הדרך לסילוק היועמ"שים: קציבת כהונה ונציב שישתף פעולה עם הממשלה

ההצעה שתובא בקרוב לאישור הממשלה לכפות על היועצים המשפטים הוותיקים במשרדי הממשלה עם קציבת כהונה של 7 שנים, לפרוש בתוך חודשיים מתפקידם, כלומר עד סוף דצמבר, היא פרסנולית ומהווה חלק מתפיסה כוללת לרסק את שומרי הסף הציבוריים. מדובר בעוד מהלך בתוך המכלול הגדול שעומד בראש סדרי העדיפויות של ממשלת נתניהו מיום הקמתה: ביצוע הפיכה משטרית.

בעקבות התגברות המחאה הציבורית אשתקד נגד המהלכים, ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, הפסיקו הממשלה והקואליציה לקדם את המהלכים בחקיקה ראשית ממשלתית בכנסת. אבל הן ממשיכות את העבודה באמצעות סיפוח זוחל: קבלת החלטות בממשלה, וקידום הצעות חוק פרטיות, תוך דחייה והפגנת זלזול בעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.

מצד אחד כבר הרבה שנים סוגיית קציבת קדנציה של היועצים המשפטים נדונה במשרדי האוצר והמשפטים, והדבר היה תקוע בשל מחלוקות עם היועמ"שים עצמם על גובה מענק הפרישה וקביעת הפנסיה שלהם. היועצים המשפטיים במשרדים דרשו מהממשלה את מה שלא נתנו לאחרים כמו אורך קדנציה שלהם - 7 – ומספר המשכורות לפרישה שצפוי להגיע כעת ל־15–20 משכורות, כ־800 אלף שקל לכל ותיק בהתאם לוותק. מצד שני, עצם הדחיפות לסלק אותם הביתה כעת במהירות של חודשיים מעוררת סימני שאלה גדולים.

ההסדר המוצע יחול על שלושה יועמ"שים שפרשו או בשלבי פרישה ועל חמישה מכהנים ובראשם יועמ"ש האוצר אסי מסינג ועוד ארבעה יועמ"שים במשרדים שוויון חברתי, קליטה, תפוצות וכלכלה. נוסח ההחלטה שלפיו היועמ"שים יפרשו בתוך חודשיים מנוגד להסכם העבודה עימם שלפיו יש לתת להם הודעה מוקדמת של שלושה חודשים. במו"מ שנערך עמם בשנה האחרונה דובר על פרישה של שנה מחתימה על ההסכם, בין היתר כדי למנוע מצב שבו שירות המדינה יתרוקן בתוך זמן קצר ממספר כה גדול של יועמ"שים.

גורמים פוליטיים מעריכים כי לא מן הנמנע שההצעה לקציבת הכהונה של היועמ"שים שנחשפה אתמול בעת המשבר עם יהדות התורה, נועדה לרצות את המפלגה לנוכח התנגדותו העיקשת של מסינג להמשך סבסוד המעונות בלא חקיקתו של חוק ההשתמטות.

מה שגם מעורר דאגה גדולה הוא העובדה שמשרדי הממשלה לא נערכו להחלפה מהירה של היועמ"שים ולא פירסמו מכרזים למחליפים. כתוצאה מכך, השרים ימנו ממלאי מקום מתוך המשרדים. הללו ינסו לרצות את השרים כדי לזכות במשרה.

יועץ משפטי למשרד נבחר בוועדת מכרזים בראשות אחד מהמשנים ליועמ"שים, נציב שירות המדינה, מנכ"ל המשרד, ונציג איגוד המשפטנים. כיום למשנה ליועמ"ש יש קול כפול כיו"ר הוועדה. אולם עם מינויו של נציב מדינה חדש על ידי נתניהו, הרי שהנציב, שקובע את ועדת המכרזים, יכול להחליט שהוא יעמוד בראש הוועדה ויהיה לו קול כפול ובדרך זו נתניהו יוכל למנות את היועץ המשפטי של משרדו, והשרים יוכלו למנות את היועצים המשפטיים שבהם הם חפצים. כלומר, הבחירה בעצם של כל היועצים המשפטיים החדשים תהיה פוליטית. כך, לאחר מינוי נציב שירות מדינה חדש נתניהו יוכל למנות מועמד כלבבו למשרת יועץ משפטי למשרד ראש הממשלה. כזה שיידרש לאשר את כל בקשות השיפוצים והתחזוקה בבתים הפרטיים בקיסריה וברחוב עזה בירושלים.

המטרה: אסי מסינג

אתמול התפרסמה הצעת ההחלטה שלפיה היועמ"שים הוותיקים יסיימו את כהונתם בתוך חודשים. ההצעה שכבר נוסחה תוגש בקרוב לאישור הממשלה.

במקביל, היועצת המשפטית הוותיקה של משרד רה"מ שלומית ברנע שעליה כועסים רה"מ בנימין נתניהו ורעייתו שרה, מאחר שסירבה להיענות לכל הבקשות לשיפוצים בווילה הפרטית בקיסריה, צפויה לפרוש באפריל הקרוב. הנפגע העיקרי, לפיכך, מההחלטה, הוא היועץ המשפטי של האוצר אסי מסינג, שממנו ישמח להיפטר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

מסינג עובד בלשכה המשפטית באוצר כבר 12 שנה, 8 מתוכן הוא משמש כיועץ המשפטי של המשרד. כחלק מהליך גיבוש תקציבי המדינה בשנים האחרונות עמד על יישום קפדני של הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, הכוללת כללים בדבר שקיפות הסכמים וניתוק הקשר בין חברי הכנסת לשימוש בכספים לאחר קביעת ייעודם. עמדותיו בעד שמירה על הקופה הציבורית ומלחמה נגד הקצאת כספים פוליטיים בניגוד לחוק קוממו עליו את הפוליטיקאים. בין היתר בדיון ועדת חוקה של הכנסת שנערך אשתקד בשלב ההכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק יסוד: השפיטה (עילת הסבירות) הזהיר מההשלכות ההצעה והתייחס למשמעויות בעניין מינוים ופיטורם של ראשי האגפים במשרד האוצר ולכך שההצעה תאפשר את התערבות שר האוצר בהחלטות הדרכים המקצועיים בניגוד לנהלים הקיימים במשרד האוצר.

בנובמבר 2023 עורר מסינג את זעמו של סמוטריץ' לאחר שהודיע כי לא ניתן ליישם את הנחייתו של השר בדבר צוות משימות מיוחד למלחמת חרבות ברזל, שכן הנחיה זו יוצרת שינוי מהותי ומקיף של תחומי האחריות של ראשי האגפים במשרד האוצר ומכפיפה אותם ואת שיקול דעתם למנכ"ל האוצר. ההצעה ההיא נועדה לפגוע בסמכויותיו של ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס ולהעבירן לשלומי הייזלר מנכ"ל האוצר - משרת אמון של השר.

הזזתו של מסינג מהתפקיד בתוך חודשיים תאפשר לסמוטריץ' להעביר ביתר קלות כספים קואליציוניים, כספים פוליטיים, לכל השותפים בקואליציה: החל מהחרדים דרך סבסוד מעונות יום לאברכים, ועד להתנחלויות דרך המשרד של אורית סטרוק (הציונות הדתית).

הפגיעה המערכתית

הפרשתו של מסינג במסגרת הסדר כולל של היועצים המשפטיים הוותיקים מהווה אור אדום בוהק לכל היועצים המשפטיים ושומרי הסף בשירות הציבורי. הרמז הוא ברור ובוטה: יועץ משפטי ושומר סף שיעמוד על עקרונותיו מול השר יראה את הדרך החוצה.

ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומר כי "מתעורר חשש וחשד שיש פה ניסיון לסלק יועצים משפטיים שהם עצמאיים מדי, או מבחינה מקצועית עומדים באופן נחוש מדי לטעמם של גורמים פוליטיים על עקרונות משפטיים ושלטון החוק".

לוריא מוסיף כי "מתעורר חשד שהם רוצים להחליף יעוץ משפטי מקצועי ועצמאי בממלאי מקום שמתוקף כהונתם כממלאי מקום יהיו פחות עצמאיים מבחינה מקצועית. מתעורר החשד שזה חלק מהקשר רחב יותר או אג'נדה רחבה של הממשלה הנוכחית לפגוע במעמד המקצועי של מערך הייעוץ המשפטי ולהחליף אותו במערך שהוא יותר פוליטי ויותר צייתן להנחיות הדרג הפוליטי במקום לעמדתו המקצועית ביחס לחוק".

לוריא חושש שהמהלך המוצע "יפגע במערך היעוץ המשפטי לממשלה - ברגע שאתה מחליף במכה אחת את כל השדרה המקצועית הבכירה הוותיקה בממלאי מקום הדבר יפגע בעוצמת היכולת המקצועית של מערך היעוץ המקצועי המשפטי. מערך זה מאפשר בעצם ליועמ"שית למלא את תפקידה בצורה טובה ואפקטיבית. כלומר הדחת היועמ"שים כעת תפגע ביכולת של היועמ"שית למלא את תפקידה".

בליכוד קוראים באופן קבוע להדחת בהרב־מיארה, ובישיבות הממשלה שופכים השרים ביקורת ארסית נגדה. לממשלה קשה להדיח אותה, אבל בינתיים היא יכולה לכרסם בה באמצעות הזזת היועמ"שים הוותיקים של משרדי הממשלה.

נציב כלבבו

אתמול הודיע נתניהו לבג"ץ באמצעות עו"ד דוד פטר, שנשכר לייצג את עמדתו באופן פרטי אחרי שבהרב מיארה סירבה לייצג את עמדתו, כי הוא דבק בהצעתו שלפיה ועדת מינויים מיוחדת תאשר את מועמדו של נתניהו לנציב שירות המדינה. נתניהו יקבע בעצם מי יהיה יו"ר הוועדה - שופט בדימוס, ומי יהיו שני חבריה - נציגי הציבור. כך בעצם לנתניהו תהיה שליטה והשפעה על עבודת הוועדה. היועמ"שית התנגדה - והנושא נמצא כעת בהכרעת בג"ץ. רצונו של נתניהו למנות נציב מדינה כלבבו הוא חלק מההפיכה המשטרית לפגוע בשדרת הניהול המקצועית של המנהלים בשירות המדינה ורמיסתם בידי הדרג הפוליטי. נציבות שירות המדינה מופקדת על עריכת מינויים ובהם של המנכ"לים במשרדי הממשלה, הקצאת תקנים ועוד.