"למוצר צריך להיות מחיר ידוע מראש. זה האידיאל הרצוי לעגבנייה כמו גם לפנסיה"

ב־1 ביולי ייכנס לתוקף השלב השני והאחרון של הרפורמה במסלולי החסכונות הפנסיוניים, שהיה אמור להיכנס לתוקף כבר בתחילת ינואר השנה, אך נדחה בשל מלחמת חרבות ברזל.

הרפורמה של רשות שוק ההון, שחלקה נקבע בתקנות שאושרו בוועדת הכספים כבר לפני שנתיים, וחלקה בחוזר של רשות שוק ההון משנת 2023, עוצבה בעקבות דו"ח ועדת יפה - ועדה שבחנה את מבנה העמלות בחסכונות הפנסיוניים שהחוסכים משלמים, והגישה את המלצותיה בשנת 2021.

הרפורמה קבעה כמה שינויים מרכזיים, בהם הצעת מסלולי חיסכון שמתאפיינים בהשקעה בנכסים סחירים בלבד עם עלויות ניהול מופחתות, ויתר על כן שיקוף לחוסכים לא רק של דמי הניהול מצבירה ומהפקדה ששילמו, אלא גם של ההוצאות הישירות. כלומר, העמלות שמשלם הצרכן, שהם בעיקר דמי ניהול חיצוניים המשולמים לקרנות זרות, שמאפיינים השקעה בנכסים לא סחירים.

אלא שפרופ' ישי יפה מהאוניברסיטה העברית, שעמד בראש הוועדה שנושאת את שמו, מבקר אותה בחריפות: "זהו שינוי משמעותי של המלצות הוועדה".

תחזית של התשלומים במקום מחיר קבוע מראש

בתחילת 2023 נכנס לתוקף השלב הראשון ברפורמה, שחייב את הגופים המוסדיים להציע שני מסלולים שמשקיעים בנכסים סחירים בלבד (אחד מהם עוקב מדדים), כלומר מסלולים שההוצאות הישירות בהם מופחתות.

לצד זאת, הוענקה גם לחברות גמישות בקביעת מגבלת ההוצאות הישירות (שעמדה עד אז על 0.25%), ונקבע שכל חברה תציין בדו"ח השנתי, לצד עמלות דמי הניהול מהפקדה ומצבירה, את סך ההוצאות שהחוסך שילם.

"אידיאלית, כל כלכלן היה מסכים עם העיקרון שלמוצר צריך להיות מחיר אחד ידוע מראש. זה האידיאל הרצוי לעגבנייה כמו גם לפנסיה. במקרה של פנסיה, שינוי מודל התמחור הוא מורכב, כי יש אנשים שיש להם כבר התחייבות על דמי הניהול במודל הקיים ואי אפשר לשנות להם את החוזה.

"מצד שני, בעייתי ליצור דור א' ודור ב' של חוסכים שמחזיקים את אותו הנכס אבל דמי הניהול שהם משלמים מחושבים באופן שונה. לכן בהמלצות הוועדה הגענו לפשרה שאומרת שהחברות יציגו לחוסכים מחיר אחד. רוח ההמלצה שלנו היתה שמכיוון שאי אפשר לעשות מחיר אחד כולל וידוע מראש, נייצר את התחליף הכי קרוב שאפשר - תהיה תחזית אחת שמציגה כמה אני אמור לשלם. זו ההמלצה המרכזית של הדו"ח. הכוונות טובות, אבל היישום רחוק מאוד מלהשיג את המטרה הזו".

המלצה זו אכן לא יושמה באופן שפרופ' יפה מתאר: ניתן לראות בדיעבד בדו"ח השנתי על כספי החיסכון שמקבלים החוסכים כמה להוצאות ישירות שולמו בפועל, אך אין תחזית כוללת לסך העלויות, וכדי להבין כמה הוצאות ישירות החוסך צפוי לשלם, עליו לחפש זאת בחלקים שונים של הדו"ח.

"האם חוסכים עם אוריינות פיננסית גבוהה מבינים עכשיו מה דמי הניהול הכוללים שלהם באופן שמאפשר להם לעשות שופינג - כלומר להשוות עלויות בין מנהלים שונים? האופן שבו המידע הזה מוצג הוא כזה שלא מאפשר לך לעשות את ההשוואה הזו", אומר יפה.

כמו כן, יפה טוען שהמעבר למסלולים עוקבי מדדים, שבהם ניהול ההשקעות פסיבי, אמור להוזיל את דמי הניהול בכללותם, ולא רק את ההוצאות הישירות של החוסכים הפנסיוניים. אך הרפורמה לא עוסקת בכך, וכיום כל חוסך משלם דמי ניהול בהתאם להסכם שלו מול הגוף המוסדי שמנהל את כספיו, ללא תלות במסלול שהלקוח בוחר.

יפה מבקר גם את האופן שבו מיידעים ומשקפים ללקוחות את המיזוגים הצפויים בין המסלולים השונים: "חוסכים מקבלים כל יום מכתב על איחוד מסלולים ואי אפשר להבין מה כתוב בהם. אני, למשל, קיבלתי מכתב מאחד המנהלים הגדולים המודיע שמסלול חיסכון קיים 'ימוזג לגמל להשקעה במסלול עוקב מדדים גמיש ב־1 ביולי'. מה המסלול? אחרי אילו מדדים יעקוב? אתה לא יכול לדעת על סמך ההודעה שהתקבלה - לפחות, אני לא הצלחתי להבין - לאיזה מסלול יעבירו את הכסף שלי".

"לסוכני ביטוח יש אינטרס לאו דווקא זהה לחוסכים"

לבסוף, יפה גם מזכיר כי בין המלצות הוועדה שלא אומצו נכללה ההמלצה להקים מערך ייעוץ מסובסד ואובייקטיבי.

"לא כי סוכני הביטוח הם אנשים רעים אלא כי הם משווקים, ויש להם מערכת אינטרסים שהיא לאו דווקא זהה לחוסך. זה נעשה אקוטי ככל שמוסיפים עוד מסלולים ואפשרויות בחירה.

"בדו"ח הוועדה נכתב כי 'הקמת מערך ייעוץ אובייקטיבי ובלתי תלוי יכולה לשפר באופן דרמטי את תפקוד שוק החיסכון הפנסיוני, ויש לשקול הקמת מערך כזה שיהיה נגיש במחיר נמוך לכל חוסך, אולי בסבסוד של המדינה'. הוועדה המליצה להקים ועדה ייעודית לבחינת הנושא, אך הרפורמה כאמור אינה נוגעת בנקודה זו".