הקברניט
הכירו את הפצצות הקטנות שמחסלות מחבלים בכל מסתור
מהפכה בלוחמה האווירית: פצצות קומפקטיות וזריזות שגודלן כרבע משל פצצה רגילה מאפשרות לצה"ל לחסל מתקני אויב גם בבתי ספר ובתי חולים בלי להפיל את המבנים על יושביהם. "הקברניט" מציג: הטכנולוגיה שמסוגלת לעקוף את המגן האנושי
שלום, כאן הקברניט; כבר שנים שצה"ל מצליח להשמיד מהאוויר מפקדות, מסתורים ומערכים שהקימו מחבלים בתוך בתי חולים ומרפאות, בתי ספר, מוסדות דת ואיתורים רגישים אחרים - כשבתקיפות נגרם נזק מינימלי, אם בכלל, לבלתי מעורבים.
לטורי "הקברניט" הקודמים:
זו יכולת שאין באף חיל אוויר אחר ופותחה בישראל לאור הקוד האתי שלנו, ונשענת על שילוב מודיעין ברמה של כישוף עם חימוש בלתי רגיל. היום נכיר את הנשק שבסיפור: פצצות אוויר קטנות, שבימים אלה מחוללות מהפכה באיך שעובדת לוחמה אווירית.
בתחילת שנות התשעים החלו האמריקאים לפתח פצצות חכמות מסוג חדש, בעלות הנחיית ניווט לווייני. הרעיון היה לקבל נשק מאוד מדויק שלא רגיש להפרעות מזג אוויר; במלחמת המפרץ תועדו מקרים של פצצות מונחות לייזר ומונחות טלוויזיה שלא מצליחות לראות את המטרה בגלל עננים ואבק.
כך פותחה JDAM, עליה סיפרתי לכם - פצצה שיודעת היכן היא והיכן המטרה בזכות חיתוך אותות לוויינים, ויודעת לתקן מסלול עד לפגיעה.
הנשק החדש היה גם מאוד פשוט וזול, משום שמדובר בערכה שמתקינים על פצצות טיפשות רגילות. ב-1996 החלו ניסויי שטח שהראו שמדובר במהפכה: אחוז הפגיעה היה מסחרר.
זמן קצר לאחר שסיימו למחוא לעצמם כפיים, הבינו האמריקאים שהפצצות החדשות לא הולכות להתאים לדור הבא של המטוסים - חמקני הקרב, שנושאים את החימוש שלהם בתאים פנימיים כדי לצמצם את חתימת המכ"מ.
המדד הוא פצצות 900 ק"ג סטנדרטיות ממשפחת MK84; ה-F22 יכול לשאת ארבע כאלה בתא החימוש הראשי שלו (בתאים המשניים יש מקום רק לטילי אוויר-אוויר) ואילו ה-F35 החכם יכול לשאת רק שתיים.
גם אם מתייחסים לפצצות יותר קטנות, לא ייכנסו יותר מארבע. קצת מביך בהתחשב בכך שסבא פאנטום נושא עד 18 פצצות, לצד טילי אוויר-אוויר.
ולכן הוחלט לתכנן מחדש את הפצצה האווירית, ולתת לה צורה שתתאים לתאי חימוש של חמקנים. הפיתוח החל ב-1998 במיזם בשם MMTD בו פותחה פצצה קטנה ראשונה, ואחריו נולד מכרז לפיתוח SDB (פצצה עם קוטר קטן) שתהיה דקה וקצרה.
במכרז זכתה בואינג, שפיתחה את פצצת ה-GBU39 אשר נכנסה לשירות ב-2006 ועלתה ארצה ב-2010 - פה קיבלה את השם "ברד חד".
מדובר בפצצה מונחית GPS שהיא הרבה יותר קלה וחלשה מקודמותיה: היא שוקלת עד 129 ק"ג, מתוכם חומר הנפץ הוא בין 93 ל-16 ק"ג בלבד. לשם השוואה, פצצת ה-JDAM הכי חלשה שקדמה לה שקלה פי שניים וגם קוטרה היה כמעט כפול.
כך יכולים גם חמקנים וגם מטוסי קרב סטנדרטיים לקחת על כל מתלה נשיאה או פצצת 900 ק"ג בודדת, או ארבע מיני-פצצות.
כן, אנחנו מאבדים ככה חלק משמעותי מאפקט הנזק של החימוש - אבל רוב המטרות בשדה הקרב המודרני יושמדו גם בפגיעה מדויקת של חימוש חלש.
שנים ארוכות השתמשנו בנשק שהוא חזק מדי, פשוט כי זה מה שהיה לנו ושילבנו טכנולוגיות הנחיה חדשות ופצצות במידות של פעם. קחו למשל משגר רקטות של חיזבאללה: להשמיד דבר כזה עם פצצת 900 ק"ג זה כמו לחתוך עגבניות לסלט עם גרזן.
פצצת GBU39 האמריקאית עולה פי שניים מפצצת JDAM בסיסית, אך עדיין מדובר בחימוש זול יחסית: פחות מ-40 אלף דולר. הדורות הבאים שלה שמפתחת חברת רייתאון, יקבלו מערכות הנחיה אופטית ויכולות סריקת מטרות ויהיו גם יקרים בהרבה.
רק חיסרון אחד יש לפצצת ה-SDB המוצלחת, חיסרון שהיא חולקת עם כל פצצות הלוויין: בגלל שהיעד הוא מיקום גיאוגרפי קבוע, אי אפשר להשתמש בה כדי לפגוע במטרה ניידת. אמנם רוב מה שתוקפים ברוב המלחמות הן מטרות קבועות, אך עדיין מדובר במגבלה.
ב-2013 נכנסה לשירות צה"ל פצצה קטנה נוספת, כחול לבן: פצצת ספייס 250 של חברת רפאל, שמשלבת את המידות הקטנות והניווט הלווייני עם מערכת ההנחיה החכמה שלה - מצלמה שיודעת לזהות מטרות ולסרוק תוואי קרקע, להשוות לתצלומי אוויר ולפגוע בלי שאפשר לשבש אותה.
היא אמנם יקרה יותר, אך מביאה יתרון ענק: ביכולתה לפגוע במטרות ניידות, ולשמור על אותה רמת דיוק. הפצצה הזאת, שזכתה לשם "ברד קטן", יכולה לקלוע לארגז של טנדר נוסע בלי לגעת בנהג. ושימו לב: הפצצה הישראלית אפילו עוד יותר קטנה, וקלה ב-10 ק"ג.
אוקיי, אז מה יודעת לעשות בשטח פצצה ששוקלת כמו שלושה רטריברים וחתול? הרבה מאוד. לקטגוריית פצצות ה-SDB יש כמה יתרונות עצומים, והראשון מגיע מהצורה שלהן. פצצה דקה כזו היא הרבה יותר אווירודינמית, ולא צריכה להתגלגל תוך כדי טיסה כדי לשפר יציבות.
פצצות אלה אינן נופלות סתם כך, אלא גולשות: לאחר ההטלה, ה-SDB תפרוש כנפיים ותדאה אל המטרה שלה. מתקבל כך טווח פגיעה גדול מאוד, של יותר ממאה ק"מ. זאת, בעוד פצצות GPS רגילות אפשר להטיל מכמה עשרות קילומטרים.
הפצצה קלה וזריזה באוויר, ומסוגלת לתמרן יותר מכל קודמותיה. אפשר להגדיר לה נתיב שיגיע אל נקודות תורפה בכל מרחב המטרה - למשל, דלת יציאת חירום אחורית של מבנה מפקדה, שהיא הרבה יותר דקה מהקירות. אפשר גם לקבוע לפצצה מסלול פגיעה יותר תלול או יותר שטוח, בהתאם לצורך.
השילוב של הדיוק, הגודל והזריזות מאפשרים להכניס פצצה קטנה כזו אל פיר של מנהרות ולפוצץ מטרות מבפנים, כמו מתקפת המורדים על כוכב המוות ב"מלחמת הכוכבים".
כשצריך, הפצצות הללו יודעות גם לחדור שריון וגופן הדק אף מסייע בכך. אך מלחמה עושים קודם בחוכמה ורק אז בכוח: למה לבקע גג של בונקר בארבע פצצות כבדות, כשאפשר להכניס אחת קטנה מהחלון?
היתרון הבא בתור הוא האפקט המבצעי. בתמונה פה למטה אתם רואים מטוס F15 שנושא 20 פצצות SDB אמריקאיות. רביעיית מטוסים תוכל לחסל 80 מטרות בו זמנית ביעף אחד.
תארו לכם איך זה נראה מהצד של האויב: מחבלים או חיילים סדירים נערכים באיזו עיר, נמצאים בכוננות ספיגה - כשפתאום כולה מתפוצצת - עמדות אש ומחסני נשק, מפקדות ומשגרים, מערכות תקשורת והגנה, הכל עולה בלהבות. האימפקט הפסיכולוגי יהיה ענק - בבת אחת יאבד היריב את הידיים והרגליים.
זהו אפקט שצבאות מנסים להשיג בדרך כלל עם פצצות רגילות, פשוט כי זה מה שיש להם. אתם יודעים כמה מטוסי קרב צריך כדי לתקוף 80 מטרות בבת אחת? כמה זה עולה בדלק? בזמן? בשעות תחזוקה? הפצצות הקטנות משפרות כך את יעילות המלחמה, ומשאירות את החימושים הגדולים רק למטרות שמחייבים מכה גדולה.
אבל לא זה מה שהפך את ברד חד וברד קטן לאימת צבאות הטרור. כל ישראלי יודע שלמחבלים יש מוסר של צפעוני רעב, ואין להם שום מגבלה אתית שמונעת מהם מלפעול בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות הדת שהזכרתי. מצידם, לקשט את הקירות בילדים חולים וגורי פנדה.
הם יודעים שהמצפון הישראלי ימנע מאיתנו מלפגוע באזרחים עד כמה שרק אפשר, אפילו אם יש לנו מודיעין מאוד מדויק על המיקום שלהם בתוך המבנה.
אך החימושים הקטנים והחלשים מספיק ממוקדים כדי לתקוף ולחסל מחבלים בכל מקום, בלי להסתכן בקריסת המבנה ופגיעה במי שגר באותה הקומה או עובר ברחוב. בהרבה מקרים, פצצות SDB עוקפות את המגן האנושי של האויב.
לאור כל היתרונות הללו, לא מפתיע שהפצצות הקטנות הפכו לטרנד עולמי, ועל העגלה קפצו גם טורקיה - כוכבת עולה בתחום ייצור הנשק החכם - וגם איראן.
הפצצות הללו מתאימות גם לכטב"מים מסויימים, ויש להן גרסאות שמשוגרות מהקרקע וצוברות הצלחות בזירות השונות של מלחמת אוקראינה נגד כוחות פוטין.
בעתיד נראה יותר ויותר חימושים קטנים כאלה, ואני מעריך שתהיה להן השפעה חיובית על המלחמות: אם המודיעין יהיה מספיק מדויק, ייפגעו פחות חפים מפשע במתקפות אוויריות, ויהיו גם פחות הרס ופגיעה בחומר - מה שיאיץ ויוזיל צעדי שיקום.
לצערי אנחנו עדיין רחוקים מאוד ממצב בו רק הרעים ייפגעו במלחמה, אך ברד חד וברד קטן הן צעד מאוד חשוב בכיוון הנכון. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
13 תגובות לכתיבת תגובה