המלכוד של נתניהו: בין עדות לנבצרות

1. אחת השאלות הקיומיות שהעלו חברי הגשש החיוור נלקחה מהכנה למבחן נהיגה. "אתה נוסע במנהרה", שואל הבוחן, "וממול מתקרבים שני אורות. איך תדע אם זו משאית או שני אופנועים?". התשובה של הנבחן: "אני עובר באמצע". שני האורות המתקרבים הם עדותו המתקרבת של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו הפלילי, שקבועה כרגע ל־2 בדצמבר. והשאלה היא האם נתרסק לתוך המשאית, או שנעבור בשלום בין האופנועים.

המועד נקבע בהחלטת שופטי המחוזי שדנים במשפט, אבל יש מצב שנתניהו יבקש דחייה בגלל המלחמה. לבקשה כזו תיתכן השפעה על עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בשאלת הנבצרות. עד כה, היועמ"שית ובג"ץ יישרו קו ודחו את כל העתירות (והיו לא מעט) להוצאת ראש הממשלה לנבצרות על רקע ניגוד העניינים הזה - לנהל מלחמה ועדות במקביל.

2. קצת רקע חיוני להבנת הדילמה. בג"ץ הכשיר פה אחד, 0–11, את הנאשם נתניהו להקמת הממשלה בכפוף להסדר ניגוד עניינים שנערך לו בנובמבר 2020. ההסדר הגדיר את גבולות עיסוקיו כראש ממשלה אל מול משפטו. בהסדר שגיבש היועמ"ש אז אביחי מנדלבליט נקבע כי על נתניהו להימנע מלעסוק "בכל עניין שיש לו זיקה מהותית למשפט או לאשר נדון בו".

כך בג"ץ וכך היועץ — שניהם אוחזים בחבל בשתי קצותיו. גם נותנים לנתניהו את ראשות הממשלה וגם "מבטיחים" שלא ינצל את הכהונה כדי לחבל במשפט נגדו. הצחקתם אותו. נתניהו הלך בגדול. לא רק שיהרוס את המשפט, אלא את כל מערכת המשפט. אם לא הוא (בכל זאת, הוא מנוע בגלל ההסדר...) אז באמצעות שליחיו, יזמי ההפיכה המשטרית וריסוק העליון, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן. והנה, במהלך הביצוע ולנוכח העם הקרוע, מודיע נתניהו שהוא נכנס לאירוע. מובן שמוגש בג"ץ על הפרת הסדר ניגוד העניינים, ונתניהו מגיב: "עם כל הכבוד לכל הסדר ניגוד עניינים, כאשר יש נושא שנשיא המדינה מודיע שלדעתו עלול להוביל חלילה למלחמת אחים, ראש הממשלה חייב מתוקף תפקידו לנהל את הנושא ולהיות מעורב בו".

הסיפור הזה מזכיר את צ'רלי צ'פלין ששולח את הילד, לוין במקרה שלנו, לנפץ את הזגוגיות וממהר להציע את שירותי הזגגות לו. מזכיר, אבל פחות אמין. צ'פלין ביקש בעיקר להתפרנס, נתניהו מבקש בעיקר לנפץ.

והשורה התחתונה לא באמת השתנתה. מאז הוגש נגדו כתב האישום, נתניהו עלה על מסלול של הרס ונקמה במדינה שהעזה להאשים אותו. הוא עושה זאת באמצעות לוין ורוטמן, וגם באמצעות בן גביר וסמוטריץ' שבידיהם הפקיד נתחים מהותיים מהשלטון. הממשלה והקואליציה שסביבו תיקנו למענו את חוק הנבצרות כדי להרחיק ממנו את האפשרות שבהרב־מיארה תכריז עליו נבצרות תפקודית, כלומר לא בריאותית. בג"ץ דחה את מועד כניסת הנבצרות המצומצמת הזו לתוקף, והותיר בידי היועצת את הנבצרות הרחבה יותר. את נשק יום הדין שהיא עדיין מסרבת להשתמש בו.

היועמ"שית גלי בהרב־מיארה. מתנגדת לדחיית המשפט | צילום: מישל אמזלג, לע"מ

3. גם טבח 7 באוקטובר לא הסיט את נתניהו מדרכו. ההפיכה המשטרית, במיוחד ההתעללות בבית המשפט העליון, נמשכת כסדרה. עדותו המתקרבת תציף שוב ובמלוא עוזה את סוגיות ניגוד העניינים והנבצרות — האם הוא יכול להעיד ולנהל מלחמה במקביל. עדותו שנקבעה ל־2 בדצמבר צפויה להימשך מספר שבועות.

בעתירות הרבות שהוגשו לבג"ץ, ברובן בידי עו"ד דפנה הולץ־לכנר, בשם משפחות חטופים ובכירי ביטחון ואקדמיה, נשזר החוט שמוביל מניגוד עניינים להפסקת הכהונה. "במקרים נדירים", טוענת הולץ־לכנר, "ניגוד העניינים הוא כזה מהותי שלא ניתן למנוע אותו על ידי הסדר ניגוד עניינים ואז יש את המצב הקיצוני של פסילת כהונה". הטענה החוזרת היא "כי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים חריג בטיבו ובעוצמתו, בשל המתח המובנה בין האינטרס הציבורי המחייב אותו לנהל את המלחמה על יסוד שיקולים עניינים בלבד לבין האינטרסים האישיים שלו — להאריך את מצב המלחמה לצורך דחיית בירורו של ההליך הפלילי התלוי ועומד נגדו".

בג"ץ דחה, וחזר ודחה את העתירות. אבל הדלת לא לגמרי נסגרה. השופטת רות רונן, בהסכמת נעם סולברג ואלכס שטיין, "מותירה בחיים" את העתירה ככל שעדותו המתקרבת של נתניהו תתנגש עם המלחמה. נקודת המוצא היא "עמדת מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כי ישנו אינטרס ציבורי מובהק בסיום ההליך הפלילי של ראש הממשלה 'מהר ככל הניתן'".

ועוד קובע בג"ץ: "מכאן שתשומת לבם של הגורמים הרלבנטיים בייעוץ המשפטי לממשלה נתונה לנושא, והם ערים לנעשה בהליך הפלילי, לאופן ההתקדמות שלו ולהשלכה האפשרית של הדברים על הסדר ניגוד העניינים. מובן הוא כי ככל שאכן ישתנו הנסיבות ביחס לניהול ההליך הפלילי (כגון אם יידחה מועד תחילת פרשת ההגנה), יוכלו העותרים — ככל שיהיה בכך צורך — לשוב ולפנות ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה מתאימה".

4. ההערכה הרווחת היום היא שנתניהו יבקש לדחות את עדותו בגלל המלחמה. הערכה זו קושרת, בכריכה מזעזעת, בין הארכה מלאכותית של המלחמה לבין מועד העדות. ובפשטות: חיילים ייפלו כדי שנתניהו יימלט מהדוכן. ואם יבקש לדחות את העדות, הוא גם יתכחש לאמירתו היהירה מפעם שבכוחו לנהל את שני האירועים במקביל. זו בוודאי לא הפעם הראשונה שהוא סותר את עצמו, אבל אין באמת אפשרות לנהל מלחמה וגם להעיד במקביל שלוש פעמים בשבוע. וזה יחזיר את הכדור ליועמ"שית וכנראה גם לבג"ץ — האם הגיע המועד להכריז על נבצרות תפקודית? האם בקשה של נתניהו לדחות את העדות היא עצמה עדות לנבצרותו התפקודית? בכל מקרה, עליהם להחליט לכאן או לכאן ולא להותיר את ההחלטה הזו רק לשלושת שופטי המחוזי בירושלים.