הפאזל הושלם: מודי'ס חושפת את פירוט הורדת הדירוג

סוכנות הדירוג מודי'ס שחררה אתמול (באיחור קל) את "כרטיס הניקוד" (Scorecard) של מדינת ישראל, ממנו נגזר דירוג האשראי של המדינה, שהורד בסוף השבוע שעבר. בכרטיס הניקוד ניתן למצוא פירוט של 4 הקטגוריות המרכיבות את דירוג האשראי: חוסן כלכלי, חוסן מוסדי, חוסן פיסקאלי וקטגוריה רביעית המכונה "פגיעות או רגישות לאירועי סיכון". בקטגוריה זאת נכללים הסיכונים הפוליטיים. לכל קטגוריה מוענק ציון נפרד, כאשר שקלול הציונים של כלל הקטגוריות מרכיב את דירוג האשראי עצמו. על אף המראה המאוד מתודולוגי וטכני, מדובר במעין גיליון ציונים, שבלעדיו מאוד קשה להבין עד הסוף מדוע הורד הדירוג של ישראל, לראשונה בהיסטוריה. כמו כן, ניתן להבין מהפירוט את הסיבות שבגללן הורדה גם תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית".

אמינות הממשלה הידרדרה

השינוי הראשון והעיקרי המסביר את הורדת הדירוג הוא הירידה, בציון אחד, בחוסן הפיסקאלי-תקציבי של ישראל, שמתייחס להתפתחויות השליליות של הגירעון והחוב. חשוב להדגיש כי תחת הממשלה הזו, שהוקמה בדצמבר 2022, מדובר בהורדת דירוג שנייה בקטגוריה זאת. קרי, האמינות הפיסקאלית של הממשלה הידרדרה באופן מובהק (2 ציונים) תוך זמן קצר יחסית ‑ מהלך שהחל בזמן ההפיכה המשטרית. בעיני המדרגים של מודי'ס, הגירעון והחוב, וחשוב מכך, יכולתה של ממשלת ישראל להתמודד איתם, מהווים עקב אכילס. וכך נכתב בפירוט להורדת הדירוג: "החברה צופה שיהיו (לישראל) גירעונות תקציביים גבוהים משמעותית בשנים הקרובות לאור הוצאות ביטחוניות גבוהות יותר, הכנסות נמוכות יותר ממסים ותשלומי ריבית גבוהים יותר מאשר לפני הסכסוך. החברה מעריכה כי החוב הציבורי יהיה גבוה בשנים הקרובות בכ־12-10 נקודות תוצר מהציפיות טרם הסכסוך". מדובר בכ־240-200 מיליארד שקל.

בדו"ח נכתב עוד כי "נתוני ביצוע התקציב לינואר 2024 מראים בבירור הידרדרות מהירה מאוד במצבה הפיננסי של הממשלה". במודי'ס מתייחסים לתקציב 2024. מצד אחד, הם משבחים את העלאות המסים ואת הכוונה להעלאת המע"מ ב־1% ("שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מסים"). מצד שני, הם מציינים כי "הצעדים האלו רק יכסו את הוצאות הביטחון והריבית הגבוהות יותר". המשמעות: במודי'ס לא "קנו" את הסיפור שנתניהו סמוטריץ' רצו למכור להם על תקציבי 2024 ו־2023. לתפיתסם, תקציבים אלו לא אחראים מספיק וכרוכים בחשיפה פיסקאלית שדירוג A1 לא מסוגל לשאת. כאשר נגיד בנק ישראל, אנשי אגף התקציבים, פורום הכלכלנים, העיתונות הכלכלית והארגונים הבינלאומיים (OECD ו־IMF) הזהירו שתקציב 2024 לא טוב, מכיוון שלא ביטל משרדים מיותרים, לא קיצץ מספיק בכספים קואליציוניים מיותרים שפוגעים בצמיחה ובתעסוקה ולא ביטל פטורים ממס - נתניהו וסמוטריץ' התייחסו לכך בביטול. כעת, כולנו נשלם את המחיר של כסף יקר יותר.

הציון השני שהשתנה קשור לסיכונים החברתיים. מאז נובמבר, ישראל איבדה ציון אחד בקטגוריה הזו. "לאחרונה שינינו את ההערכה לגבי החשיפה של ישראל לסיכונים חברתיים, כדי לשקף את ההשפעה השלילית של הסכסוך על מצבה הביטחוני", נכתב בדו"ח. עוד נטען כי פתרון בר קיימא לסכסוך עם חמאס אינו מובטח וביטחון אוכלוסיית ישראל פחות מבוסס ממה שהניחו לפני התקפות חמאס". המסר הזה חזר אתמול בשיחה שקיימה המדרגת הראשית של מודי'ס קתרין מוהלברונר עם משקיעים, שם הדגישה כי המלחמה הבהירה להם שרמת הביטחון של ישראל שונה ממה שחשבו ב־6 באוקטובר ושהסיכונים בתחום הזה יהיו גבוהים גם בטווח הארוך.

השינוי הדמוגרפי מודגש

במודי'ס מדגישים אלמנט נוסף שפגע בדירוג: "הסיכונים הקשורים לשינויים דמוגרפיים ארוכי טווח והשפעתם על שוק העבודה". במודי'ס מסבירים כי למרות שהחברה האזרחית הוכיחה את עצמה כעמידה בפני סכסוכים קודמים "שילוב האתגרים ארוכי הטווח ביחס לדמוגרפיה – בפרט הבדלים גדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשוק העבודה, שיעורי השתתפות, הכנסה, רמות מיומנות ופרודוקטיביות – הפכו את סיכונים חברתיים למהותיים, ואלו משתקפים בציון IPS חברתי שלילי ביותר".

הכוונה היא כמובן לאוכלוסייה החרדית שממשלת נתניהו וסמוטריץ' החליטה לשלם לה שוחד פוליטי לטובת הישרדות הממשלה, על חשבון צמצום הפערים עליהם מודי'ס מדברת. גם כאן נתניהו וסמוטריץ' התעלמו לחלוטין מהאזהרות הרבות וגם כאן החשבון יוגש לאזרחים ולדורות הבאים.

השורה התחתונה של כרטיס הדירוג של ישראל נחשפה ב"כלכליסט" ב־22 בנובמבר, יומיים אחרי שהיא נכנסה לרשימת מעקב: לפי הנוסחה, הדירוג חייב לנוע בין A2 במקרה הטוב לבין BAA1 (שני ציונים פחות) במקרה הרע. כאשר באותם ימים דירוג האשראי עמד על A1 (עד יום שישי האחרון, קרי מחוץ לטווח). בסך הכול, כלכלני מודי'ס פסקו "לקולא" ובתוך הטווח הלכו על הציון המקסימלי. אבל כאמור, הדירוג של מדינת ישראל נמצא תחת תחזית "שלילי" והמשמעות היא שבטווח של שנה עד שנה וחצי, הסוכנות עלולה להוריד את הדירוג שוב.

הדעה הרווחת היא שהסיבה המרכזית לכך היא הידרדרות בצפון. אבל בשיחה של מוהלברונר אתמול עם המשקיעים היא חשפה פרט חשוב: זה לא תרחיש הבסיס של החברה. לראייה, מודי'ס עדכנה את תחזית הצמיחה של ישראל ל־2024 מירידה של כ־1.5% (שלילית) לרמה של 0.7% (צמיחה חיובית, שעדיין מגלמת צמיחה שלילית לנפש). לכן, כדאי מאוד להתרכז בסיבה השניה לגבי מה שעלול לפגוע שוב בדירוג: "השלכות המלחמה בעזה על דירוג האשראי יתפרשו מעבר לזמן הלחימה הפעילה, ואפילו על פני תקופת זמן ארוכה יותר משחשבנו. ההשפעה השלילית על החוסן המוסדי והחוסן הפיסקאלי עלולה להתגלות חמורה יותר ממה שאנו מעריכים כיום".

בדו"ח נכתב כי "מודי'ס היתה מנפיקה תחזית 'יציב' אם היו ראיות לכך שמוסדות השלטון מסוגלים לגבש מדיניות התומכת בהתאוששות הכלכלית־פיסקאלית... תוך התמודדות עם סוגיית סדרי עדיפויות הנדרשים". כפי שכתב בפייסבוק פרופ' אודי ניסן, בעבר הממונה על התקציבים באוצר, "במילים פשוטות, להתחיל לנהל מדיניות כלכלית אחראית תומכת צמיחה ולהפסיק עם החלטות שמונעות מכלכלה פוליטית. אם שר האוצר לא מסוגל, אז צריך להחליף אותו, ומהר".