מנכ״ל כללית: "ביקשתי ממשרד הבריאות 2 מיליארד שקל, וקיבלתי 75 מיליון. זו בדיחה"

"אם אני הייתי צה"ל, הייתי יודע מלכתחילה שכל תחמושת שיריתי האוצר ישלים לי. ההפרדה הזאת בין מערכת הביטחון למערכת הבריאות היא לא הגיונית כי אני החוסן הלאומי", אומר מנכ"ל כללית אלי כהן, בריאיון ראשון מאז המתקפה ב־7 באוקטובר.

לדברי כהן, "המלחמה הזאת לימדה אותנו שמערכת הבריאות היא החוסן וחייבים ליצור מצב שלא צריכים לנהל שיח כלכלי בנדון. לא יכול להיות שאני מוציא דרישה למשרד הבריאות על 1.216 מיליארד שקל בעקבות עלויות מלחמה והם אומרים לי 'אבל אתה הרווחת במלחמה כי אנשים לא יצאו מהבית'. זה לא נכון כמובן. איוש מרפאות, הורדת צוותים לדרום, פתיחת מרפאות בריאות הנפש, מיגון, צריך להתבצע בדיוק כמו השלמת פגזים לצה"ל".

כהן עומד בראש תאגיד הבריאות הגדול בישראל והוא חושף את החשבון שהגיש לממשלה. למרות שכללית מבטחת כ־53% מכלל אזרחי ישראל, באירוע הזה משקלה היה הרבה יותר משמעותי, שכן בקיבוצים ובאזורים שפונו בדרום ובצפון - היא מבטחת בין 70% ל־95% מהאוכלוסייה, כך שניתן להגדיר את המלחמה כאירוע של כללית. יתרה מזו, כללית היא גם הבעלים של שליש ממערך האשפוז, כאשר נטל מאוד משמעותי בטיפול של הנפגעים והפצועים היה בסורוקה וביוספטל, שני בתי חולים של כללית.

"אבל ההרגשה היא שמתייחסים למערכת הבריאות רק כמי שעמדה במשימה בשעת חירום", מאשים כהן. "זה לא יכול להמשיך לאורך הרבה זמן. כבר ברור שתהיה עלייה בביקור לשירותים רפואיים אחרי המלחמה כי חלק מהביטויים של המצוקה הנפשית יבואו בתסמינים פיזיולוגיים. ראינו את זה אחרי הקורונה, זה לא חדש".

"לקראת משבר גדול בבריאות הנפש"

כהן חושף את הנתונים שמאוחרי עלויות המלחמה - 1.2 מיליארד שקל שמחולקים בצורה הבאה: כ־400 מיליון שקל בעלויות ישירות עד סוף 2023. סכום זה מורכב מפתיחת מרפאות מפונים, מיגון מיידי, תגבור ושינוע צוותי קהילה ובתי חולים, ניידות טיפול, ביטול אגרות, עיבוי מערך הדיגיטל; עוד 318 מיליון שקל בגין עיבוי מלאים תרופות, ציוד ומזון רפואי; ועוד חצי מיליארד שקל בגין אובדן הכנסות מבתי חולים.

התמונה שכהן מתאר מורכבת: ראשית, משרד האוצר כבר הקצה, רק ב־2023, 1.020 מיליארד שקל לצורך מימון העלויות הרפואיות של המלחמה. יתרה מזו, כלל החיילים שהגיעו לבתי החולים של כללית, קיבלו או יקבלו שיפוי כספי ממשרד הביטחון כאשר התעריף שהמשרד משלם הוא גבוה יחסית לשיפוי שקופות החולים משלמות. הקופות, במסגרת כללי ההתחשבנות עם בתי החולים, זוכות להנחות משמעותיות במקרים מסוימים.

בנוסף, כלל הפצועים ממתקפת הטרור ימומנו על ידי הביטוח הלאומי, שכן הם מוגדרים כנפגעי פעולות איבה, וגם הביטוח הלאומי ישלם לכללית מחירים מלאים. ויש עוד נקודה חשובה: לכללית גם קהילה וגם בתי חולים ומי שמשלם את שירותי בתי החולים אלה הקופות. זו מערכת די סגורה. לפיכך, אם הכנסות בית החולים יורדות כי יש פחות מטופלים, משמע שהכסף נשאר בקופה של קופות החולים.

"אני פתחתי את המרפאה בשדרות אחרי המתקפה", אומר כהן. "חשבתי שהיא תישאר ריקה כי אנשים יפחדו לצאת מהבית. אבל היא התמלאה. והדבר הראשון שהתמלא באנשים היה בית המרקחת. זה הסמל: התרופות היומיומיות של האנשים שהם רגילים לקחת".

כהן מרים כמה דגלים אדומים לממשלה ובראש ובראשונה: בריאות הנפש. "אנחנו לקראת משבר גדול בבריאות הנפש. זו מערכת שממילא רעבה וב־2024 היא תצטרך להתמודד עם הפוסט־טראומה".

הוא מתאר כי העברת האחריות של בריאות הנפש לקופות התרחש מאוד מהר והתוצאה היא תורים ארוכים המלווים במחסור גדול במטפלים, דבר שגורם למעבר של מטופלים מהרפואה הציבורית לרפואה הפרטית. אלא שגם בפרטי המצב דומה. "המערכת הרעבה הזו נמצאת לקראת משבר וזה הולך להיות משבר מאוד גדול. בתחילת המלחמה המדינה חילקה את כל מרכזי המפונים בין בתי החולים לבריאות הנפש והם היו אמורים לתת את השירות. אני חושב שהמדינה הבינה שזה לא פתרון ראוי. המדינה צריכה להתארגן אחרת לנושא בריאות הנפש. לא רק בקהילה אלא גם בבתי החולים. המחלקות הפסיכיאטריות צפופות ועמוסות מאוד".

גם הפעם מערכת הבריאות הישראלית הפגינה יצירתיות בעת משבר. "הבנו שאי אפשר לומר שבמרפאות הנפש ימשיכו להתנהג אותו דבר כי אין לי פסיכיאטרים. אז אנו צריכים לדאוג שמעט הפסיכיאטרים שיש לנו יטפלו במקרים המורכבים, ואת המקרים הקלים נשלח לבעלי מקצועות אחרים", מסביר כהן. "אימצנו מודל שמאוד מקובל באנגליה שנותן מענה לרבע מהמקרים של בריאות הנפש על ידי התערבות קלה של בעלי מקצוע שנקראים תומכי חוסן. מדובר במקצוע חדש שאימצנו ומיועד לבעלי תואר ראשון, בעיקר לעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה, שעוברים הכשרה של 70 שעות שבמסגרתה הם מקבלים כלים לטפל במקרים הקלים. המהלך הזה מסוגל להקטין את העומס".

כעת, כללית מקימה בית ספר למקצוע הזה ("עמית לנפש"). המחזור הראשון יכלול כ־40 איש ויתחיל בפברואר.

הקופה מימנה קניית מיגוניות

נושא נוסף וחשוב עליו מניף כהן דגל אזהרה מול הממשלה הוא המיגון. "תמיד כשיש מלחמה מדברים על המיגון", אומר כהן. "כמו בכל מלחמה, הוצאנו דרישה בהיקף של שני מיליארד שקל לצורך מיגון. לא כל חדרי הניתוח של סורוקה ממוגנים ובית חולים סורוקה נמצא קבוע בטווח הטילים. זה לא רק בתי חולים, יש לנו מרפאות אחודות בקהילה - מרפאות שמספקות בעתות חירום מוקדי רפואה ראשונית וכל תושב יוכל לפנות אליהן ללא קשר לקופה שהוא מבוטח בה. אבל בחלקן יש קיר חיצוני שהוא לא ממוגן, ובנוסף, לא בכולן יש גנרטור כדי להבטיח רציפות בשירות".

כך גם לגבי רכבים ממוגנים, מדגיש כהן. "צוותים נכנסים לשלומי ולקריית שמונה שהן ערים מטווחות ויש צורך ברכבים ממוגנים. יש חניות תת־קרקעיות בבתי החולים שרוצים להכשיר אותן להפוך למרחבים מוגנים. כל הרשימה הזו הוגשה למשרד הבריאות בהיקף של 2 מיליארד שקל. וכמה קיבלתי? סדר גודל של 75 מיליון שקל. זו בדיחה והבדיחה הזו כנראה תעבור גם למלחמה הבאה. אם מדינת ישראל לא תחליט שזאת משימה לאומית למגן את מערכת הבריאות, אנחנו נגיע למלחמה הבאה באותו מצב".

כהן מספר כי קנה מיגוניות מכסף של הקופה, למרות הגירעון, למספר מרפאות באותם מקומות שלא היה שירות רפואי, למשל באזור אשקלון וחלק מהחברה הערבית, כדי למגן את הצוותים של כללית. "אבל אני לא יכול לעשות את זה על בסיס כל המרפאות שלי. חייבת להיות תוכנית לאומית שבה שמדינת ישראל מתחייבת שבתוך 3 עד 5 שנים מערכת הבריאות תמוגן. אנחנו כל הזמן דוחים את זה וכך הגענו למצב שיש לנו בית חולים כרמל לא ממוגן, וסורוקה לא לגמרי ממוגן", מסכם כהן.