משרד האנרגיה מבקש את הערות הציבור: האם לסגור את תאגידי המים?

משרד האנרגיה יוצא בקול קורא לשמיעת הערות הציבור בנושא סגירת תאגידי המים. כפי שנחשף בכלכליסט בפברואר, שר האנרגיה אלי כהן מתכוון לפעול לסגירת תאגידי המים לאחר שנים שבהן נשמעת ביקורת על כך שהתנהלותם בזבזנית. עם זאת, מאז שהוקמו תאגידי המים ברחבי הארץ זינקה רמת ההשקעה בתשתיות. טרם הקמת התאגידים, הכספים נוהלו תחת העיריות ואיפשרו העברת כספים מהשקעה בתשתיות ובמערכות הביוב לצרכים פוליטיים קצרי טווח. להיום פועלים בישראל 56 תאגידי מים, חלקם אזוריים וחלקם שייכים לרשות אחת.

דו"ח שחיבר רם בלינקוב ב־2014 מצא כי בשנים שלפני הקמת התאגידים (בתחילת שנות האלפיים) היו חסרות השקעות בהיקף של כ־4 מיליארד שקל לשיקום והרחבה של תשתיות המים בתוך הערים. ירידה בהשקעה בתשתיות המים מובילה לשיעור פחת גבוה יותר – כלומר יותר מים הולכים לאיבוד במהלך הובלתם ממתקני ההתפלה לצרכן הביתי. נכון להיום שיעור פחת המים בישראל הוא מהנמוכים בעולם ונע בין 7% ל-9%. לפני הקמת התאגידים השיעור היה כ-14%.

דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת הראה כי בין 1995 ל–2001, העלייה השנתית הממוצעת בהשקעות בתשתיות מים עמדה על כ־1.8% בלבד בשנה. בין 2001–2012, עם תחילת ההתאגדות, השיעור טיפס ל־8.6% בשנה,. מ-2012 עלה השיעור בכ־10% בשנה. בלינקוב ייחס לתאגידי המים את העלייה בהשקעות.

כ-45% מהכספים שהצרכנים משלמים על המים מיועד לתאגידים והיתר מתחלק בין גורמים שונים כמו מקורות (האחראית על הולכת המים ממתקני ההתפלה לכניסה לערים) או מתקני ההתפלה המופעלים על ידי חברות פרטיות. תפקידם של תאגידי המים הוא ניהול תשתיות המים בתוך הערים.

על פי הקול הקורא שמבקש לשמוע את התייחסויות הציבור: "מטרת הבחינה הינה לסייע בגיבוש עמדה מושכלת לעניין מבנה משק מים וביוב אופטימלי. במסגרת זו מבקש המשרד לבחון מהו מבנה השוק שיאפשר, בין היתר, ניהול מקצועי, יעילות תפעולית מיטבית ועלות אספקת מים מינימלית. זאת תוך שמירה על רמת פיתוח המשק הנדרשת, על אמינות אספקת המים וזמינותם ועל איכות מתן השירותים לאזרח. במסגרת זו ייבחנו, בין היתר, העלויות והתועלות שבהפעלת משק המים והביוב באמצעות תאגידי מים וביוב במתכונת הנוכחית אל מול הפעלתו באמצעות הרשויות המקומית או בחלופות אחרות. כל זאת בשים לב למשמעות השינויים בחובת התאגוד בעת הזו. בסיום הבחינה תינתן המלצה על מבנה משק רצוי".