מדוע גם השנה ישראל צפויה להיכשל במבחני פיז"ה?

אין לאן לרדת. השבוע פורסמו תוצאות מבחן פירלס (PIRLS) הבינלאומי בקריאה לתלמידי כיתות ד', המבחן הראשון שמאפשר לאמוד את נזקי הקורונה. ישראל ירדה 20 נקודות, פי 2.5 מהירידה הממוצעת (8 נקודות). הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) קבעה כי "ישראל בולטת לרעה" וכי "חזרנו עשרים שנה אחורה". אגב, כל הירידה נרשמה אצל התלמידים היהודים. בוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי אומרים שלתלמידים הערבים "אין יותר לאן להידרדר".

אלופי הפערים. ישראל ממוקמת מתחת לממוצע המדינות המפותחות בכל שלושת תחומי האוריינות שבודק מבחן PISA. אבל בתחום אחד היא מובילה בכל שלושת התחומים – הפיזור, כלומר הפערים בין החזקים (האחוזון ה-95) לחלשים (אחוזון 5). הפער הממוצע ב-OECD הוא 310 נקודות ובישראל 374.

חינוך זה לא מספר. הגוף שמספק את רוב מבחני החינוך העולמיים, כולל פירלס, הוא האיגוד הבינלאומי להערכת הישגים חינוכיים (IEA). אבל המבחן בעל יחסי הציבור הטובים בעולם הוא כנראה מבחן פיז"ה (PISA) לתלמידי כיתות ט' של ה-OECD. מבחנים בינלאומיים נוחים מאוד למקבלי החלטות משום שהם מאפשרים להם לקבל הערכה של הישגי החינוך במדינה במספר פשוט וקל להשוואה. הבעיה היא שכמו כל הארגון, גם המבחנים מסתכלים על העולם דרך הכלכלה, או במקרה זה הכנה לשוק העבודה. אבל חינוך זה לא רק הישגים וציונים, וקריירה זה לא רק כסף.

למי ניתנה הנבואה. מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתי והכלכלית גילה שמבחני PISA אינם מנבאים צמיחה בתוצר, עלייה בהשקעות במחקר ואפילו לא עלייה בתוחלת החיים. על פי המחקר, זה עובד הפוך: נתונים כלכליים טובים מנבאים הצלחה ב-PISA. אחת המדינות שמדגימות את זה היא ישראל, שבעשור האחרון רשמה נתונים כלכליים מרשימים למרות תוצאות בינוניות ומטה במבחנים בראשית המאה. החוקר נחום בלס מסיק ש"מבחני פיזה הם לא כלי לקבוע מדיניות חינוכית".

אומת הסטארט דאון. ישראל ממוקמת רביעית בעולם בשיעור האקדמאים. אבל מתברר שרבים מהתארים לא תורמים הרבה לשוק העבודה. בסקר מיומנויות המבוגרים PIAAC של ה-OECD דורגה ישראל במקום ה-28 מתוך 34 מדינות באוריינות קריאה, במקום ה-29 (מ-34) במתמטיקה, ובמקום ה-24 (מ-29) במיומנויות דיגיטליות, עניין די מביך לאומת הסטארט-אפ.

מבחן בהיגיון. במבחן PISA 2022 האחרון שכבר נערך ותוצאותיו יפורסמו בדצמבר הוגדל מספר שאלות ההיגיון המתמטי מ-10 ל-20. זאת, במסגרת ההנחה שמה שחשוב באמת לתלמידים בשוק העבודה הוא היכולת ליישם את הידע שלהם. צפויה ירידה כואבת לישראל, ועוד יותר למדינות המזרח הרחוק שאינן חזקות בתחום.

אני אלמד חשבון בחושך. פולין לקחה מאוד קשה את הכישלון שלה במבחני PISA 2003, בייחוד במתמטיקה, והצליחה לזנק קדימה עד 2012. הם ניצלו את העובדה שבסוף חטיבת הביניים יש מבחן שיבוץ לתיכון שקובע בעצם את עתיד הנערים והודיעו ש-10% מהשאלות יהיו בהיגיון מתמטי. זה חייב את המורים ללמד את התלמידים שלהם לחשוב.

תקציבים זה לא מספיק. האכזבה האמיתית של האוצר במבחני PISA האחרונים (2018) היתה העובדה שהישגי התלמידים הערבים ירדו ב-22 נקודות בממוצע. יותר מחצי מהנבחנים הערבים סווגו כמתקשים בכל שלושת תחומי המבחן. זה קרה אחרי 3 שנים של תוספות תקציב לחינוך הערבי. התברר שלא מספיק לשפוך כסף - דרוש שינוי בשיטת הלימוד. בחינוך הערבי הסבירו שמבחני PISA בודקים הבנה ויישום ובתי הספר שלהם מלמדים לשנן.

יעד יומרני מדי. ב-2009 קבע חוזר מנכ"ל משרד החינוך יעדים של התקדמות מערכת החינוך הישראלית במבחנים בינלאומיים. בין היתר הוא קבע שישראל תתקדם 10 מקומות במבחן PISA 2012. במציאות, נתקענו במקום ה-39 (ממוצע שלושת התחומים) מ-2009 דרך 2012 ו-2015, וירדנו ב-2018 למקום 40.

בתי הספר לא הבינו. דו"ח של מבקר המדינה השבדי מצא ששיעור חריג של 11% מהתלמידים נעדרו ממבחני פיז"ה 2018, לעומת 5% בדרך כלל. הדו"ח קובע שהמשמעות היא שהתוצאות אינן משקפות את הרמה האמיתית. משרד החינוך השבדי טען שבתי הספר לא הבינו את הכללים. כלומר אפשר לטעון שהם נכשלו במבחן.

לאן נעלמו החרדים? בעייתיות ככל שיהיו התוצאות של ישראל במבחני פיזה, הן טובות מהמצב האמיתי משום שרוב החינוך החרדי אינו משתתף בהן. מנהל מחלקת החינוך של ה-OECD אנדריאס שלייכר אמר בעבר ל"כלכליסט": "אני לא יודע איך להגיב לזה". הוא הסביר שקשה לו לקבל את זה שישראל מממנת חינוך בלי תכני ליבה בשל הנזק שהדבר גורם לתלמידים.