עגלת הקניות בסופרמרקט התייקרה ב־5.1% בשנה, וזה לא הסוף

שנה כואבת לכיס. עליות המחירים בשוק המזון ומוצרי הצריכה, הובילו לזינוק חריג בהוצאה של הצרכנים. מנתוני סטורנקסט לסיכום 2022, אשר הגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי מדד המחירים שעורכת החברה, עלה ב־2022 ב־5.1% ביחס לשנת 2021. מדובר בזינוק חריג, ביחס לעליית המדד ב־2021 ב־1.1% בלבד, אחרי שנים של קיפאון.

התמונה קודרת יותר, כיוון שחלק משמעותי מההתייקרויות, של מובילות השוק תנובה, שטראוס ואסם נכנסו לתוקף רק לקראת סוף חודש דצמבר, כך שעל פי הערכות, המדד ימשיך לעלות בשיעור חד גם בחודשים הקרובים. מכירות השנה שהתאפיינה בעליות המחירים, צמחו ב־2.7% בלבד, והסתכמו ב־53.1 מיליארד שקל. הצמיחה הריאלית, המבוססת על העלייה במכירות בניכוי השינוי במדד המחירים, עמדה בסימן שלילי ושיקפה ירידה ריאלית של 2.4% במכירות. בכפוף לצמיחה הטבעית באוכלוסייה, הסתיימה השנה בירידה חדה של כ־5%, ביחס למכירות בשנת 2021.

העלייה במדד המחירים נרשמה בעקביות מתחילת השנה, כשבדצמבר האחרון טיפס המדד ב־0.4%. לשינויים הרגולטוריים ובראשם הטלת מס קנייה על כלים חד־פעמיים בגובה של 11 שקל לק"ג ומס בגובה 70 אגורות עד 1 שקל לליטר משקה ממותק, היתה השפעה משמעותית על הזינוק שרשם מדד המחירים מתחילת השנה.

הטלת המס הובילה לכך שמדד המחירים בקטגוריית המשקאות זינק ב־12.8% ומדד המחירים של המוצרים לבית, הכוללים את הכלים החד־פעמיים, עלה ב־11.9%, אולם עלייה חדה במדד נרשמה גם בקטגוריות שלא נפגעו מצעדים רגולטוריים. כך, מדד המחירים של המזון, עלה ב־3.3% ביחס ל־2021. זאת בעקבות העלאת מחירים של חברות רבות בענף. מדד המחירים של מוצרי הטיפוח והטואלטיקה צמח ב־2.7%, בעקבות התייקרויות שביצעו שסטוביץ, דיפלומט, סנו ועוד.

גל ההתייקרויות בשוק המזון ומוצרי הצריכה, החל כבר לקראת סופה של 2021, עם העלאת מחירים שנרשמה במוצרי המותג הפרטי של שופרסל ושל רמי לוי, עלייה בשיעור של עד 7.4% שביצעה קימברלי קלארק (חוגלה) ועלייה בשיעור של כ־12% שביצעה שסטוביץ על מחירי פסטה ברילה, משחות שיניים קולגייט, מוצרי טואלטיקה של פלמוליב ועוד.

עוד קודם לכן, צמצמו היצרנים והקמעונאים, את היקף המבצעים לצרכנים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", במחצית 2021 ירדה משמעותית כמות המבצעים שהציעו הרשתות לצרכנים ובמחצית השנייה של השנה, ירד שיעור המכירות תחת מבצע ל־18.4%, לעומת 20.6% עד 22.9% בין השנים 2021-2018.

מנכ"ל אסם אבי בן אסייאג ומנכ"ל שטראוס שי באב"ד. העלו מחירים בדצמבר בשיעור של עד 9.5% | צילום: אוראל כהן, עמית שעל

חקירת רשות התחרות שנפתחה בחודש נובמבר 2021 בחשד להסדר כובל בין ספקים ובין קמעונאים, הקפיאה לזמן מסוים את העלאות המחירים, אך כבר בפברואר אשתקד החלו חברות גדולות ובהן סנו, אסם ודיפלומט להודיע על העלאות מחירים. לחץ ציבורי בנוסף ללחץ שהפעיל שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, הובילו להסכמתן של דיפלומט ואסם לדחות את המהלך. הדחייה לא נמשכה לאורך זמן וכבר בחודשי הקיץ, ביטלה דיפלומט את ההנחות המסחריות לקמעונאים, מה שהוביל לצמצום מבצעים לצרכן. בנוסף, העלתה החברה את מחירי מוצרי פרוקטר אנד גמבל ובהם אבקות כביסה אריאל, מוצרי הגיינה נשית של אלווייז ועוד. מיד אחרי דיפלומט, עלו מחירי מוצרי החלב שתחת פיקוח מחירים ב־4.9% ואז החל שטף של בקשות להעלאת מחירים בשיעור של עד 25% מצד יוניליוור, סנו, חוגלה, ועוד חברות רבות. אחרונות להגיש בקשות להעלאת מחירים היו תנובה, שטראוס ואסם שהעלו בדצמבר החולף בשיעור של עד 9.5%. למעשה 17 תוך 20 החברות הגדולות בענף, העלו מחירים ו־3 הנותרות: קוקה קולה, יפאורה וטמפו, ממתינות עם העלאת מחירי המשקאות הקלים, להסרת מס הקנייה הצפויה בקרוב.

בחברות נימקו את העלאות המחירים בזינוק במחירי חומרי גלם, שינוע, תשומות ועוד, אלא שבכל הנוגע ליבואנים, נראה כי אין בסיס לטענה. בדיון שקיימה השבוע ועדת הכלכלה, הציגה נציגת האוצר גלית בן נאים את מחקרה המבוסס על נתוני רשות המסים, ולפיו שיעורי הרווח לפני המס בקרב 10 ספקי המזון והטואלטיקה הגדולים ב־2019 עמד על 12.5% שיעור גבוה במיוחד לעומת הקמעונאים או הספקים הקטנים. בן נאים חשפה כי הנתונים המסתמנים לגבי 2020 ו־2021 מלמדים על כך ששיעורי הרווח נשארו באותו רמה ואף עלו. לטענתה "לא רואים בסיס לטענות שלהם ששיעורי רווח שלהם ירדו והם חייבים להעלות מחירים".

נערכים לעוד התייקרויות בקרוב

למרות שהמחלבות כבר העלו את מחירי מרבית מוצריהן, הערכות הן כי בתוך חודשים ספורים, תרשם עלייה נוספת. כבר במאי הקרוב, צפוי להכנס לתוקף מנגנון עדכון אוטומטי למחירי החלב שתחת צו הפיקוח על המחירים. הזינוק במחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי שמשלמות המחלבות לרפתנים), והעלאה חלקית בלבד במחירי המוצרים לצרכן, יצרו "חוב" כלפי המחלבות, שמוערך כעת בהתייקרות לצרכן של כ־15% במחירי במוצרים שבפיקוח. הערכות הן כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יפעל להגיע להבנות עם ראשי הענף, בכדי למתן את ההתייקרות. מנגד, צפויה הממשלה להסיר את מס הקניה שהוטל על המשקאות הממותקים ועל הכלים החד־פעמיים, מה שאמור להוביל להורדת מחירים משמעותית בקטגוריות אלו.

את 2022 חתמו 20 הספקים הגדולים עם נתח כולל של 62.4% ממכירות השוק המבורקד. 10 הספקים הגדולים אחזו ב־51%, ירידה של 1.8% ביחס לנתח שלהם ב־2021. זאת בין היתר בעקבות ירידה חדה של 6.2% במכירות שטראוס, בעקבות הריקול העצום בחברת הממתקים שנפגעה מזיהום הסלמונלה וחדלה לייצר 4 חודשים במפעל עלית בנוף הגליל. נפגעת נוספת היא יוניליוור, שמכירותיה ירדו ב־5.2% השנה, בין היתר בעקבות החרמת מוצריה על רקע דרישתה להעלאת מחירים בשיעור של עד 15%. מנגד, צמח המותג הפרטי שמקדמות שופרסל ורמי לוי, ל־6.9% מהמכירות לעומת 6.6% ב־2021.