המחוזי אישר הסדר הטיעון בפרשת השוחד באפריקה: שיכון ובינוי תשלם 260 מיליון שקל

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, אימצה היום (ב') את הסדר הטיעון עם SBI תשתיות - חברה בת בבעלות מלאה של שיכון ובינוי - בפרשת השוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה. במסגרת ההסדר הודתה SBI בביצוע עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך. קבוצת שיכון ובינוי תשלם במסגרת ההסדר 260 מיליון שקל.

הסדר הטיעון הוא אקורד הסיום של הפרשה, לאחר שבכירי שיכון ובינוי לשעבר חתמו על הסדרי טיעון. על פי ממצאי החקירה, בין השנים 2008-2017 בקבוצת שיכון ובינוי פעל מנגנון משומן, בידיעת ואישור מנהלים בכירים, שפעל לשלם שוחד לעובדי ציבור שונים באפריקה, ובקניה בפרט, על מנת לקדם את עסקי החברה. עיקר התשלומים הועברו סביב השנים 2012 במזומן, תוך ניהולם במערכת הנהלת חשבונות נפרדת, ואי מתן גילוי אודותיהם בדוחות החברה.

עם פתיחת החקירה בשנת 2018, הקפיאה המשטרה נכסים רבים של שיכון ובינוי. בתמורה לשחרור הנכסים הפקידה שיכון ובינוי סכום של 250 מיליון שקל בקופת קרן החילוט של האפוטרופוס הכללי – סכום שגדל בגלל הפרשי תשואות ל-277 מיליון שקל. במסגרת ההסדר נקבע כי מתוך סכום זה יחולטו 260 מיליון שקל, הכוללים גם קנס נוסף של 10 מיליון שקל על SBI תשתיות. סכום של כ-17 מיליון שקל, הפרש תשואות, יוחזר כך שבסך הכל בפרשה ישולם סכום של 260 מיליון שקל.

במסגרת ההסדר התיק נגד שיכון ובינוי האם ו-SBI שוויץ, שלהן יוחסו בחקירה עבירות של שוחד והלבנת הון, נסגר ללא הרשעה.

לפי כתב האישום, הפרשה התרחשה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין ביולי 2008. לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת הסדר הטיעון, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצת שיכון ובינוי להעביר תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.

נוכח תיקון 99 לחוק העונשין וכמתחייב, בין היתר, מדרישות הגופים המממנים ורואי החשבון המבקרים, פעלו עובדים בקבוצה לאימוץ קוד אתי ותוכנית אכיפה ולהטמיעם בארצות הפעילות. לצד זאת, באותה עת ובעיקר עד 2012, קשרה SBI תשתיות קשר עם אורגנים שונים בחברות שלא להפסיק את מתן התשלומים. התשלומים השיאו לחברות תועלת.

נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדו"חותיה הכספיים שפורסמו לציבור, את דו"חות SBI תשתיות, אשר איחדה את דו"חות חברת SBI שוויץ שבבעלותה, וכללה בהם את התשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, וציינה בהם כי "להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".

הצהרות אלה ניתנו על אף ש-SBI הייתה מודעת להשלכות האפשריות של התשלומים שלא כדין על עסקיה, וכי דו"חותיה הכספיים יאוחדו בדו"חות שיכון ובינוי. בכך, לא קיימה SBI תשתיות את הוראות חובות הדיווח של תאגידים.

מהפרקליטות נמסר לאחר גזר הדין: "ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינלאומיות, וזאת כחלק ממחויבות שישראל לקחה על עצמה עם הצטרפותה ל-OECD".

מטעם שיכון ובינוי נמסר: "בית המשפט מצא את ההסדר ראוי והתייחס לכך, שאין חולק שקיימת מורכבות ראייתית ומשפטית משמעותית במקרה זה. בית המשפט עמד, בין יתר שיקוליו, על האינטרס הציבורי בהמשך קיום פעילות הקבוצה, בארץ ובעולם. בית המשפט עמד גם על העובדה שמדובר למעשה בחברה שנושאי המשרה שהורשעו בה כבר אינם מועסקים בה, ושמבנה הבעלות בה שונה מאז בוצעו המעשים שעיקרם היה לפני שנת 2012, וכי למעשה מדובר בסוג של חברה חדשה ועל כן יש לאפשר לה להמשיך בעסקים, תחת ניהול חלופי. את ההסדר ניהלה עורכת הדין הילה תירוש היועצת המשפטית של שיכון ובינוי ועורכי הדין בעז בן צור וז'ק חן אשר ייצגו את החברה בבית המשפט".

חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק טופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.