גמא תתנגד להסדר החוב של אבנון: "חייב לכלול את הבית המפואר של בעל השליטה"

רגע ההכרעה של הקבוצה הביטחונית אבנון, שצברה חובות של יותר מ־200 מיליון שקל, מתקרב: היום יתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז דיון דחוף בבקשת הקבוצה לעיכוב הליכים ולקידום הסדר חוב עם הנושים. כך קבעה השופטת עירית וינברג־נוטוביץ בעקבות בקשה בהולה שהגישה אבנון הטוענת כי "אין בחשבונות המבקשות כספים כלל".

זאת אחרי מהלך חד צדדי שביצע אחד הנושים, בנק מזרחי טפחות שבו מתנהל חשבון הקבוצה, שקיזז 1.54 מיליון דולר מהחוב כלפיו מכספים שהתקבלו לאחרונה מלקוחות של אבנון.

חברת גמא ניהול וסליקה שבשליטת הפניקס, שאבנון חייבת לה 8.6 מיליון שקל, מתכוונת להציג בבית המשפט את התנגדותה להסדר המוצע ולדרוש "חקירות מקיפות על נסיבות קריסת החברות, העדפות נושים ואחריותם של מנהלי החברות", ו"בדיקה מקיפה באשר לכל נכסיו של בעל השליטה תומר אבנון בארץ ובעולם, והעמדתם במלואם לטובת נושי החברות".

ביום ראשון קבעה השופטת במעמד צד אחד שההליכים נגד אבנון יעוכבו באופן זמני עד להחלטה אחרת ומנגד הוציאה צו איסור לבצע פעולות (דיספוזיציה) בנכסי החברות ובעל השליטה, "שלא במהלך העסקים הרגיל".

השופטת הורתה לבטל את העיקולים שהוטלו על חשבונות ונכסים של חברות הקבוצה ושל הבעלים. העיקולים הוטלו דרך הליכי הוצאה לפועל שפתחה גמא, המיוצגת בידי עו"ד שמואל להב, נגד אבנון.

בין השאר, הוטלו עיקולים על ביתו הפרטי של אבנון ברמות השבים, על מכונית אסטון מרטין שבבעלותו ועל חשבונות בנק שלו ושל הקבוצה. העיקול גרם לכך שאבנון לא יכלה להמשיך ולהפעיל את עסקיה ואף לא שילמה את משכורות חודש מאי לעובדים.

בנוסף אישרה השופטת לקבוצת אבנון לגייס אשראי חדש, אולם קבעה שייעודו יהיה "אך ורק לצורך תשלום מפרעות לעובדים". הקבוצה הציגה לבית המשפט הסכמה עקרונית של שניים מנושיה המרכזיים — מיטב ומזרחי טפחות – להעניק לה הלוואה חדשה של 10 מיליון שקל (5 מיליון שקל כל אחד), כנגד מתן בטוחות.

בכך קיבלה השופטת את הבקשה שהגישו עוה"ד גיא גיסין, אופיר גנץ וסמיון קידר בשם קבוצת אבנון לקבל סעד זמני במעמד צד אחד. אבנון טענה כי "ככל שלא תינתן החלטה בנוגע לסעדים הארעיים בדחיפות, עלולים להיגרם נזקים עצומים ובלתי הפיכים למבקשות, אשר משוועות לשמירה על ההון האנושי המינימלי הנדרש ולהשיב את העובדים לעבודה, כתנאי לשמירת הסיכויים להסדיר את פעילותן העסקית ולשרת את חובותיהן לנושים".

למחרת הגישה אבנון במשותף עם מיטב, המיוצג בידי עו"ד אמיר דולב ממשרד מיתר, ומזרחי טפחות, המיוצג בידי עו"ד ישראל בכר ממשרד פרל כהן ושות', בקשה לבית המשפט לאישור הסכמות ביחס לגיוס האשראי החדש ולכינוס אסיפת נושים מיידית.

הם ביקשו שמלבד אפשרות לגייס אשראי לטובת תשלום מפרעות לעובדים ממשיכים בגובה 1.8 מיליון שקל, יאושר להם לגייס אשראי גם לטובת תשלום 1.6 מיליון שקל לספקים כדי להוציא לפועל עסקה מול לקוח מהותי בפרו. השופטת קבעה כי בקשה זו תידון, במקביל לדיון הכולל בתיק.

אתמול פנתה שוב קבוצת אבנון בבהילות לביהמ"ש, תיארה את "פעולת הקיזוז שביצע הבנק בין יתרות זכות שהיו בחשבונות המבקשות, מול יתרות חוב כלפיו", הבהירה שלא התקבלו מאז צו העיכוב כל תקבולים בחשבונה ולא צפויים להתקבל גם בימים הקרובים, וטענה שהתוכנית להמשך הפעלת החברות מתבססת אך ורק על גיוס האשראי: "כל זמן שלא מוזרם האשראי החדש — פעילותן העסקית של החברות ממשיכה להיפגע". עוד הזהירה: "ייתכן כי לא יוותרו עובדים ופעילותן של החברות תינזק באופן בלתי הפיך".

בדיון אמור להתברר איך קרה שבעת שאבנון ניהלה עם הנושים הפיננסיים שלה מו"מ להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט וקיבלה מהם (למעט גמא) הסכמה עקרונית שלא יפעלו לגביית חובם ולפירעון שיקים, בנק מזרחי טפחות פעל באופן חד צדדי, לטענת אבנון. לאחר פגישה בתחילת חודש יוני עם הבנק, שבה הוצג לו מתווה ההסדר הכולל הקפאת חובות, "פעל הבנק לקיזוז כספים שהתקבלו מלקוחות בימים האחרונים", טענה אבנון. זאת כאשר באותו זמן נושים אחרים לא יכלו לפרוע שיקים שניתנו להם. "פעולה חד צדדית זו שביצע הבנק, ככל שלא תבוטל, לא תאפשר לחברה לעמוד בתוכנית ההפעלה", נכתב בבקשה. מנגד, לשיטת הבנק הקיזוז נעשה כדין, לאחר התרעות והודעות שניתנו לחברה לפיה היא אינה יכולה לעשות שימוש בכספים אלה.

בחברת גמא, אותה מנהל אריאל גנוט, רואים באירוע הזה חיזוק לעמדתם, לפיה הסדר חוב בקבוצת אבנון חייב להיעשות דרך בית המשפט ובפיקוח חיצוני. "מהבקשה עצמה עולה חשש כי בוצעו לכאורה העדפות נושים, בתקופה בה ביקשה החברה מנושיה שלא לפעול נגדה", אמרו בגמא ל"כלכליסט". "אסור היה לאפשר לחברה לפגוע בזכויות נושיה על פי הסדר כלשהו ללא פיקוח בית משפט וללא מינוי בעל תפקיד שיבדוק ויחקור לאחור את כל פעולות החברה ומנהליה, בארץ ובחו"ל, לרבות האם וכיצד בוצעו העדפות נושים של החברה ומתן בטחונות לנושים אלו ואחרים בסמוך לקריסתה".

בנוסף דורשים בגמא שבעל השליטה "יעמיד כחלק ממקורות כל הסדר את מלוא נכסיו הפרטיים, בארץ ובחו"ל. לא יעלה על הדעת שבהצעת ההסדר לא מוצע שמקורותיו יכללו את בית המגורים המפואר שלו ושבו הוא ממשיך להתגורר, או את מניותיו בחברת סקיילוק (יצרנית מערכות יירוט לרחפנים, שהיא החברה המוצלחת בקבוצה — ע"ק)". בגמא מתנגדים לבקשת אבנון למנות את עורכי הדין של מיטב ומזרחי טפחות למנהלי ההסדר. "נעמוד על מינוי בעל תפקיד שאינו מייצג מי מנושי החברה", אמרו.

ביקורת נוספת מגיעה מצד עובדים בהווה ובעבר שהקבוצה חייבת להם במצטבר מיליוני שקלים עבור שכר והפרשות. הם מלינים על כך שהקבוצה לא דרשה לאשר לה לשלם באמצעות כספי ההלוואה את כלל החובות לעובדים, אלא רק מפרעות על חשבון שכר עתידי לעובדים שנותרו בקבוצה. לעומת זאת, חובות עבר לא ישולמו כעת, והעובדים יהיו נושים לכל דבר, וחובם ייפרס על פני תקופה ארוכה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" בחודש מאי, אבנון נקלעה בחודשים האחרונים לקשיים כלכליים כבדים ונאלצה להתחיל בתוכנית הבראה שכללה פיטורים ועזיבה של כמחצית מהעובדים, כולל בכירים. לפי אבנון, מתוך כ־240 עובדים נותרו בה כיום 139.

הקבוצה ניסתה לקדם הסדר חוב עם נושיה הפיננסיים להם היא חייבת כ־165 מיליון שקל. מדובר בשבעה נושים עיקריים הכוללים את מיטב, מזרחי טפחות, גמא, אמפא, מקס, מיכמן ופנינסולה. תומר אבנון הסכים להעמיד לטובת הנושים נכסים אישיים שלו בשווי של כ־35 מיליון שקל אולם גמא התנגדה להסדר המוצע והחלה בהליכי הוצאה לפועל והטלת עיקולים.

בעקבות כישלון הניסיון להסדר וולנטרי שדרש הסכמה של 100% מהנושים הגישה בסוף השבוע קבוצת אבנון בקשה לאישור הסדר חוב מול נושיה לפי חלק י' בחוק חדלות פירעון. כלומר, הסדר "מרוכך" שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים (הכולל את הפקעת היכולת העצמאית של החברה לפעול מול נושיה). אבנון ביקשה מבית המשפט להורות על כינוס אסיפת משקיעים בתוך 21 יום וכן עיכוב הליכים כדי לאפשר בינתיים לחברה להתנהל כ"עסק חי", להתייעל, למקסם את שיעור ההחזר לנושים, לשמר את צבר הלקוחות ולהמשיך להעסיק את העובדים.