הנשים מופלות לרעה ברשויות המקומיות: בשכר ובתפקידים בכירים

דו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי מצביע על עומק הפערים המגדריים שעדיין קיימים בשכרם של עובדי ועובדות השלטון המקומי: השכר הממוצע לחודש של העובדות עמד על כ-69% ביחס לשכר העובדים, בקרב נבחרי הציבור יש פער של 20% בשכר הנשים לעומת הגברים ומקרב בעלי התפקידים הבכירים ברשויות המקומיות קיים פער של כ-26%.

לפי הדו"ח, פערים אלו עמוקים אף יותר נוכח שיעורן של הנשים המהוות כ-74% מקרב עובדי השלטון המקומי, זאת בהשואה לכלל האוכלוסייה בה הן מהוות כ-51%. פערים אלה אף עמוקים יותר בקרב רשויות מקומיות המשתייכות למדד חברתי-כלכלי נמוך, פריפריאליות, לא-יהודיות, חרדיות ורשויות שאינן איתנות או יציבות.

מבין הרשויות המקומיות שנכללו בביקורת נמצא, כי בעיריות באר שבע, בית שמש, כפר סבא, נהריה ורהט והמועצה המקומית גן יבנה לא ניתן ייצוג שוויוני לנשים בקרב בעלי התפקידים הבכירים ובתפקידים נוספים בקרב דרג הניהול הבכיר, וכי בעיריית רהט אף אחד מבין התפקידים הללו אינו מאויש בידי אישה. על רקע דברים אלה ועל רקע דירוגה הגבוה של ישראל במדד הפער המגדרי העולמי, גוברת החשיבות שבנקיטת פעולות יזומות לקידום השוויון המגדרי ולצמצום הפערים המגדריים בגופים אלו.

העיגון בחקיקה של חובתן של הרשויות המקומיות למנות יועצת לקידום מעמד האישה והחובה למנות יועצת חדשה ללא דיחוי עת היועצת האחרונה חדלה מלמלא את תפקידה בדרך קבע, מלמדים על חיוניות התפקיד בעיני המחוקק. אלא שבהיעדרה של תפיסה מגובשת של תפקיד היועצת ובהיעדרם של הליכי פיקוח ובקרה סדורים, עולה חשש בנוגע ליכולתה של היועצת למלא את תפקידה באופן המיטבי ולקדם את צמצום הפערים המגדריים בשלטון המקומי.

המבקר קבע כי גופי האסדרה השלטוניים - הרשות לקידום מעמד האישה, משרד הפנים ונציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, כל אחד בתחומו, אינם ממלאים באופן מספק וממצה את תפקידם החיוני בקידום הנושא - החל מהנחיה בהירה וממצה והקניית כלים וידע מקצועי, דרך בקרה ופיקוח על קיום ההסדרים הקבועים בדין וההנחיות שניתנו וכלה בנקיטת פעולות יזומות לקיום ההסדרים האמורים, ובכלל זה נקיטת פעולות אכיפה, בהתאם לסמכויות הנתונות להן.

המאפיינים הנסתרים של תופעת אי-השוויון המגדרי וחוסר המודעות לגורמים לה מחייבים ניטור סדור ושיטתי של נתונים כדי לבחון את מועילותם של ההסדרים ושל הפעולות הננקטות במסגרתם לצמצום הפערים. עם זאת, גופי האסדרה השלטוניים אינם מקפידים על ניטור התופעות, ולפיכך הם אינם מקיימים פיקוח ובקרה, וממילא אינם מונעים הפרה של ההסדרים הקבועים בדין בנושא השוויון המגדרי.

קושי מתמשך באכיפת חובת הדיווח על שקיפות המידע ושיתופו לציבור

ממצאי הביקורת מלמדים על קושי מתמשך לאכוף את חובת הדיווח על יישום החוק ברשויות המקומיות, בעיקר משום שהיחידה הממשלתית נעדרת סמכויות פיקוח ואכיפה לגביהן; והדבר מומחש ביתר שאת בקרב רשויות החברה הערבית, שרבות מהן אינן ממלאות את חובתן החוקית לפעול לשקיפות המידע ולשיתופו בקרב הציבור.

לדעת המבקר יש מקום שהרשויות המקומיות ירחיבו את פעילותן לקידום השקיפות, ובכלל זאת פרסום מידע מהותי באופן יזום שיש לגביו עניין ציבורי - כך שתתאפשר גישה למידע לכלל הציבור ולא למבקש המידע בלבד. לעניין שיתוף המידע, ממצאי הביקורת מלמדים על שונות באופן ההיענות וההתייחסות של הרשויות המקומיות לבקשות מידע רוחביות.

בהיעדר כללים סדורים והנחיות בתחום, ממצאי הביקורת מלמדים על הבדלים בפעילותן של הרשויות שנבדקו - עיריות אשדוד, חיפה, נתניה וראש העין ומ"א מטה יהודה - בתחום חופש המידע, הן בעניין שקיפות המידע הכלול באתרי המרשתת של הרשויות; הן בעניין שיתוף המידע - בכלל זאת ניהול מערך בקשות המידע, אופן המענה לבקשות (לרבות תבנית מסירת המידע ופירוט המידע) והטיפול בבקשות למידע מצולם; והן בנוגע לדיווח על יישום החוק ליחידה הממשלתית. שונות זו בפעילותן של הרשויות המקומיות ככלל היא בלתי רצויה.

הנתונים המוצגים בדוח הביקורת מעידים כי חלה מגמת שיפור במרוצת השנים, ונעשתה כברת דרך בהכרה בחשיבותה של השקיפות השלטונית. עם זאת, עולה גם כי לא נעשה די - ברמת השלטון המקומי והשלטון המרכזי - כדי לעודד את הציבור לממש את זכותו לקבל מידע על פי חוק חופש המידע. בפועל, יישום החוק תלוי במידה רבה במדיניות שמתווים הגורמים המקצועיים ברשות המקומית והעומד בראשה בנושא.

המבקר ממליץ שכל עוד לא נקבע גורם מאסדר לרשויות המקומיות בתחום, וכל שכן בשל התנגדותו של משרד הפנים להכפפתן ליחידה הממשלתית - יהיה משרד הפנים מעורב יותר בכל הקשור להגברת השקיפות בשלטון המקומי ולחיזוק מעמד הממונים על העמדת המידע לציבור.