האם מענקי החירום לסטארט-אפים רק דוחים את הקץ שלהם?

"קשה לתאר כמה שלוש השנים האחרונות היו מטלטלות עבור הסטארט־אפים הישראליים. זה התחיל בקורונה, המשיך בהפיכה המשטרית וכעת המלחמה. אין חברה היום בסדר גודל שלנו שסגירה היא לא אחת האופציות בתפריט שלה", כך אומרת הדר אברמוביץ', ממייסדות הסטארט־אפ מגנילרן (MAGNILEARN), שעוסק בחינוך.

מגנילרן היא אחת החברות שקיבלו את מענק החירום של רשות החדשנות, מה שאמור להאריך את חייה ולהוריד את הרהורי הסגירה מהפרק, לפחות לעת עתה. מגנילרן הוקמה על ידי לאנה טוקוס, מיכל עציון, גלית רפפורט ואברמוביץ' ב־2019, והיא מפתחת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית ללימודי שפות זרות. היא גייסה סבב סיד של כ־3 מיליון דולר ב־2020 והיתה בתוכנית של מיקרוסופט לסטארט־אפים. יש לה לקוחות, בהם גם משרד החינוך הישראלי, וגם הכנסות.

על בסיס הצמיחה בהכנסותיה, במהלך 2023 היא היתה בתהליך של גיוס סבב A, אך לדברי אברמוביץ', ככל שהתפתחה סערת ההפיכה המשטרית, השלמת הגיוס נהפכה לקשה יותר ובסופו של דבר מספר גופים מאירופה שהיו אמורים להשקיע, נסוגו. כך מצאה את עצמה החברה, שמעסיקה כיום כ־15 עובדים, במלחמה גם ברמה הלאומית וגם על עצם הישרדותה. "הבנו שמענק הרשות יהיה מציל חיים עבורנו, כי הבנו שגם ב־2024 גיוס גדול לא יהיה על הפרק", היא מסבירה.

כבר באוקטובר, עם פרסום תוכנית מענקי החירום של רשות החדשנות עם תקציב של 400 מיליון שקל, ישב הצוות הנשי של מגנילרן במשך חמישה ימים ולילות על הגשת הבקשה, כך שהן היו בין הראשונות לקבל את הכסף במסגרת התוכנית. "קיבלנו כחצי מיליון דולר וזה יאפשר לנו לסגור חוזים חדשים ויחד עם הדרישה לגיוס סכום זהה ממשקיעים חיצוניים, אנחנו מגיעים למימון שיספיק לשנה".

התוכנית של רשות החדשנות, שהוכרזה כשבוע לאחר מתקפת הטרור ב־7.10, זכתה ללא מעט ביקורות שעיקרן שימוש בכספי הציבור להצלת סטארט־אפים שאולי ממילא לא היו הטובים ביותר מכיוון שלא הצליחו לגייס כסף ממשקיעים פרטיים.

התוכנית, שמסתיימת בימים אלה בסבב הבקשות האחרון שהוגש ב־31 בינואר, נועדה בהגדרה רק לחברות בשלבים מוקדמים שנותר להן כסף בקופה לחצי שנה בלבד. חברות שעמדו בתנאי הסף שקבעה רשות החדשנות, היו צריכות להתחייב גם ל־Matching, כלומר הבטחת גיוס סכום זהה לזה של המענק ממשקיעים פרטיים. תחילה הוקצבו לטובת התוכנית 100 מיליון שקל, אך במהרה היא הורחבה ל־400 מיליון שקל.

על פי נתוני רשות החדשנות, 700 סטארט־אפים הגישו בקשה לקבלת המענק, מעט יותר מ־10% מכלל הסטארט־אפים בישראל. מתוכם 172 קיבלו מענק, 42% יותר ממסלול המו"פ השגרתי של הרשות. "הופתענו מעוצמת הביקוש, כמות הבקשות היתה גדולה הרבה יותר מאשר בקורונה והסיבה היא לא רק המלחמה, אלא גם השנה הקשה בהייטק שהיתה לפני כן", אומרת ל"כלכליסט" כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות שנכנסה לתפקיד ב־8.10, אחרי שעזבה את WIX שבה עבדה שנים רבות ולכן מכירה את התעשייה מקרוב. "התוכנית הזאת היא לא לעידוד הצמיחה, אלא ממש פלסטר לשעת חירום. עם זאת, אנחנו לא רוצים להנשים חברות, אלא לגרום למשקיעים הפרטיים לרדת מהגדר".

לכאורה, קרנות ההון סיכון, הזרות והמקומיות, יושבות על עשרות מיליארדי דולרים ויכולות להציל את הסטארט־אפים שיש להם עתיד. אין סיבה לזרוק את כספי הציבור על פרויקטים נטולי עתיד שלא מצליחים לעניין את המשקיעים שזה המקצוע שלהם. שאלה נוספת סביב התוכנית היא מה הטעם לתת מענק של חצי מיליון דולר-2 מיליון דולר שרק ידחה את הקץ בכמה חודשים ויביא את החברה לאותה נקודה של סגירת הפעילות, רק לאחר ששרפה עוד קצת כסף - מה שנקרא בעולם העסקי "לשים כסף טוב אחרי כסף רע".

"גסיסה של סטארט־אפ אורכת רבעון אחד לפחות, העובדים כבר מחפשים עבודה בחוץ, וגם אם לקוחות עוד רוצים את המוצר של החברה, היא כבר חוששת לחתום על חוזים חדשים. לכן הזרקת כסף חודשיים לפני שהחברה נסגרת, היא אכן חסרת טעם", אומרת ענבל פרלשטיין־מנדלבאום, שותפה במשרד עורכי הדין פרל כהן שמתמחה בליווי סטארט־אפים.

פרלשטיין־מנדלבאום ליוותה בחודשים האחרונים עשרות סטארט־אפים שהגישו בקשה לקבלת מענקי החירום. "היתה התנפלות מטורפת והרוב כמובן קיבלו סירוב. הבירוקרטיה היתה מאוד מסורבלת והצריכה השקעה גדולה מצד החברות שגם ככה במצב מורכב. מי שכן אושר, קיבל את הכסף מהר ולעתים הסכום היה אפילו גדול יותר ממה שציפו לקבל". היא מוסיפה כי "הבעיה המרכזית היא שגם לאחר קבלת המענק, הסטארט־אפ צריך להראות שהוא יודע להשלים את הסכום עם הגיוס החיצוני או קבלת מענק ממקור אחר, וזה מייצר עוד חוסר ודאות וכניסה להתחייבות חדשה".

לדעתה, אם ברשות החדשנות חושבים על סבב נוסף של מסלול מענקי חירום, מה שלא מתוכנן בשלב זה, יש לשנות את תנאי הסף של ראנווי, כלומר משך הזמן שנותר לחברה בהינתן מצבה הכספי. היא טוענת כי צריך לתת מענקים דווקא לחברות שעוד נותר להן מימון לתשעה חודשים או אפילו שנה.

"בחברות כאלה יש יותר מה לעשות וקל יותר להביא משקיעים חיצוניים, שגם רואים במענק של רשות החדשנות ולידציה לעומק הטכנולוגי של החברה", מסבירה פרלשטיין־מנדלבאום. על רקע זה היא מתקשה להעריך בשלב זה כמה מסלול המענקים סייע לסטארט־אפים הישראליים במבט מאקרו־כלכלי ומציינת כי יש עלייה בסגירות סטארט־אפים בחודשים האחרונים.

גם בתעשיית קרנות הון סיכון, שהפכו למוקד הביקורת ומראש זוהו על ידי רשות החדשנות כמוקד הבעייתיות, אומרים כי התוכנית פספסה ולא עצרה סגירת חברות. "הרצון של רשות החדשנות להבטיח כי גם קרנות הון סיכון ימשיכו להשקיע בסטארט־אפים ולא ישבו על הכסף ברור, אבל אנחנו כבר שמנו את המקסימום שאנחנו יכולים בשנה האחרונה, שגם לא היתה פשוטה", אומר טל סלובודקין, שותף בקרן Stage One, שמתמחה בחברות בשלבים מוקדמים. לדבריו, קרנות רבות כבר הגיעו להחזקה המרבית המותרת על פי התקנון בחברה בודדת ולכן אינן יכולות להשקיע בה עוד.

התמונה הלא מעודדת של ההשקעות בישראל מראה כי הקרנות הישראליות כמעט והפסיקו להשקיע עוד לפני המלחמה, לכל אורך 2023, בעוד דווקא המשקיעים הזרים השקיעו ולכן נתחם עלה. על פי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל, נתח המשקיעים הזרים בישראל עלה ל־44% בשנה שעברה ואילו ההשקעות הישראלים התכווצו ב־50% ל־9.9 מיליארד דולר.

לכאורה הקרנות הישראליות יושבות על הרבה כסף לאחר שגייסו גם ב־2023 קרנות חדשות, אלא שמתחת לפני השטח מתרחשת תופעה שאף אחד לא רוצה לדבר עליה בקול רם - קשה להן לקרוא לכסף. בגיוס של קרן הון סיכון חדשה, המשקיעים לא מעבירים אליה את הכסף בעת הגיוס, אלא נותנים הבטחה לעשות זאת בתדירות מסוימת או בהתאם לקצב ההשקעות. על פי מידע שהגיע ל"כלכליסט", הרבה מהכסף שגויס, בעיקר מגופי השקעה ביפן ובסין, הפסיק להגיע מתוך חשש להגדיל את החשיפה לישראל בעת המלחמה.

"אנחנו מאמינים שהמענקים יכולים להוסיף 4-3 חודשים לחיי הסטארט־אפ ויחד עם המאצ'ינג זה תשעה חודשים, קבלת המענק היא סיגנל חזק עבור המשקיעים ומעודדת אותם להשקיע. היו גם חברות שנעזרו במכתב הכוונות של הרשות בהתנהלות מול הנושים וזה עזר להן לפרוס את החוב", מסבירה נבו.