מהצמיחה ועד מדיניות הממשלה: בבנק ישראל משדרים פסימיות בכל החזיתות

1. החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את הריבית בפעם הרביעית ברציפות על 4.5% היתה צפויה. החשיבות, גם הפעם, היתה כפולה: לשמוע מהנגיד אמיר ירון ובנק ישראל איך הם רואים את ההתפתחויות במשק, ובעיקר איך הם רואים את העתיד - תחזיות.

מה שבלט בתחזית החדשה שפרסם אתמול בנק ישראל הוא הפסימיות שלה. לא רק כי הורידו בחדות את תחזית הצמיחה ל־2024, אלא גם ל־2025; גם העלו את תחזית האינפלציה; גם הרחיקו את הפחתת הריבית ואת היקפה וגם העלו את תחזית החוב הממשלתי.

2. לפי בנק ישראל, המשק יצמח השנה ב־1.5% בלבד. המשמעות היא צמיחה שלילית לנפש, שכן כל שיעור מתחת לריבוי הטבעי, העומד על 2%, הוא שלילי. אך בניגוד לינואר ולאפריל 2024, ה"ריבאונד" הכל כך נחשק והצפוי בשנה הבאה, יהיה פחות משמעותי: לא תהיה צמיחה של 5% אלא של 4.2% בלבד. זה אומר דרשני.

הנגיד הסביר כי רמת הפעילות הכוללת במשק עדיין נמוכה מערב המלחמה, אך בעיקר תהליך ההתאוששות בפעילות התמתן לרבות קצב הצמיחה ברבעון השני. המשמעות היא כי המשק מתחיל לאותת על האטה אחרי התאוששות חזקה אחרי 7 באוקטובר. אלו חדשות רעות כי בד בבד, תחזית בנק ישראל מדברת על הורדת ריבית אחת בשנה קדימה - תחזית של 4.25%, בניגוד ל־4.5% כעת. כלומר, הריבית ככלי תמיכה בפעילות תהיה מוגבלת.

3. השאלה הגדולה היא מה סיבת הפסימיות ומה היקף עוצמתה. הנגיד הסביר כי האתגרים הגיאופוליטיים מכניסים הרבה מאוד אי וודאות לתמונה, וכלכלה לא אוהבת אי וודאות. בנוסף, יש את אלמנט האינפלציה. "אנו במגמת עלייה מסוימת באינפלציה. אנו רואים עוד עלויות בראייה קדימה", הדגיש. כלומר, ההתפתחויות לא מותירות לבנק המרכזי הרבה מרחב תמרון לתפנית במדיניות המוניטרית, כלומר הפחתת ריבית.

הדבר הבולט ביותר שציין הנגיד הוא המדיניות הממשלתית, ששוב "כיכבה" בשיחה. לצד ההחלטה להמשיך במלחמה, יש סכנה מוחשית בהמשך המדיניות של ממשלת נתניהו־סמוטריץ', שירון מבקש להזהיר ממנה וניכר כי הוא מאוד חושש מהמהלכים המסתמנים בכל הקשור לתקציב 2025, שהוא קריטי ומכריע.

הנגיד הדגיש כי "סדר הגודל של ההתאמות התקציביות (קיצוצים והעלאות מסים, א"פ) הנדרשות הוא משמעותי. אוסיף, כי אם יתקבלו החלטות על הגדלה קבועה נוספת של תקציב הביטחון, יהיה צורך לבצע התאמות נוספות". לדבריו, "על הממשלה מוטלת האחריות לנקוט בצעדים הכרחיים, גם אם חלקם עשויים להיות לא פופולריים, כדי להבטיח יציבות כלכלית ולקדם צמיחה בת־קיימא".

ירון הזהיר כי "עמידה חלקית בלבד של הממשלה בהיקף ההתאמות הפיסקאליות הנדרשות, או דחיית אישור התקציב לתוך 2025, לצד עלייה אפשרית נוספת בהוצאות המלחמה וההוצאות הפרמננטיות, עלולים להוביל כבר היום לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון. זאת, כתוצאה מהתגבשות תפיסה בשווקים שיחס החוב לתוצר נמצא בתוואי מתבדר. מצב כזה עלול להוביל לפגיעה בתוואי הצמיחה של המשק ולעלייה נוספת בתשלומי הריבית על החוב הממשלתי שיושתו לבסוף על הציבור".

4. ירון מוטרד מהמצב במשק. הוא הזכיר כי ב־2024 הממשלה ביצעה התאמה של 1% ממהתמ"ג, כ־20 מיליארד שקל, והפעם נדרשים מהלכים של 30 מיליארד - 50% יותר. הוא כבר מספיק חכם ומנוסה כדי להבין כי הממשלה הזו תתקשה מאוד לבצע התאמות לבטח בסדרי גודל כאלו וכפי שהוא עצמו אמר, אי ביצוע או ביצוע חלקי יעלו את פרמיית הסיכון ויפגעו בכלכלה - הן דרך צמיחה נמוכה והן דרך אינפלציה גבוהה, בערוץ של שער חליפין שהוא הכוח האינפלציוני המרכזי.

עוד אמר כי "המשק עומד בפני אי ודאות גבוהה מאוד. מצב זה מחדד את הצורך להמשיך לנקוט באחריות פיסקלית ע"י הממשלה. האחריות הפיסקלית צריכה להתבטא בהרכב הוצאות הממשלה בתקציב כך שההתאמות התקציביות לא יפגעו בהוצאות תומכות צמיחה והן בכך שיחס החוב לתוצר ירד בשנתיים הבאות". אלא שהתחזיות שפרסם מתייחסות לעלייה של יחס חוב-תוצר עד 2026, מ־62% ב־2023 לכ־69% בסוף 2025.

"תקציב 2025 מחייב לשדר לשווקים שנעשות התאמות ומדובר בהתאמות גדולות. חשוב שהשווקים יראו את זה מתבצע. הם צריכים להבין כי יש פה הבנה והחלה של עלויות תקציביות", הוסיף הנגיד. זאת בזמן שהממשלה משדרת את ההיפך הגמור: על העלאות מסים אין מה לדבר, רק קומבינות של רווחים כלואים ו"מבצעי מס"; קיצוצים מתבצעים רק בתקציבים פרודוקטיבים שמחוללים צמיחה, תשכחו מסגירת משרדים מיותרים וביטול כספים קואליציוניים; ואם זה לא מספיק, בינתיים ועדת תקציב הביטחון, האירוע המאקרו המרכזי, לא קמה.

בתוך כך, הגירעון ממשיך לגדול, וקפץ ביוני מ־7.2% ל־7.6% תמ"ג. יש לנגיד הרבה סיבות לפסימיות ואות האופטימיות היחיד שיצא מבנק ישראל אתמול הוא שיש לפחות מבוגר אחראי אחד שרואה את הסיכונים כפי שהם ומעלה אותם על השולחן.