"טרם הגעתי למסקנה אם ביטקוין זה חיובי או שלילי"

"עוד לא הגעתי למסקנה אם ביטקוין זה חיובי או שלילי, ובהתאם לכך אם להיות מאוד גאה ביישום שנמצא לעבודתי", כך אמר לכלכליסט פרופ' מוני נאור ממכון ויצמן, שעוסק כבר 30 שנה בחקר יסודות הקריפטוגרפיה, ולפני כשבוע זכה בפרס רוטשילד על מחקרו במדעי המחשב. פרס רוטשילד מוענק על ידי יד הנדיב, הקרן של משפחת רוטשילד, מאז 1959 בעשרה תחומים אקדמיים.

"לאן הביטקוין הולך אני לא יודע. מה יעשו עם הביטקוין, אני לא יודע". פרופ' נאור, שזה הריאיון הראשון שלו לתקשורת, עסק לא מעט במלחמה ב"דואר זבל", ובסופו של דבר הפיתוח שלו שימש כבסיס התיאורטי לכריית מטבע הביטקוין.

דמיינת לעצמך שהעבודה שלך תהיה הבסיס לביטקוין, ללידתו של שוק הקריפטו כפי שאנחנו מכירים אותו היום?

"הייתי אומר שיש לי שתי תרומות. הראשונה נוגעת לרעיון של שוק מסוים של מטבע או אסימון שמשלמים אותו בצורה לא מקוונת והוא אנונימי לחלוטין, כדי להימנע ממה שמכונה 'תשלום כפול', לוודא שלא ניצלת מטבע פעמיים. אבל זה לא היה הכיוון אליו המטבעות הקריפטוגרפיים הלכו. הרעיון השני, שפיתחתי עם סינתיה דוארק, נועד להילחם בדואר זבל, ונקרא 'הוכחת העבודה' (Proof Of Work), זאת אומרת תשלום בצורת עבודה, למשל לבצע חישוב כבד או שדורש הרבה זמן, או חישוב שדורש יותר גישה לזיכרון. רעיון זה משמש בחלק מהמטבעות, וכמובן ביטקוין הוא הדוגמה הבולטת ביותר".

פרופ' מוני נאור (63)

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים: תל אביב

תפקיד: פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן למדע

השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון ודוקטורט מאוניברסיטת קליפורניה

עוד משהו: ידוע בהמשגת הוכחת העבודה (POW)

אחד הדברים שעליו עבד נאור לאורך השנים היה מה שמכונה "הצפנה הומומורפית" – היכולת להבין תוכן מוצפן מקצה לקצה בלי לדעת את משמעות המסר המקורי. עבודות אלו הניבו בסופו של דבר כלים ייחודים לאינטרנט, שמאפשרים היום יותר מתמיד צרכנות מקוונת והם משמשים גם בתחומי אבטחת המידע. דוגמה לכך היא חברות האשראי שיודעות לנטר את כל העסקאות המבוצעות בכרטיסים שלהן, ולהצליח לזהות הונאות ולהתריע על כך, אף שבפועל הן לא יודעות דבר על מהות העסקה.

כשעובדים בקריפטוגרפיה מדמיינים שעבודה תיאורטית תיצור מטבע בעל שווי שוק אדיר או תאפשר רכישה מאובטחת באינטרנט?

"תמיד כשאני רואה יישומים שלי מהעבודות התיאורטיות שלי אני מאוד מתפעל. אפילו שכל עבודה תיאורטית נעשית לכאורה בתקווה שהיא תיושם ויהיו לה השלכות. זה לא מפתיע אבל זה מרגש. למשל דיברנו הרבה על הצפנה הומומורפית, אבל לא ידענו אם אפשר לעשות את זה באמת. בתחילת שנות האלפיים התחילו אנשים להציע הצעות מה ניתן לעשות עם זה. עד אז זה לא היה ברור, וזו היתה הפתעה גמורה שהדבר אפשרי, אף שלא צפיתי שזה יהיה אפשרי".

מה הביא אותך לעסוק שנים בהצפנה, תחום עם אלמנט של אנרכיזם?

"נכון שהעניין האנרכיסטי היה קיים כשהתחלתי. אבל הצפנה זו תחום מאוד ותיק, אפילו בתנ"ך ירמיהו משתעשע בהצפנות ככלי רטורי. זה מעיד שהרעיון היה מוכר כבר אז. אבל כתחום מדעי הוא הפך לכזה בשנות השבעים. עד אז העבודה בו היתה מסווגת, ובשנות השבעים עלה צורך בשל התפתחויות בתקשורת מחשבים, ומצד שני המונופול שהחזיקו הממשלות על קריפטוגרפיה נחלש. חלק מזה היה על רקע התפתחויות חברתיות כמו מלחמת וייטנאם ואירועי ווטרגייט, בזמן שהאמון בממשלות ירד. אלו שורשיה של קהילת הקריפטוגרפיה האקדמית, אבל זה לא מה שמאפיין אותה כיום.

"מה שאותי הביא לתחום זה החישוביות – עצם הרעיון שקריפטוגרפיה משתמשת בחדשות הרעות בתור חדשות טובות. זה שיש בעיות שקשה לחשב אותן זה לא דבר רע, אלא להפך, זה יכול להיות דבר טוב. למשל גילינו שזה קשה מבחינה חישובית, בהינתן מספר שהוא מכפלה של שני מספרים ראשוניים, לדעת מהם המספרים הראשוניים. זה שקשה לנו לדעת את זה – זה שימושי".

איפה אתה שמח לראות את העבודה שלך הופכת יישומית?

"לא היה עדיין יישום שיכולתי להגיד עליו 'איזה יופי זה מרפא סרטן', אף שגם זה עוד יכול לקרות, משום שיש דמיון מסוים בין המערכת החיסונית לקריפטוגרפיה. למשל הביטקוין, האם אני שמח מהיישום הזה? אני לא יודע. עוד לא הגעתי למסקנה אם ביטקוין זה חיובי או שלילי, ובהתאם אם להיות מאוד גאה ביישום הזה. עם זאת אני למשל מאוד שלם לגבי קונספט שפיתחנו שנוגע לקריפטוגרפיה לא חשילה (Malleability).

"הרעיון לגבי הצפנה הוא לא רק שאפשר ללמוד מה נעשה בפנים, אלא שגם אפשר לייצר משהו אחר בלי שמבינים מה שקשור אליו. זה נשמע לגמרי לא הגיוני: אם אני לא מבין משהו, איך אני יכול לייצר הצפנה אחרת שקשורה להצפנה המקורית? אבל אם חושבים על משהו כמו פנקס חד־פעמי שמחברים אותו להודעה המקורית, אפשר בקלות לייצר הצפנה אחרת שקשורה למה שנוצר בלי שאני מבין מה עשיתי".

אלו מילים מסובכות מאוד שבסוף הביאו לנו לעולם את החתימה הדיגיטלית או החתימה האלקטרונית שכולנו מכירים, שמאפשרות אימות ושלמות של הודעה אלקטרונית. זו שיטת הצפנה שנמצאת היום מאחורי דואר אלקטרוני או שליחת וידוא קריאה של הודעה.

טלגרם הודיעה כי תשתף פעולה עם רשויות האכיפה ותעביר מידע שעבר באפליקציה. מה דעתך על המתח הזה בין שמירה על פרטיות לרצון של רשויות אכיפה לקבל גישה למידע?

"נטייתי הטבעית היא לתמוך בהצפנה מקצה לקצה, אף שיש בעיה לרשויות חוק ולמי שלא יהיה אם רוצים לרגל אחרי מישהו. זה בהחלט יוצר מתח, אבל אני לא רואה שום פתרון הגיוני שלא מקיים הצפנה מקצה לקצה. הנטייה שלי היא לא לעצור את הדברים הנכונים, ולעשות מה שטוב לאדם הסביר, ולא להחליש את ההצפנה".

אחת מהדרכים לשמור על אבטחת מידע ברשת היא מה שמכונה "קאפצ'ה" , אמצעי לוודא שהמשתמש אינו רובוט. אך נראה כי הרובוטים מצליחים היום להתגבר על המכשול הזה.

"יש מאמר שכתבתי על הנושא ב־1996, שם הצגתי רעיונות שונים למבחנים האלו, והיום אפשר לפתור את כל הבעיות שהצעתי. הבינה המלאכותית התקדמה כדי לפתור בעיות כאלו ".

זה אומר שהתחום שלך נמצא כל הזמן במרוץ חימוש?

"הרעיון הוא דווקא לא, אם עושים את זה טוב זה אמור להיות אחת ולתמיד. אז במובן הזה לא מרוץ חימוש. אני לא אומר שזה מה שנעשה, זה לא בהכרח המצב. אני חושב שמישהו פעם תיאר לי את זה ככה, ומאוד נעלבתי בזמנו, אבל התבגרתי מאז".