אחרי הגאות בתקופת הקורונה – בשוק השילוח מרגישים האטה

בניגוד לענפים רבים במשק, תקופת הקורונה הייתה תקופה רווחית עבור השחקנים המרכזיים בענף השילוח. המגפה שינתה את הרגלי הצריכה של הקונים שעברו לקניות אונליין, דבר אשר הוביל לעלייה דרמטית בעבודת חברות השילוח. ככל שחברות השילוח ידעו להגיב מהר יותר למצב החדש, כך הן נהנו והרוויחו יותר בחלון הזמן שבו מגפת הקורונה השפיעה באופן ניכר. בתקופת הקורונה אירעו גם תופעות מקבילות אשר גרמו לייקור משמעותי של הובלת ושינוע הסחורות, באוויר בים וביבשה. עליית מחירי הדלק, סגירת קווי ייצור, שביתות, הקטנת נפח הפעילות על ידי חברות הספנות – יש שיגידו באופן מלאכותי, היעדרות ומחסור בעובדים, הפחתה דרמטית של טיסות נוסעים שהובילה לירידה דרמטית באספקת הסחורות דרך הנתיב האווירי, ועוד, גרמו לייקור דרסטי במחירי העברת סחורות ממקומות המוצא שלהם ליעדים, וכל אלו הפכו את השוק לשונה ממה שהכרנו עד כה. המלחמה של רוסיה באוקראינה הערימה בתחילה קשיים נוספים בהעברת חבילות ממקום למקום לאור אמברגו תעופתי על רוסיה, וכן סגירת נמלים באוקראינה. באופן כללי, זו הייתה תקופה שבה חברות השילוח עבדו מסביב לשעון ושיפרו את מצבן הכלכלי, כאשר גורמים בענף, כמו חברות הספנות לדוגמה, עשו הון בעקבות קפיצת המחירים ששיקפה ביקוש אדיר לעומת היצע נמוך.

אולם, ככל שהשפעות הקורונה נמוגות, וככל שהעולם למד להתמודד עם השפעות המלחמה ברוסיה ואוקראינה על נתיבי הסחר, ענף השילוח מתחיל לחזור בהדרגה ובקירוב לעולם השילוח של לפני הקורונה. אם נוסיף לכך את ההאטה המתרחשת בכלכלה העולמית בצל העלאת הריביות וניסיון ריסון הצריכה והאינפלציה, ההבנה בעולם השילוח כי אנחנו בשלב של 'אחרי הגאות' ושצריך להתנהל באופן מושכל כדי להימנע מהגעה לשפל, כבר הולכת ומחלחלת. כן, אנשים ביצעו קפיצה טכנולוגית וממשיכים להזמין ולצרוך אונליין, אבל הם גם חזרו לרכוש במרכזי הקניות, בחנויות והקניונים. נכון, הרבה אנשים התרגלו לקניה מקוונת, אבל כיום חברות התעופה האזרחיות עובדות במלוא עוצמתן מה שמייצר שוב כדאיות בשליחת סחורות במטוסי הנוסעים. אפילו חברות הספנות כבר נמצאות בכוננות החזרה לשגרה לאחר שאין מחסור אמיתי בספינות המספקות תובלה ימית, ושינוי במפת קווי הייצור ונתיבי האספקה הובילו לירידת מחירים משמעותית. כך לדוגמה, לפני הקורונה עלות שליחת מכולה של 40 רגל מסין לישראל באונייה הייתה כ 2000-2500 דולר. בשיא של הקורונה עלות השילוח באונייה טיפס לכ – 20.000 דולר. כיום העלות צנחה לכ–4000-4500 דולר. עוד לא אותם מחירים, וכנראה שכבר לא נחזור לרמת המחירים שאפיינה את תקופת טרום הקורונה, אבל המגמה ברורה – המחירים ירדו, גם עולם הספנות שכאמור שגשג בתקופת הקורונה צריך להתרגל במהירות למציאות החדשה/ישנה.

לכל זאת יש להוסיף גם את התקנות "הירוקות" לשמירה על איכות הסביבה אשר צפויות להשפיע באופן משמעותי על עולם השילוח ולייצר עלויות לא פשוטות כדי לעמוד בתקנים של מניעת זיהום אוויר. התקנות הללו פוגשות את עולם השילוח באוויר, בים וביבשה ועשויות להפוך את עולם השילוח לפחות רווחי, ולייקר כמובן את העברת החבילות שהזמנו.

לרגל פורום בכירי ענף השילוח של Duns 100מסבירים כמה מהאנשים שמובילים את הענף ומכירים אותו על בוריו, כיצד השפיעו מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה על שוק השילוח, כיצד משפיעה ההאטה הכלכלית העולמית על הענף בימים אלה, עד כמה הענף המסורתי מצליח להטמיע חידושים טכנולוגיים, וגם מה המאפיינים והאתגרים הבולטים בשוק השילוח הישראלי.

לכתבה התראיינו רפי רוזליס מנכ"ל DHL ישראל ודרום אירופה, עו"ד שמוליק גרוסמן, היועץ המשפטי של ארגון המשלחים הבינלאומיים וסוכני המכס בישראל. שותף במשרד עורכי הדין 'גרוסמן, קורדובה, גלעד' המתמחה בסחר ותובלה בינלאומיים, ואופיר ברונהיים, מנהל תחום החדשנות ב DSV ישראל.

אופיר ברונהיים רפי רוזליס שמוליק גרוסמן | צילום: יח"צ

כיצד השפיעו הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה על שוק השילוח? מדוע המחירים התייקרו באופן משמעותי כל כך ועד כמה הדבר השפיע על צרכן הקצה?

רפי רוזליס: "הקורונה השפיעה השפעה משמעותית על שוק התובלה הבינלאומית, היא באה לידי ביטוי במספר צירים מרכזיים.

הראשון: סגרים האטו את קצב הייצור של סחורות מאסיה לשאר העולם. במקביל, הייתה עליה כללית ברמת הביקושים בדגש על מטענים ספציפיים לטיפול במשבר הקורונה. בתוך כל זה, אנשים ישבו בבית והזמינו מוצרים רבים באינטרנט. צירוף הנסיבות הללו גרם לרמת ביקוש גבוהה.

מנגד, בצד ההיצע, 78% מסך ההובלה האווירית מתבצעת בימים של שגרה באמצעות מטוסי נוסעים. עם הפסקת טיסות הנוסעים עקב מגפת הקורונה, חלק ניכר מהתעבורה האווירית והשינוע באמצעותם פסק, ואותו חלק משמעותי בתעבורה עבר לטיסות מטען שעלותן גבוהה יותר והן שגרמו לייקור משמעותי של התעבורה האווירית. נוצר צוואר בקבוק שהקפיץ את המחירים באופן משמעותי.

הנדבך השלישי הגיע מכיוון עולם הספנות. חברות הספנות הקטינו את נפח הפעילות והביקושים הגבוהים הקפיצו את המחירים באופן ניכר. גם כאשר המטענים והמכולות כבר הגיעו לנמלי היעד, נתקלנו בבעיות כוח אדם בגלל המגפה ושיבושים שונים נוספים כגון חוסר בנהגי משאיות. כל אלה תרמו לעליה חריגה במחירי השילוח.

הדבר הרביעי הוא המלחמה באוקראינה שהוסיפה שמן למדורה. הוטל אמברגו על מעבר מטוסים מעל טריטוריה רוסית ועל חלקי חילוף של מטוסים שפשוט יצאו משוק השילוח. יש לציין שבהמשך הדבר הוביל לירידת לחץ בגלל ששוק שלם יצא מהמשוואה, ויחד עם ירידת השפעת הקורונה נוצר מצב מאוזן יותר".

עו"ד שמוליק גרוסמן: "מלחמת רוסיה אוקראינה הובילה לעליה דרמטית בתעריפי ההובלה היבשתית. נוצר מחסור בנהגים וקושי בעמידה בלוחות זמנים בהובלות מפולין והמדינות הבלטיות. אם בעבר ניתן היה לתת מועדים ברורים לאיסוף מטענים מהספקים, היום הדבר הפך לבעייתי ויצר חוסר ודאות. מבחינה מעשית, מאוקראינה לא ניתן להוציא משלוחים עקב סגירת הנמלים. הלכך, מטענים עוברים למולדובה ומשם לרומניה ולישראל, מצב שמייקר את הבאת הסחורה לישראל באופן נכיר.

בנוסף לכך, עקב תעריפי ההובלה הגבוהים מהמזרח חלה הסטת סחר מהמזרח לטורקיה, דבר שהוביל להתייקרות ההובלה מטורקיה לאור הביקוש הגדול.

במקביל ישנן גם השפעות אשר ממתנות את המצב. השפעות הקורונה הולכות ונמוגות ותעריפי ההובלה חוזרים לשפיות כאשר הנמלים פחות צפופים וכבר אין מחסור במכולות. גם שרשרות האספקה חזרו לתפקוד סביר.

כיצד משפיע המיתון הכלכלי המתקרב/ההאטה בצמיחה בכלכלה העולמית? האם כבר מורגשת ירידה בתעבורת השילוח?

עו"ד שמוליק גרוסמן: "בישראל בפרט ובעולם בכלל מורגשת האטה בהיקף היבוא – בעיקר בכמויות באוויר ובים".

רפי רוזליס: "בהחלט, ישנה השפעה גדולה. המיתון מורגש ויש ירידה בצריכה בכל התחומים. בנוסף, בשלהי תקופת הקורונה ארגונים רבים צברו מלאים כדי לוודא שלא יהיה להם מחסור והדבר יעיק על היכולת לספק את צורכיהן בשוק מתאושש. מאחר והתאוששות השוק מתבוששת, המלאי הגדול מייצר רפיון כלשהוא בתובלה הבינלאומית. בנוסף, למרות המיתון אנשים החלו לטוס באופן מוגבר, דבר שגורם להשבת נפח מטוסי הנוסעים ואיתו ירידת מחירים בהובלה האווירית.

בתחום הימי יש צלילת מחירים כמעט בכל נתיב אפשרי. חברות הספנות מרגישות את המיתון באופן ניכר דרך האילוץ להוריד את אמות המחירים באופן ניכר".

מה הם המאפיינים והאתגרים הבולטים של שוק השילוח הישראלי?

רפי רוזליס: "אחד האתגרים הגדולים הוא מגמת ירידה מתמשכת בכל הקשור ליצוא מוצרים מוחשיים – ישראל הייתה בעבר מעצמה של יצוא חקלאי ותעשיות נוספות אשר על ציר שני העשורים האחרונים מועתקת לאזורי ייצור זולים יותר. ישראל עדיין מבצעת ייצוא בהיקף לא קטן, אולם הדגש הוא על עלייה ביצוא של מוצרים בלתי מוחשיים כמו תוכנות וכו'.

ההשפעה על עולם השילוח היא בכמה מובנים:

הקיטון בייצוא מוביל לחוסר איזון בין כניסת סחורות ויציאת סחורות, מה שמחייב להעלות מחירים של מוצרים בייבוא כדי לכסות את עלות המקטע הריק – כלומר, היבואן צריך לשלם יותר.

אתגרים נוספים קשורים לנתוני מאקרו כלכלה עולמית. יש קושי גדול בגיוס עובדים כשאחוזי האבטלה עומדים על 3% בלבד. גם אם משפרים שכר זה עדיין לא פשוט למצוא עובדים טובים.

יש גם עניינים רגולטורים – כמו למשל כניסת מערכת 'שער עולמי' המחייבת את המשלחים להטמיע מערכות טכנולוגיות ושיטת עבודה שתגרום לשקיפות המשלוח בפני מערכות המכס במדינות השונות. המכס הישראלי הופך לשקוף יותר כלפי העולם אבל זה מחייב את מערכות השילוח להשקיע השקעות גדולות במערכות מידע, בעוד השוק לא מייצר שיעורי רווח גולמי המאפשרים לבצע את ההשקעות האלה ללא מעמסה כלכלית ניכרת".

עו"ד שמוליק גרוסמן: " המאפיינים המרכזיים הינם מחסור בכוח אדם וכן חשש ממתקפות סייבר"

עד כמה חידושים טכנולוגיים משתלבים ומשפיעים על הענף?

אופיר ברונהיים: ענף הלוגיסטיקה עובר תהליך עמוק של "שיבוש", רמת הדרישות המתעצמת בשרשראות האספקה וכן האתגרים האובייקטיבים שנצבים ברמה הגלובלית, מאלצים את התחום לבצע שינוי. בכדי לבצע את אותו שינוי במהירות הנדרשת אנו נעזרים בטכנולוגיה לאורך כל שרשרת האספקה.

השפעת הטכנולוגיה מורגשת בכל תחום, החל מתהליכי איסוף נתונים וניתוחם, דרך החלפת דלקים לאנרגיות חלופיות ועד למשאיות אוטונומיות וכל מה שבניהם.

DSV כחברה עם תשתית לוגיסטית רחבה, משקיעה רבות בהוספת "שכבה" טכנולוגית אשר תפקידה לייעל ולפשר את הביצועים ביחידות השונות וזאת על מנת ולספק שירות איכותי ויעיל ללקוחות".

עו"ד שמוליק גרוסמן: "מגזר השילוח ועמלות המכס נכנס יפה לעידן הדיגיטלי והרבה פעולות שנעשו בעבר על ידי עובדים מבוצעות כיום באמצעות מערכות מחשוב מתקדמות. גם גנזכים ישנים נעלמו לטובת אחסון מסמכים המתבצע באופן דיגיטלי.

גם מגפת הקורונה השפיעה באופן מורגש וסייעה באופן משמעותי בהטמעת האוטומציה לענפי המכס והשילוח. עבודה מול הרשויות המוסמכות לצורך קבלת רישיונות ואישורים רגולטורים עברה למערכות ממוחשבות המנוהלות על ידי המדינה, במה שמוכר כ"מסלול"- חיסכון בזמן".

רפי רוזליס: "עולם השילוח הוא עולם מסורתי והטמעת טכנולוגיות היא מהלך שמתבצע בו בצורה איטית ומדורגת יותר, אך בהחלט יש בעולם זה התקדמות טכנולוגית. יש פלטפורמות טכנולוגיות המספקות אפיק רכש של נפח שינוע, מעקב אחר מטענים וכו', יש ניסיונות מיכון ע"מ לחסוך בידיים עובדות תוך שימוש ברובוטים או טכנולוגיות של קריאת טקסטים ועושים גם שימוש ב AI וביג דאטה אבל בהיקפים נמוכים יותר.

אחד האלמנטים המשמעותיים שבו יש פיתוחים טכנולוגיים הוא עולם התחבורה ברת קיימא, יש החלטות של ממשלות להקטין את פליטות המזהמים בכל העולם וזה יוביל לשינויים משמעותיים בעולם השילוח. יכול להיות שחברות יפסיקו לייצר במקומות זולים בגלל שהפליטה מייצרת מחיר שיגולם במיסוי מסוים. חברות השילוח ישקיעו כספים רבים להפסקת הפליטה ויצטרכו להחליף כלי שילוח מזהמים לכאלו שלא מזהמים תוך הפסקת שימוש בדלקים מזהמים ויישום תכניות להפחתת פליטות. מדובר על תופעה שתלך ותתרחב ותשפיע על עולם השילוח באופן משמעותי".

d&b – לדעת להחליט