קרן העושר והשקעות בחדשנות אקלים – זיווג משמיים

בימים אלו מתקיימת בשארם א-שיח ועידת האקלים ה-27 של האו"ם. לקראת הוועידה פורסמו נתונים רבים שכולם מצביעים בכיוון אחד: מדינות העולם אינן עומדות ביעדים שהתחייבו להם לצורך הגבלת ההתחממות הגלובלית. הוועידה זוכה לתשומת לב רבה בעולם, ונאומי הפתיחה בה הדגישו כי המאבק בהתחממות הגלובלית הוא מאבק הישרדות שאין להסיט ממנו את תשומת הלב בשל עניינים אחרים, כאובים ככל שיהיו.

ומה בישראל? ישראל בולטת לרעה בין מדינות ה-OECD הן מבחינת יעדיה הלא שאפתניים והן מבחינת ההתייחסות המועטת שהנושא זוכה לה. אין חולק על כך שלישראל בעיות דחופות רבות, ועם זאת לא ניתן להתעלם מן הבעיה הקריטית הזו. גרירת הרגליים מפתיעה במיוחד לאור העובדה שישראל נמצאת באזור גאוגרפי המועד להתחממות מעל לממוצע העולמי.

דרך התמודדות מעניינת שנוקטות בה חלק משותפותינו לגורל העגום היא פעולה באמצעות קרנות העושר הריבוניות שלהן, שהן מהגדולות והחשובות שבעולם: עשר מתוך עשרים הקרנות הגדולות בעולם מבחינת היקף נכסים מנוהלים הן מהמזרח התיכון. לפני כחמש שנים הקימו שש קרנות עושר, וביניהן ארבע מאזור המזרח התיכון (אבו דאבי, כוויית, קטאר וערב הסעודית), את פורום הקרנות הריבוניות One Planet, שמאז הצטרפו אליו עוד עשרות מדינות. הפורום חרת על דגלו האצת פיתוח אנרגיות מתחדשות ותמיכה במעבר לכלכלה עולמית דלת פחמן. לדברי הפורום, "לאור השפעתן וטווח ההשקעה הארוך שלהן, קרנות עושר ריבוניות נמצאות בעמדה ייחודית המאפשרת להן לקדם יצירת ערך לטווח ארוך והשגת תוצאות המשקפות קיימות".

באופן קונקרטי, הקים הפורום קבוצת עבודה שתכליתה הגברת המאמצים להטמעת הזדמנויות וסיכונים הכרוכים בשינויי אקלים לתוך ניהול כספים לטווח ארוך. הכוונה אינה רק להשקעה בחברות ציבוריות העוסקות בתחום זה, אלא גם – ואולי בעיקר – השקעה בחברות המפתחות פתרונות לשינויי האקלים, לעיתים דרך זרועות הון סיכון של הקרנות. הפורום אינו שוקט על שמריו, ובחודש אוקטובר קיים את המפגש החמישי שלו באבו דאבי. אולם, גם קרנות עושר באזורים אחרים של העולם משקיעות בסטארט אפים המוכוונים למציאת טכנולוגיות לטיפול במשבר האקלים.

דוגמא בולטת היא קרן טמאסק הסינגפורית הנחשבת מובילה בהשקעות הון סיכון בתחום הפודטק, תחום בו משקיעות גם קרנות עושר אחרות. מעניין לציין כי מקומה של ישראל לא נפקד בתיקי ההשקעות של קרנות עושר ריבוניות, החל מהשקעת ADQ מאבו דאבי בתחום הפודטק וכלה בהשקעת טמאסק הסינגפורית בתחום האנרגיות המתחדשות.

נראה שיש התאמה טבעית בין קרנות עושר להשקעה בחברות העוסקות בחדשנות אקלימית לאור העובדה שמדיניות ההשקעות של קרנות עושר מכוונת לטווח הארוך, כאשר ההקצאה המותרת מיתרותיהן לשימוש שוטף היא בשיעור של אחוזים בודדים. בנוסף, השקעות בתחומים החשובים לעתיד כולנו מתאימות לגופים מסוגם של קרנות עושר, בכפוף כמובן לפוטנציאל התשואה המותאמת לסיכון הגלום בהן. מגוון ההשקעות הפוטנציאליות הולך וגדל, משום שתוצאות משבר האקלים כמו גם המלחמה באוקראינה מדגישות שוב ושוב את הצורך בפיתוח פתרונות חדשניים. סביר להניח כי חלק מן החברות הללו יצליחו בפיתוח הפתרונות הנדרשים, כך שההשקעה בהן, במסגרת תיק השקעות, תתגלה כמשתלמת מאוד מכל הבחינות.

דברים אלו תקפים גם לקרן העושר הישראלית, שהחלה לפעול ב-2022. הקרן קטנה משמעותית מן הקרנות שהוזכרו לעיל, ונכון לספטמבר נצברו בה כ-1.9 מיליארד שקל, סכום המשקף עלייה מרשימה של 90% לעומת הסכום שהיה צבור בה כאשר נפתחה ביוני. עם זאת, מטרת הקרן דומה למקובל בעולם. כך מתייחס חוק קרן לאזרחי ישראל לטווח ההשקעה של הקרן: "הקרן תנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים" (כאשר ההיטל מתייחס להיטל על רווחי גז ונפט). ראייה ארוכת טווח זו מאפשרת השקעה בנכסים אלטרנטיביים, כדוגמת קרנות השקעה פרטיות וסטארט-אפים, לצד נכסים "מסורתיים" בתיק ההשקעות. השקעות בחדשנות אקלימית מתאימות לקרן ככפפה ליד אם הבחירה נעשית כראוי. ריבוי היוניקורנים בתיק ההשקעות של טמאסק, לדוגמא, מהווה אינדיקציה חיובית לכך.

פרופ' שלומית זוטא היא מומחית במימון, המכללה האקדמית תל אביב-יפו