משרד האנרגיה לא לוקח אחריות להשבתת לווייתן ותמר בשל איום ביטחוני

ביום ראשון השבוע, קצת לפני השעה 11 בלילה, דיווחה חברת ניו מד אנרג'י המחזיקה ב־45% ממאגר לווייתן, שלאורך התקופה האחרונה בוצעו מספר השבתות יזומות של הפקת הגז מהמאגר. לווייתן הוא המאגר הגדול ביותר בין מאגרי הגז שבחופי ישראל ויחד עם ניו מד אנרג'י מחזיקות בו גם רציו (15%) ושברון האמריקאית (40%).

על פי הדיווח של החברות "בהמשך להתפתחויות הביטחוניות האחרונות וכתלות, בין היתר, בשיקולים תפעוליים וטכניים של המערכת, מבצעת המפעילה מעת לעת, בהתאם להוראות הפעלת האסדה ונהלי הבטיחות בה, הפסקות יזומות של ההפקה ממאגר לווייתן לפרקי זמן מסוימים. נכון למועד דו"ח זה, הירידה בהיקף ההפקה בשל הפסקות ההפקה כאמור, לא היתה בהיקף מהותי ביחס להיקף ההפקה השנתי".

באוקטובר של השנה שעברה, כשסגרו את מאגר תמר עם פרוץ המלחמה, הדיווח של החברות היה שונה. תמר פטרוליום המחזיקה בכ־16% מהמאגר המופעל על ידי שברון כתבה שהסגירה של תמר נעשתה עקב הנחיה של משרד האנרגיה. בדיווח השבוע על סגירת לווייתן, לא נכתב שמדובר בהנחיה של משרד האנרגיה. במשרד האנרגיה עצמו סירבו לענות על השאלה האם המשרד הוא הגורם האחראי על השבתת אסדות או שהחברות יכולות לפעול על פי שיקוליהן בלבד. בשברון בוחרים להפנות את הטענות למשרדי הממשלה הרלבנטיים בישראל.

חוסר המענה לציבור וההסתתרות מאחורי מתן תשובות לציבור מעורר תמיהה. שכן בשנה שעברה היתה כאמור תשובה פשוטה: במשרד האנרגיה הנחו את שברון להפסיק את ההפקה מאסדת תמר. מכיוון שהיה תקדים, לא ברור מדוע המשרד והחברות בוחרות להתנהל כעת בצורה זו.

כמו כן האירוע מחדד בעיה נוספת. בינואר התקיימה הרוטציה בראשות המשרד בין אלי כהן וישראל כ"ץ. יחד עם השרים הוחלפו גם מנכ"לי המשרד: קובי בליטשטיין שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה בעת ההשבתה של מאגר תמר מכהן כיום כמנכ"ל משרד החוץ. לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה נכנס יוסי דיין – אותו הביא כהן ממשרד החוץ שם כיהן כמשנה למנכ"ל. כך, במקום ללמוד מהניסיון של השבתת תמר בתחילת המלחמה, העסקנות הפוליטית ניצחה.

3 מיליארד שקל להגנה על אסדות הגז

בחופי ישראל פועלים כיום שלושה מאגרי גז: לווייתן המכיל כ־600 BCM גז טבעי, תמר המכיל כ־300 BCM וכריש המכיל כ־100 BCM. על אף שהגז הטבעי אחראי לייצור של כ־70% מהחשמל במשק, השבתה של מאגר אחד מבין שלושת מאגרי הגז שבחופי ישראל לא אמורה להשפיע על אספקת החשמל למשק. הסיבה היא שחלק משמעותי מהפקת הגז בישראל מיועדת לייצוא, כך שבמקרה חירום שבו אחת מהאסדות מושבתת ניתן להפחית את הייצוא ולמלא את החסר. כך התרחש בתחילת המלחמה, אז כאמור הושבת מאגר תמר למשך חודש.

אלא שבשבוע שעבר למשך מספר שעות ביום שלישי, בעת מתקפת הטילים מאיראן, הושבתו שתי אסדות יחדיו, תמר ולווייתן, המופעלות על ידי שברון. מאגר כריש היה היחיד שסיפק גז לייצור חשמל למשק המקומי באותן שעות. המחסור בחשמל לא הורגש, בין היתר מכיוון ששיא הקיץ ואיתו שיא הביקוש לחשמל פחת, וגם כי היה מדובר בזמן קצר יחסית. אלא שלאורך זמן לא ניתן להסתמך על אספקת צורכי המשך הישראלי ממאגר גז אחד בלבד.

אסדות הגז הן מתקני תשתית רגישים, והאיום עליהן עלה לא פעם לכותרות, עוד לפני המלחמה הנוכחית. אחד המקרים הבולטים היה ביולי 2022, אז יירט צה"ל מספר כטב"מים ששוגרו על ידי חיזבאללה ככל הנראה לעבר אסדת כריש.

עם תחילת המלחמה גברו האיומים על האסדות ובמספר דיווחים שונים, חלקם ממש מלפני שבוע, נמסר על ניסיונות לאיים על אסדות הגז. מאגר כריש הוא הקרוב ביותר לגבול הימי עם חזבאללה. בתחילת העשור טענו בארגון הטרור ובלבנון שחלק משטח המאגר הוא במים הכלכליים של לבנון (קו 29), טענה לא מבוססת שבהמשך נסוגו ממנה.

האיום שבפגיעה באסדות הגז הוביל בזמנו להשקעה נרחבת בהגנה עליהן. לפי פרסומים שונים במשרד הביטחון השקיעו 3 מיליארד שקל ברכש ציוד ייעודי להגנה על אסדות הגז. מלבד עלות הרכש, הפעלת הציוד להגנה על האסדות עולה כ־400 מיליון שקל בשנה. נתונים אלו מתייחסים לעלות ההגנה על האסדות עוד בטרם המלחמה.

למרות העלות הגבוהה שהושקעה בהגנה על אסדות הגז, כבר בימים הראשונים של המלחמה הושבת כאמור מאגר הגז הטבעי תמר, הדרומי ביותר, למשך חודש שלם. ההשבתה נבעה מכך שפגיעה באסדה בזמן הפקת הגז עלולה להיות הרסנית בהרבה מפגיעה באסדה מושבתת. לפי הערכה של הכלכלן הראשי של BDO חן הרצוג, כל חודש שבו הושבת מאגר הגז תמר מוביל לפגיעה כלכלית במשק בגובה של 800 מיליון שקל. ההשבתות היזומות שבוצעו היו קצרות בהרבה מחודש שלם, אך עדיין מדובר בפגיעה כלכלית מסוימת.

לשברון אחזקות ב־2 מאגרי הגז הגדולים בישראל: בלווייתן (40% מהמאגר) ובתמר (25% מהמאגר). כריש הוא מאגר הגז הטבעי היחיד שפועל ללא מעורבות של שברון. המאגר מוחזק באופן מלא ומופעל על ידי אנרג'יאן ומכיל כ־100 BCM.

שברון לא רק שותפה בלווייתן ובתמר, היא גם המפעילה של שני המאגרים, כלומר הניהול השוטף של האסדה הוא בידיה, עובדה שרק מחזקת את האחיזה שלה בשוק הגז הטבעי הישראלי. על הכוח הרב של שברון בשוק האנרגיה הישראלי נשמעת לא מעט ביקורת לאורך השנים. כעת, אם בשברון החליטו לסגור את המאגרים על פי שיקוליהם, וללא הנחיה ברורה ממשרד האנרגיה, זו עדות נוספת לכוח החריג של הענקית האמריקאית באחת מהתשתיות החשובות והאסטרטגיות ביותר בישראל.

השהיית עבודות הנחת הצנרת הימית

במקביל לדיווח על ההשבתות כאמור, מסרו השותפות כי בשל המצב הביטחוני, המפעילה שברון הודיעה על השהיית עבודות הנחת הצנרת הימית במסגרת פרויקט הצינור השלישי משדה לווייתן עד לחודש אפריל 2025, "כתלות בלוחות הזמנים ובצבר ההזמנות של הקבלן המבצע ובמצב הביטחוני שישרור באזור".

הצינור אמור להתחבר בחוף למערכת ההובלה של נתג"ז ולהגדיל את ההספק של המערכת מ־1.2 ל־1.4 BCF ליום. לנוכח ההודעה, "להערכת המפעילה צפויה דחייה של 6 חודשים לפחות להשלמת פרויקט הצינור השלישי".

עוד מציינות השותפות כי לדחייה "אין השפעה מצטברת מהותית על השווי הכולל של תזרים המזומנים המהוון של השותפות מפרויקט לווייתן, אולם צפויה להיות לה השפעה מצטברת שלילית מהותית על תזרים המזומנים הצפוי בשנת 2025".

כמאגר שמוטה לייצוא, עיקר הגדלת ההפקה מלווייתן מיועדת למצרים ולירדן וכך גם הרחבת המאגר שכעת תתעכב. בשל כך, לא צפויה השפעה מהותית על המשק המקומי.