"ע התמלאו הרשתות החברתיות והתקשורת הממוסדת בהתיחסויות לרקע החרדי שלו. זו הפעם הראשונה שבישראל המודרנית מתמנה חרדי מבטן ומלידה לתפקיד רגולטור פיננסי. זינגר למד במערכת החינוך החרדית, רכש את השכלתו האקדמית במסלול ייחודי לחרדים בקריה האקדמית אונו, ושומר אמונים לאורח החיים החרדי עד היום. קדם לו רק נגיד בנק ישראל משה מנדלבאום בשנות ה־80.

בשונה מחרדים בכירים אחרים בשירות המדינה, העמדות של זינגר כלפי ההנהגה החרדית לא ביקורתיות.

בנוסף, לא רק שמדובר בניפוץ של תקרת זכוכית, אלא שמינוי זה יקדם את ההבנה בציבור החרדי כי הוא לא רק מיעוט המצוי בקונפליקט מול הממסד, אלא שהגידול הדמוגרפי הופך את החרדים עצמם לממסד, והדרך להשתתף במוסדות השלטון עוברת דרך השתלבות בשוק העבודה ורכישת השכלה איכותית.

עם זאת, יש לזכור כי זינגר צמח בתוך זן נרדף ונדיר של חרדיות. זינגר למד בישיבות החרדיות הטובות ביותר, אך גם למד בישיבה תיכונית וסיים עם תעודת בגרות. בנוסף, הוא דור שני למשפטנים בכירים בשירות המדינה: אביו, עו"ד שלום זינגר, היה היועץ המשפטי למשרד הפנים, שהשתתף בתוכנית וקסנר בהרווארד שם הכיר את הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי, ונשאר מקושר מאוד ומעורה עמוקות בכלכלה ובפוליטיקה בישראל.

שלמה טייטלבאום