מאחורי המספרים של האוצר: למה נמשיך לשלם ביוקר על המכונית?

השבוע, בשקט יחסי, נרשמה התייקרות של אחד הדגמים הנמכרים בישראל: יונדאי אלנטרה התייקרה בחלק מהגרסאות באלפי שקלים. האלנטרה היא אחד הדגמים הנמכרים בישראל וכעת היא יקרה בחלק מגרסאותיה ביותר מ-5,000 שקל ביחס למחיר שהיה לפני שבוע. למה האלנטרה התייקרה? התשובות ברורות ומוכרות היטב: יש משבר עם החות'ים ועלויות ההובלה זינקו. לדברי היבואנים, יצרני הרכב מעלים מחירים ולמעשה ההתייקרויות שאנו חשים כישראלים הן בבחינת הרע במיעוטו. כלומר, אם היבואנים היו מעלים את המחירים בשיעור שבאמת היה צריך לעלות, היינו משלמים הרבה יותר.

הבעיה היא שרק אתמול פרסם אגף הכלכלן הראשי סקירה הנוגעת לשיעור הרווחיות של יבואני הרכב בישראל, שממנה עולה תמונה שונה מאוד: בשנת 2022, השנה שבה משבר השבבים העולמי הכה ביצרני הרכב ותעשיית הרכב העולמית עדיין הרגישה את שולי משבר הקורונה, הרווח לפני מס של יבואני הרכב הגיע לרמתו הגבוהה ביותר בעשרים שנה: 5 מיליארד שקל. המדובר בזינוק של 35% לעומת 2021. זינוק כזה ניתן להסביר אולי בעלייה במסירות רכב חדש בשנת 2022, אבל המציאות הפוכה. ב-2022 המסירות של רכבים חדשים דווקא ירדו. לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, ב-2022 נמסרו 268,145 מכוניות חדשות וב-2021 נמסרו 289,291 מכוניות. המשמעות היא שהיבואנים הרוויחו הרבה יותר על כל מכונית שהם הכניסו לישראל.

משרד האוצר מדבר על 12 יבואני הרכב הגדולים אבל נמנע מלציין במי מדובר. לא צריך הרבה מאמץ כדי להבין: יבואנית הרכב הגדולה בישראל נכון ל-2023 היא כלמוביל. אחריה יוניון מוטורס, טלקאר, צ'מפיון מוטורס, לובינסקי, קרסו, דלק מוטורס, שלמה מוטורס, מכשירי תנועה, סמלת, טסלה, UMI ומאיר.

בדו"ח מצוין כי בשנת 2022 היבואנים היו אמורים להרוויח פחות לאחר שחברה פרטית חדשה נכנסה לשוק. הכוונה היא לשלמה מוטורס, יבואנית BYD הסינית. אטו 3 של BYD היא המכונית הנמכרת ביותר בישראל בשנת 2023. כניסה של יצרן חדש וחשמלי היתה צריכה לייצר אצל יבואני הרכב ירידה ברווחים כי עם ישראל נהה אחרי החשמלית החדשה. אבל זהו שלא: יבואני הרכב פשוט העלו מחירים כדי לפצות על הלקוחות שהלכו לקנות חשמליות של BYD. אגב, זו טעות לומר ששלמה מוטורס היא שחקנית חדשה בשוק שאין לה קשר ליבואני הרכב, שכן היא שייכת בחלקה לאלייד, החברה האם של צ'מפיון מוטורס שהיא אחת מאותן חברות שמשרד האוצר מדגיש את העלייה בריווחיות שלהן.

הדו"ח של הכלכלן הראשי מציין עוד עובדה מעניינת: נתח השוק של יבואני הרכב הגדולים ביותר בישראל נפגע, אבל זה לא הפריע להם להרוויח יותר.

ויבואניות נוספות. חלק מהיבואנים האלה סיפרו לנו שהם מייקרים מחירים בגלל עליה של מחירי השינוע, עליה של מיסים, מחסור במכוניות, רק שמשרד האוצר גם סיפר לנו בעקיפין שהיבואנים האלה ייקרו את המכוניות בשיעור יותר גבוה ממה שהן יכולו להתייקר.

במדינה שבה התחבורה הציבורית צולעת ומכונית היא אמצעי חיוני לשימור של חיי יום יום תקינים, ניתן היה לשער שתקום זעקה. שר הכלכלה מאיים חדשות לבקרים (אם כי ללא הועיל) על חברות המזון, התקשורת יוצאת בחריפות נגד מי שמעלה מחירים, והעם פשוט לא קונה בגלל שידו אינה משגת. במקרה של מכוניות, מדובר במצב שונה. קומץ של יבואני רכב הם גובי המיסים הטובים ביותר של המדינה, והם אחראים להכנסות בגובה מיליארדים מדי שנה. אזכורים לרווחיות הגבוהה של יבואני הרכב יהיה קשה לאתר באופן נרחב בתקשורת, ואילו הציבור הוא, בהיעדר מונח אחר, צרכן גרוע. מספיקה הצצה חטופה במסעות הפרסום של יבואני הרכב כדי להבין למי הם מיועדים: לצרכן הישראלי מוכרים אשליות יוקרה: מסך גדול, מכוניות "פרימיום טק", "רכב שטח עירוני יוקרתי" ועוד שלל מוצרים שניכר שהגיעו מסין אבל בדרך עברו הנדסת תודעה והפכו למוצר שהצרכן בישראל רואה כסמל סטטוס טכנולוגי. וכאשר הצרכנים קלים לשכנוע, התקשורת לא זועקת והרגולטור לא עושה דבר- הרווחיות גבוהה.

האם משהו יקרה מישראל שישנה את המצב? התשובה היא לא מהדהד. בשוק הרכב הישראלי יש מצב של "זה מה יש" שבו מחיר גבוה למכונית חדשה הוא נורמה, ובהיעדר חלופות זה מה יש. כאשר המכוניות החדשות יקרות, גם שוק המכוניות המשומשות יקר, רמת המינוע נשארת נמוכה ועולם כמנהגו נוהג.

המדינה יכולה לפתור את הבעיה בקלות על ידי חלוקת מחיר הרכב לשני תשלומים: אחד למדינה של מיסי הקניה ואחד ליבואן. אבל המדינה טוענת שזה מצב בעייתי, כי אז שיעור הרווחיות של יבואני הרכב עלול להיחשף וזה כידוע סוד מסחרי. לנוכח הממצאים שמשרד האוצר מפרסם בעצמו, הסוד המסחרי הזה עומד בעוכריו של הצרכן הישראלי כבר שנים והמצב לא ישתפר.