הקברניט
האם ה-F15 באמת בלתי מנוצח באוויר?
ב-50 שנות שירותו הפיל מטוס הקרב האגדי 104 אויבים מבלי להפסיד; האמנם? יכול להיות שהפך למלך השמיים רק כי הוצב מול יריבים נחותים וחבוטים? "הקברניט" בוחן לעומק את האלוף
שלום, כאן הקברניט; מטוס הקרב F15 הוא חתיכת אגדה טסה - יותר מ-50 שנה חלפו מאז המריא לראשונה, השתתף בקרבות אוויר בשלל גזרות ונגד יריבים מגוונים מאוד, ומעודו לא הופל מירי של מטוס אחר. האמנם?
לטורי "הקברניט" הקודמים:
היום נפריד קצת בין האגדה והמציאות, ונבין איך הצליח לשמור על כתרו כמלך השמיים כל כך הרבה זמן. ספוילר: גם המלך מפסיד לפעמים.
ה-F15 נולד מראשיתו כדי להיות שני מטוסים: גם מטוס יירוט ארוך טווח, שיודע לטפס במהירות לגובה בו מגיעים מפציצים ולתפוס אותם בדרכם למטרות, וגם מטוס קרב זריז לקרבות אוויר הדוקים, שיוכל לפנות חד יותר ממיגים קטנים וחמקמקים.
המפתחת, מקדונל דאגלס, עמדה באתגר בזכות שילוב בין הנדסה חכמה ותקציב אסטרונומי; לפנטגון לא היה אכפת שבסוף יצא מטוס יקר פי עשרה מהפאנטום אותו נדרש להחליף. ובצדק: בעיני האמריקאים, ה-F15 נולד כדי לשבש מלחמת עולם.
בשנות השישים והשבעים, פחדו במערב מפלישה סובייטית למרכז אירופה - פלישה שתכלול בגל הראשון כ-300 מפציצים כבדים עם טילי שיוט ופצצות, סביבם אלף מטוסי קרב.
הכוח הזה ישטוף באש את מערכי ההגנה של נאט"ו במערב גרמניה, ויסלול את הדרך לרבבות טנקים ומיליוני חיילים, שיכבשו את כל היבשת.
וה-F15 נועד לעצור את המתקפה האווירית, כשמולו יוצב המיג 25 - מטוס הקרב הכי מהיר בעולם, שבאותן השנים הוערך שגם הוא כזה מין שניים-באחד. ולכן פותח ה-F15 להיות יותר טוב מהטובים ביותר, לקראת מלחמת יום הדין.
לשמחת האנושות, המערכה ההיא לא פרצה, וה-F15 לא נדרש לעמוד מול האפוקליפסה המעופפת הזאת. אך מלחמות ישנן בשפע וצרות פה לא חסר; בואו נראה איך צבר מלך השמיים 104 הפלות, ונתחיל אצלנו בשכונה: חיל האוויר הישראלי היה הראשון שהטיל את המטוס לקרב.
יותר מ-50 מטוסי אויב, מסוקים ומל"טים הפילו טייסי ה-F15 בקרבות אוויר. רובם התרחשו במלחמת לבנון של 1982, הן בירי אל מעבר לטווח ראייה והן בקרבות תמרון הדוקים. אבל כמה שקולים היו הכוחות בסיפור הזה?
טייסינו נהנו משורה של יתרונות עצומים: טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית שצמצמו סיכונים וזרעו בלבול בשורות היריב, עליונות מודיעינית ששיבשה הפתעות אויב, טילים לטווח ארוך בהרבה משל הסורים - ומערך בקרה מעולה שדאג תמיד להציב מספיק F15 באוויר ולייצר פער מספרי.
ואם לא די בכך, הסורים הציבו נגד כוחותינו את המיג 23, מדגם ייצוא מוגבל שנמכר להם בלי מערכות קריטיות כמו מקלט התראה שמזהיר מפני שיגורים, וחימוש כטילים לטווח ארוך.
גם אם היו מקבלים מיג 23 שופרא דשופרא בחזקת עוד שופרא - עדיין היה זה מטוס ששקול בערך לחצי F15: הוא מאוד מהיר, התאוצה שלו פראית וביכולתו לטפס לגובה כהרף עין, מה שעושה אותו למטוס יירוט מוצלח.
אבל המכ"מ של המיג נחות משל היריב הישראלי, החימוש - פחות אמין, ובקרבות אוויר הדוקים הוא אפרוחית מבוהלת, טרף קל עבור בז רעב. לצד המיג 23, הטיסו הסורים מטוסי מיג 21 ותיקים, שסבלו מליקויים טכניים, הזנחה ובעיות חלפים.
בצה"ל של פעם אהבו לספר שטייסי סוריה דיווחו על תקלה בכל פעם שנצפה F15 בגזרה שלהם, כדי לשוב לבסיס ולחיות עוד יום. בהתחשב במצבו הטכני של החיל, כנראה שבאמת נשבר משהו במיג; הם פחדו מהמטוסים שלהם יותר מאשר מהמטוסים שלנו.
ולמרות כל המגבלות הללו, הצליח טייס מיג 21 לפגוע ב-F15 ישראלי עם טיל R60. מטוסנו ניזוק קשה אך נחת בשלום. מאז עברו הרבה מים בירמוך וסוריה הצטיידה במיג 29 - דור חדש של מטוסים שגם אותו הזניחה.
אותם פוגש צה"ל רק בדו"חות המודיעין: אף מדינת אויב לא הפעילה מטוסי קרב נגד ישראל מאז האייטיז. ובצדק; חבל עליהם - ויש דרכים אפקטיביות יותר להגן על השמיים.
התחנה הבאה בקריירה של ה-F15 באה ב-1991, במלחמת המפרץ הראשונה: שם פגשו טייסי חיל האוויר האמריקאי יריב שטיפל כשורה במטוסים שלו, ולא רק: חיל האוויר העיראקי היה מהמיומנים והמגוונים ביותר מכל מדינות ערב, ובעל ניסיון עצום בלחימה נגד ציוד אמריקאי ושיטות אמריקאיות.
הוא נצבר במשך שמונה שנות מלחמת איראן-עיראק; לפני שהשכנה השיעית עברה הפיכה דתית קיצונית, היתה מהחברות הכי טובות של הדוד סאם במזרח התיכון - וקיבלה ממנו פאנטומים, F14, טילים מתקדמים והדרכה מעמיקה. עיראק התאמנה הרבה בלפוצץ את כל אלה, והצליחה לא רע.
אבל מלחמת המפרץ היתה סיפור אחר: בליל ה-17 בינואר 1991 חצה את הגבול העיראקי גל ההתקפה הראשון - 668 מטוסים אמריקאיים, בריטיים ואחרים - ביניהם 96 מטוסי F15C שנועדו להגן על הכוח.
טייסי עיראק נשלחו לשבש ולעכב את המתקפה, ולמשוך את הפולשים למארבי נ"מ. מטוסי ה-F15 אף ניהלו חילופי אש עם מטוסי מיג 29, ונרשמו החטאות משני הצדדים.
עד שזרחה השמש, איבדו העיראקים שמונה מטוסי קרב ואף F15 לא אבד. העיראקים הפילו מטוס תקיפה אינטרודר ואפילו F18 זריז, אך אל מלך השמיים לא הגיעו.
עד ל-30 בינואר: מבצע עיראקי חכם איפשר להפתיע סיור של מטוסי F15, בזכות חדירה לרשתות קשר אמריקאיות. התפתח קרב בין זוג F15 וזוג מיג 25, שאף הצליח לשגר ולפגוע באחד המטוסים, ולהניס את השני.
המבצע ההוא הוכתר בהצלחה: מטרתו היתה פריצת הסגר האווירי על עיראק ולאפשר לה להבריח לאיראן חלק ממטוסי הקרב שלה. בסוף אותו יום קרב, F15 הפסיד למיג 25, אף שלא הופל; הכתר נראה קצת פחות נוצץ.
אך גם כאן מנצח ה-F15 בנקודות: טייסיו הפילו 32 מטוסי אויב במהלך מלחמת המפרץ והשנים שאחריה, באכיפת הסגר האווירי על עיראק. רוב המטוסים הופלו מטווח ארוך, כשניסו לברוח לאיראן ולא ניהלו קרב. באותה התקופה גם נכנס לשירות דגם C של טיל ה-AIM120, שהתגלה כקטלני ומדויק במיוחד בהשוואה לקודמיו; היתרון האמריקאי גדל משמעותית.
התחנה הבאה היתה מלחמת קוסובו: ב-1999 החלו כוחות נאט"ו לגרוט את צבאו של סלובודן מילושוביץ וכוחות יוגוסלביה, וצוותי ה-F15 שמרו על השמיים נקיים ונוחים עבור המפציצים.
גם הפעם טסו מולם מטוסי מיג 29, שהיו במצב תחזוקתי קשה וללא נשק מתקדם. האמריקאים לא התקשו לחסל אותם בטילי AIM120, והפילו ארבעה לעומת אפס אבדות.
ההזדמנות הבאה היתה מלחמת המפרץ השנייה של 2003, אבל הפעם למד סדאם חוסיין לקח: במקום להרים לאוויר מיגים יקרים נגד כוחות מערביים, הפעיל מערכי נ"מ גדולים. ה-F15 עבד בשטח בעיקר במשימות תקיפה. אחד אבד ב-7 באפריל, לא ברור אם בגלל תקלה או אש אויב.
מאז אף F15 לא נתקל באוויר באף מטוס אויב שירה חזרה. ובצדק; טילי קרקע אוויר הם אגוז קשה לפיצוח עבור כל צבא, והרבה יותר זול ונוח להפעיל אותם מאשר לגדל חילות אוויר גדולים ומתקדמים.
לאורך השנים הצטברו טענות על הפלות F15, אותן לכאורה הסתירה ממשלת ארה"ב. גם נגד ישראל הוצפו כאלו דיווחים; סוריה ועיראק טענו שהפילו F15 של צה"ל ב-1978 וב-1981.
הטענות לא הוכחו מעולם, לשמחתה של ארצות הברית; "בלתי מנוצח" הוא מיתוג נפלא, שעוזר ליוקרה האמריקאית ולתמחור המטוס.
אז בואו נסכם לרגע את הקריירה של מלך השמיים: במלחמת לבנון ניצבו מולו רק מטוסים שמפגרים אחריו לפחות בדור אחד, כשירותם מוגבלת ואפילו לא צוידו בנשק העיקרי שלהם.
ומאז, כל ההפעלות המבצעיות של F15 במתאר אוויר אוויר היו בתרחיש של צבא מערבי גדול ועשיר אל מול צבא מזרחי נחות שמנסה להגן על עצמו ונכשל.
בעצם, הכתרנו אלוף עולם במשקל כבד כשמולו ניצבו רק ילדי החוג לג'ודו במתנ"ס כוכב יאיר. האם נכון להגיד שמלך השמיים חזק על חלשים? שה-F15 לא הופל מעודו בגלל שלאף אויב לא היתה הזדמנות אמיתית?
מה פתאום; מלחמה זה לא ספורט, ובקרב אוויר אין "חלשים", רק צדדים שנערכו פחות טוב לעימות.
המון גורמים משפיעים על קרב שכזה; יתרון טכנולוגי ומספרי אינו ערובה לניצחון בקרב אוויר. תשאלו את הטייסים של חיל האוויר הרוסי, שנכנסו לאוקראינה השכנה כשהם בתוך דגמי סוחוי המתקדמים ביותר, וחזרו לאדמה במצנח.
וזה נכון ממש מראשיתה של הלוחמה האווירית: הברון האדום הופל בקרב משום שלא שם לב למפה, ולא היה כשיר לטוס. הפאנטומים החדישים של ארה"ב הפסידו בראשית מלחמת וייטנאם למיגים בלי מכ"מים, כי האויב היה זריז וחכם יותר.
וכבר דיברנו פעם על הטייס שהצליח להביס טייסת אויב שלמה לבדו, ועל האייס המדהים שעשה את אותו הדבר בלי לירות אפילו ירייה אחת.
בשורה התחתונה, אפשר לראות שמלך השמיים קיבל את כתרו בזכות; היו מספיק הזדמנויות להפלת F15, וזה גם כמעט קרה. המטוס תוכנן בצורה מעולה בידי מהנדסים מוכשרים והופעל בצורה מעולה בידי טייסים ומתכנני משימות מעולים; לכן צבר כל כך הרבה ניצחונות - וכמובן שמציאות גיאופוליטית נוחה וקצת מזל מעולם לא הזיקו לאף אחד. מרהיב ועוצמתי ככל שיהיה, כולי תקווה שה-F15 לעולם לא יצטרך להגן על תארו - וימריא רק לאימונים ומפגני ראווה. טיסה נעימה!
63 תגובות לכתיבת תגובה