הרשות שהוקמה כדי לייעל רגולציה – רק מכבידה יותר

שנה ושלושה חודשים לאחר הקמתה, נראית רשות האסדרה, שאמורה להילחם בבירוקרטיה ולייעל את הרגולציה, כאסון רגולטורי בעצמה: בכירים עוזבים אותה, חלק ניכר מהמשרות בה לא מאוישות, ונשמעות טענות שבמקום להקל היא רק מסרבלת הליכים. נכון להיום נראה שהרשות, שהיתה תוצר של ממשלת בנט־לפיד, לא מוצאת את מקומה במפת הרגולציה ואין איש שמתעניין בה.

הקמת הרשות היתה אחד המהלכים האחרונים שקידמה ממשלת בנט־לפיד, שמעט לאחר מכן התפרקה. בינואר 2023 יצאה הרשות לדרך וביולי אותה שנה הכריז בדיון בכנסת יואל בריס, אשר עומד בראשה, על מטרתה: חיסכון של 5 מיליארד שקל בשנה על ידי ייעול הרגולציה בישראל. נכון להיום, שנה ושלושה חודשים לאחר שהוקמה, אין ספק שהרשות לא רק שלא עומדת ביעדים שהציבה לעצמה, אלא עולה השאלה אם היא מייעלת את עבודת משרדי הממשלה במידה כלשהי. אכן, חלק מהביקורות על הרשות שהושמעו תהו על היתכנות הרעיון של ייעול המנגנון הממשלתי באמצעות מנגנון ממשלתי נוסף.

מטרת הרשות היא לבחון את הרגולציות וההנחיות של משרדי הממשלה, ובעיקר לבדוק את הנחיצות והתועלת שלהן אל מול הנטל על הציבור. בריס, שעומד בראשה כאמור, היה בעבר היועץ המשפטי של משרד האוצר ומכיר היטב את מסדרונות הממשלה. תחתיו מונו שלושה סמנכ"לים, שגם הם בעלי ניסיון במסדרונות הממשלה: זמר בלונדהיים, שכיהן בכמה תפקידים במשרד המשפטים; סיגל גולן־עתיר, שהיתה רשמת החברות ברשות התאגידים; וגיא מור, שעסק בתחומי הרגולציה במשרד החקלאות.

בשלב זה נותר רק אחד מהם בתפקיד – מור. גולן־עתיר עזבה בתחילת המלחמה ובלונדהיים עזב לפני כמה שבועות. עזיבות הסמנכ"לים אינן העדות היחידה לכישלון הרשות בביסוס מעמדה, אלא גם חוסר היכולת למלא את המשרות הפנויות. עם הקמתה הוקצו לרשות כ־50 תקנים. נכון להיום, יש לרשות 18 תקנים - השאר הועברו לאגפים אחרים - בלבד ומתוכם רק 10 מאוישים, וברשות האסדרה מתקשים למלא את השורות.

יו"ר רשות האסדרה יואל בריס

ברשות מזהים את המלחמה כסיבת העזיבות: "לצד ההתמודדות עם שירות מילואים של כמחצית מהעובדים, מתחילת המלחמה עברו שניים מחברי ההנהלה ברשות לתפקידים אחרים, האחת למינהלת תקומה והשני לתפקיד צבאי. אנו מברכים על ההתגייסות של המנהלים למשימות הלאומיות שבפנינו גם אם יש בכך הכבדה מסוימת על עבודת הרשות. הרשות פועלת למלא את השורות".

במשרדי ממשלה מבקרים את עבודת הרשות, כצפוי, ואומרים שהיא לא מתמקדת בעיקר, מתעקשת על משימות מסוימות ורק יוצרת נטל נוסף. משמעות הדבר, לדבריהם, שהרשות מובילה להקצאת משאבים רבים יותר להשלמת משימות, שבלעדיה היו מתרחשות מהר יותר. העלות הישירה של רשות האסדרה אינה גבוהה במיוחד - כ־5 מיליון שקל בלבד ב־2023. עם זאת, העלות האמיתית של רשות כזו היא העקיפה, ונשאלת השאלה האם הנטל הנוסף שמוטל על עובדי הממשלה עקב דרישות רשות האסדרה מוביל לרגולציה יותר טובה והפחתת הנטל על הציבור, או לעיכוב בהחלטות ממשלה ובסופו של דבר לפיקוח פחות טוב על העסקים והחברות בארץ.

מרשות האסדרה נמסר: "הרשות הגיעה להישגים לאחר שנת פעילות, אך עדיין פועלת למצב את עצמה כך שהשפעתה תהיה גדולה יותר. היעד של הרשות הוא להבטיח כי הכלים שהיא מייצרת והכללים שהיא קובעת יהוו כלי עבודה וכלים ניהוליים לקידום רגולציה מיטבית. הרשות קשובה לשאלות וטענות שעולות ופועלת לשיפור בעבודתה".