רק 14% מהמשרות הבכירות ביותר בשירות המדינה מאוישות ע"י נשים

רק 14% מהמשרות הבכירות ביותר בשירות המדינה (מנכ"ל, משנה למנכ"ל ומוקבלי מנכ"ל) מאוישות ע"י נשים - כך עולה מנתונים של נציבות שירות המדינה שהציג היום (ב') ג'רי אלמו קפיטל ממרכז המחקר והמידע של הכנסת בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, שעסק בתת-הייצוג של נשים בשירות המדינה.

עוד עולה מהנתונים כי נשים מהוות רק 7% מכלל המנכ"לים במשרדי הממשלה - שתי מנכ"ליות (עינבל משש במשרד התקשורת ומירב שטרן במשרד לקידום מעמד האישה) מתוך 29. בתפקיד משנה למנכ"ל מכהנות רק 4 נשים מתוך 16 (25%). בתפקידים מוקבלי מנכ"ל מכהנות רק 9 נשים, לעומת 48 גברים - כלומר רק 16% נשים. יצוין כי כל המשנים למנכ"ל במשרדי הממשלה, כמעט כל המנכ"לים וחלק ממוקבלי המנכ"לים מונו במהלך כהונתה של הממשלה הנוכחית.

עוד עולה מנתוני הנציבות כי בשנת 2023 נשים היוו רוב של 63% בקרב עובדי המדינה. עם זאת, בקרב עובדי הדרג הבכיר הן מיעוט - 45.5% בשנת 2023. ככל שעולים ברמות הבכירות בתוך הדרג הבכיר – אחוז הנשים יורד.

החוק קובע כי ישנה חובה למתן ייצוג הולם לנשים בכל סוגי המשרות, הדרגות המקצועיות, המשרדים ויחידות הסמך. יחד עם זאת, הצעדים הפרקטיים שנקבעו לשם הגברת ייצוג הנשים משתנים בין משרות שאיושן מחייב קיום מכרז לבין משרות אמון ומשרות שפטורות ממכרז.

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי), שהזמינה את המחקר, טענה בדיון כי לנציבות שירות המדינה "אין תוכנית סדורה איך להביא את הממשלה להגדיל את מינוי הנשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה. בעולם נורמטיבי נציגי הנציבות היו צריכים לשבת עם היועצת המשפטית לממשלה ולגבש תוכנית ולומר 'עשינו כל מה שיכולנו'". ח"כ מתי צרפתי הרכבי (יש עתיד) אמרה כי "נציב שירות המדינה מתגלה כלא מחויב לעמוד בחוק לייצוג ההולם לנשים, ובידיו הרבה מאוד מהיכולת לתיקון של העיוות".

יוסי גוילי מאגף הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה אמר כי "הנתונים רעים. אנו מודעים לכך ואני לא נמצא פה כדי להצדיק או לחפש תירוצים. יש הבדל ושונות בין התפקידים ב-2,000 משרות הסגל הבכיר בשירות המדינה. ככל שמדובר במשרות מקצועיות או במשרות שנבחרו בהליך מעין תחרותי או כפופים לאישור של ועדת איתור - הנתונים טובים יותר".

דבורה שרף, האחראית על גיוון בנציבות שירות המדינה, אמרה: "אנו בדיונים מאוד מעמיקים כדי לנסות ולמצוא פתרון שישמור על שיקול הדעת של השרים ויגיע לתוצאות של החוק. כיום התוצאה לא רצויה ומקווים למצוא לכך פתרון".

איל זנדברג ממשרד המשפטים אמר כי "מינוי נשים הוא בזכות ולא בחסד. החובה לייצוג נשים קיימת, ובמינויים לא עושים טובה לאף אחת. העובדות מדברות בעד עצמן, ובמינוי מנכ"ליות אנו לא מתקרבים אפילו לייצוג הולם. הדבר רחוק מאוד מייצוג הולם ומחייב טיפול. יש עתירה בעניין שמונחת בפני בית המשפט ששלח את המדינה לבחון אמצעים נוספים שיאפשרו באופן אקטיבי לפעול לכך שהמצב ישתפר, והמדינה צריכה לחתור ולשאוף לכך".

אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, קבלה כי תפקידים שאויישו בעבר על ידי נשים הוחלפו בגברים, למשל נגידת בנק ישראל קרנית פלוג וכמה מראשי הבנקים (כיום אין אף מנכ"לית בבנקים).

יצוין כי רק בשבוע שעבר מונו שלושה גברים למנכ"לים במשרדי ממשלה. זאת ועוד, ראש הממשלה הודיע בשבוע שעבר על מינוי שני גברים לתפקידים בכירים בדרגת מנכ"ל: יפתח רון טל ראש מנהלת תקומה לשיקום ישובי הדרום, ואליעזר צ'ייני מרום ליו"ר מינהלת הצפון. באחרונה הוחלט לצרף שש נשים לוועדה לתקציב הביטחון.

הדיון היום בוועדה למעמד האישה נערך 5 ימים לאחר שמליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית הצעת חוק המחייבת ייצוג שווה של נשים וגברים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. הקואליציה התגייסה והפילה את הצעת החוק ברוב של 49 נגד מול 41 בעד. בין השאר הצביעה נגד ההצעה השרה לשוויון חברתי מאי גולן, וכן הח"כיות מהקואליציה גלית דיסטאל אטבריאן, טלי גוטליב, צגה מלקו, אתי עטיה וקטי שטרית (ליכוד), וכן לימור סון הרמלך, ואורית סטרוק (עוצמה יהודית).

בשבוע שעבר הורה בג"ץ למדינה להגיש עד ל-5 באוגוסט הודעה לגבי הצעדים והכללים שיביאו לייצוג הולם במינוי מנכ"ליות במשרדי הממשלה ובמאות משרות הנקבעות ללא מכרז במגזר הציבורי.