למרות התנגדות רחבה: הממשלה אישרה הקמת עיר חרדית חדשה ליד רהט

הממשלה אישרה בישיבתה היום (א') את הקמת העיר החרדית תילה (שם זמני). ההחלטה התקבלה למרות שבערכאות הקודמות שבהן דנו בתוכנית הושמעה התנגדות חד משמעית של מועצת בני שמעון, שבשטחה יוקם היישוב, עיריית באר שבע, פקידות משרד האוצר, הצוות המקצועי במשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ונציג ארגוני הסביבה.

על הקמת היישוב הוחלט עוד בתקופת הממשלה הקודמת. המטרה המוצהרת אז היתה לבחון איך לקדם את הפריפריה ולמשוך אוכלוסייה מהמרכז לנגב. מדובר ביישוב שבו יהיו 15,000 יח"ד ו-50,000 תושבים, ויאופיין, בשונה מישובים שכנים, בבנייה רוויה. המחשבה המקורית הייתה שהאוכלוסייה תהיה יהודית מעורבת, עם דתיים מזרמים שונים וחרדים. רק בשנה האחרונה, מן הסתם בהשפעת שר הבינוי והשיכון גולדקנופף, הוחלט כי צביונו של הישוב יהיה חרדי. מתכנני היישוב הם דורון רוהטין ותמי בליברג ממשרד יעד אדריכלים ומתכננים.

יש לציין כי במסמך שנשלח לחברי הולנת"ע, ועדת משנה של המועצה הארצית, לקראת דיון שנערך במרץ 2023, ועליו חתום אגף תקציבים במשרד האוצר, יש התנגדות ברורה ובוטה להקמת הישוב החדש: "הקמת ישובים חדשים מהווה אבן נגף לפיתוח בר קיימא של הפריפריה בישראל. צעדים להקמת יישובים חדשים מנוגדים למדיניות הממשלה לפיתוח וחיזוק הערים והיישובים הקיימים בפריפריה, וצפויים לפגוע ביכולת ליצור מטרופולונים משמעותיים גם מחוץ למרכז הארץ. משכך, היא פוגעת בהתיישבות הקיימת, מקשה על פיתוח היישובים הקיימים וגוררת עלויות תקציביות עודפות".

בדיון שנערך במועצה הארצית, בחודש מרץ 2023, הביע רוביק דנילוביץ', ראש העיר ב"ש את הסתייגותו מאנשי המקצוע של מינהל התכנון: "אני רוצה לומר את הדברים בפשטות. עד מתי המדינה תמשיך ללכת נגד הנגב? אנחנו בעד יישוב הנגב, אבל צריך לעשות את זה בתבונה, בשום שכל. אין פה שום תכנון אסטרטגי. כלום". עוד הוסיף: "מה אנחנו עושים? יוצרים קניבליזם בתוך הנגב? האם המדינה באה ויושבת איתנו בתכנון אסטרטגי? תראו מה קורה עם התחבורה הציבורית, עם בית החולים הנוסף שהיה אמור לקום בב"ש. האם אנחנו שמים לב לפערים שהולכים ומעמיקים מול גוש דן?". בעיקבות הדברים הבוטים של דנילוביץ' ואחרים הדיון הופסק.

כך או כך, ההתנגדות הרחבה לא עצרה את ממשלת ישראל מאישור הפרוייקט. לצורך התכנון הוקצו 7.5 מיליון שקל. מתוך הצעת ה"מחליטים", שקדמה לדיון היום: "הישוב העירוני החרדי המתוכנן, מפגיש בין הצורך האקוטי בהגדלה משמעותית של היצע הדיור עבור אוכלוסיה זו לבין המדיניות הלאומית של פיתוח הנגב. העיר החרדית תספק מגוון פתרונות דיור ומענה משמעותי לביקושים של זוגות צעירים ומשפחות חרדיות מהאזור ומרחבי הארץ, בהתאמה למאפיינים הנובעים מאורח חייהם. מימוש התוכנית להקמת העיר צפוילתת פתרון זמין למצוקות הדיור הקשות מהן סובל מגזר זה, כמענה חלקי ליעדים המרחביים והכמותיים, וכחלק מסל הפתרונות המקודם על פי תוכניות דיור ממשלתיות עבור המגזר הזה".

לפי סקירת מכון גיאוקרטוגרפיה, בארץ חיים 1.28 מיליון חרדים שמפוזרים בעיקר במרכז הארץ: ירושלים, בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש, אבל גם בתל אביב, פתח תקווה, אשדוד וקרית גת. מיעוט מתגורר בערים יותר מרוחקות כמו ערד, ירוחם ודימונה בדרום, רכסים, צפת, טבריה וחיפה בצפון. ואולם, יש להודות כי המדינה לא מצליחה לעמוד ביעדי התכנון והשיווק שהיא עצמה קבעה לפתרון מצוקת הדיור ההולכת וגדלה במגזר החרדי. על פי אומדן של המועצה הלאומית לכלכלה, המגזר החרדי זקוק לתוספת של 305 אלף דירות בשנים 2016־2035. על רקע זה אישרה הממשלה בחודש מרץ 2022 את הקמתה של העיר החרדית כסיף, בבקעת ערד, שבה יוכלו לגור עד 125,000 תושבים.