המשרד להגנת הסביבה התמהמה, החיות יסבלו מהרחבת רכבת החוף

המשרד להגנת הסביבה התגאה השבוע בכך שנטל חלק בוועידת אמנת המגוון הביולוגי העולמית שהגישה השבוע את סיכומיה: ״יום היסטורי לאדם ולטבע: אושרה תוכנית גלובלית חדשה שתיתן כלים למנוע את המשך הידרדרות המגוון הביולוגי, לאחר 4 שנים של עבודה״. אלא שבבית, אותו משרד דווקא פספס לאחרונה הזדמנות למנוע פגיעה קשה במגוון הביולוגי: פרויקט מסילת החוף יקודם מבלי שיוקם מיגון אקוסטי שיגן על בעלי החיים מפני רעש המסב להם נזק, כבהיעדר קריטריונים בנושא, וועדות התכנון מקדמות שוב ושוב פרויקטים בעלי משמעות הרסנית עבור בעלי־חיים בשמורות הטבע בישראל.

בשבוע שעבר, אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות (הות״ל) את המשך קידום התוכנית להכפלת מסילת החוף לכדי ארבע מסילות עד חוף הכרמל (תת״ל 65), שאמורה להוות את הבסיס לקידום של רכבת מהירה בין שני המטרופולינים. במסגרת הדיון, קיבלה הות"ל חלק מההנגדויות לתוכנית, אך דחתה את חלק מהעררים שנוגעים לשמירה על הסביבה ושמורות טבע. כך נדחתה גם המלצת רשות הטבע והגנים (רט"ג) לייצר מיגון אקוסטי לשמורת ביצת נחל פולג הרגישה שבסמוך לה תעבור המסילה בטענה כי "לא קיימים קריטריונים למיגון אקוסטי לבעלי־חיים". במסמך ההחלטות של הות"ל הפנו אצבע מאשימה כלפי המשרד להגנת הסביבה: "בשלב הכנת התכנית פנה צוות הות"ל אל המשרד להגנת הסביבה בבקשה להסדיר קביעת קריטריונים לרעש לבעלי־חיים אך עד היום לא הושלמה בחינת הנושא, ולפיכך לא ניתן לקבל את ההשגה״.

גורמים ברכבת ישראל ששוחחו עם "כלכליסט" הפנו את האשמה לרשות הטבע והגנים. "רט"ג דורשים מיגון אקוסטי לשמורות טבע ללא ביסוס מחקרי. אין כל בסיס מידע שתומך בדרישה זו״. עוד הם אמרו, כי למרות שהות"ל ביקש לערוך עבודה בנושא אז "הם לא עשו דבר ולכן הות"ל לא קיבל את המלצת החוקר". ברט"ג דווקא גייסו חוקר לעניין המיגון האקוסטי, שהסביר באריכות את הצורך בהגנה על בעלי החיים מפני רעש טורדני. הוא הסביר כי תדירות הרכבת עולה וכך גם אפקט הבהלה שהיא מייצרת בבעלי החיים, לצד מחקרים מדעיים מהעולם המצביעים על כך שלבעלי החיים נגרם נזק בשל זיהום רעש. בדיון שנערך בספטמבר בהות״ל, אף הוצגו פתרונות להפחתת רעש: ׳חצאית׳ שאפשר להרכיב על גלגלי הרכבת כדי לחסום את הרעש או השחזה של הפסים מדי שנה, עניין המתבצע בעולם כדי להפחית את עוצמת הרעש - אך לא בישראל.

לצד השפעות סביבתיות נוספות של תשתיות, אמצעי תחבורה דוגמת תנועת כלי רכב על כבישים ורכבות, מייצרים רעש המשפיע באופן משמעותי על התנהגות בעלי החיים, ופוגע באופן ניכר באורחות חייהם ובשרידותם. מחקרים רבים שבחנו את השפעת הרעש על בעלי החיים מצאו כי זיהום רעש גורם להשפעות פיזיולוגיות, גנטיות וקוגניטיביות על בעלי החיים, קילומטרים מהכבישים והמסילות. הם עלולים לנטוש את בתי הגידול שהפכו רועשים בעין ברירה, לשנות את דפוסי האכילה שלהם, והתקשורת ביניהם – הנדרשת להישרדותם ולטיפול בצאצאיהם.

למרות הרגישות המוגברת בישראל, בה אובדן השטחים הפתוחים לטובת בנייה ותשתיות מואץ משנה לשנה, עד היום לא הוסדר הנושא על ידי המשרד להגנת הסביבה, ובעלי החיים ממשיכים לשלם את המחיר. החוק למניעת רעש בישראל (החוק למניעת מפגעים), מתייחס לבני האדם הנמצאים בקרבת המפגע, ומתעלם לחלוטין מבעלי החיים. למרות שמזה שנים ארוכות ידועה ההשפעה של מפגעי הרעש על בתי גידול, עד היום, לא נעשה דבר כדי לשנות את המצב. בהיעדר כלים רגולטורים ותכנוניים, ולאחר שרכבת ישראל סירבה בתוקף להקים מיגון אקוסטי אם היא אינה חייבת לעשות זאת, וועדת התכנון החליטה שלא לקבוע פתרונות בעצמה, יוותרו בעלי החיים ללא הגנה.

גם באזור ביצת זיתא, ליד נחל חדרה, התנגדה הרכבת לדרישת רט"ג להקמת מיגון צמוד לפסים בגובה מטר, כך שרעש מפגש הגלגלים והברזל - ייבלם סמוך למקום היווצרותו ולא יגיע לבית הגידול. בגופי מים, הוויברציות עוברות בצורה הרבה יותר משמעותית מאשר באוויר הפתוח, והרעש יוצר הפרעה מתמשכת משמעותית עבור בעלי החיים. בביצת זיתא, הרכבת נושקת לשמורה, בדומה למצב העתידי של מסילת החוף בפולג. יש פתרונות, שגם לא מייצרים פגיעה נופית, אבל הרכבת מסרבת לקבלם. אז והיום.

גורם המעורה בפרטים, מסביר כי ״צריך לייצר מסמך מדיניות או תיקוני חקיקה שיחייבו את לשכות התכנון להתייחס ובינתיים הדברים נקבעים באופן שהמפגע יהיה קיים לנצח. הסבירות שיכנסו לעבודות מיגון אקוסטיות אחרי שהרכבת כבר תעבוד נמוך. החלופות יקרות יותר אבל חשוב לקיים את המערכת האקולוגית בשמורה ולהגן על בעלי החיים״.

מה עלול לקרות בביצת פולג? ברט"ג מסבירים כי בית הגידול עלול להצטמצם. ״יש שם עופות מאוד נדירים שמגיעים לגוף המים בחורף, יש שם דו־חיים מכל המינים: צפרדע נחלים, קרפדה ירוקה, סרטנים ועוד. לאורך הזמן, אם פוגעים בבית גידול, הוא עלול לגווע. אנחנו ציר נדידה עולמי ואנשים מגיעים לכאן מכל העולם, תיירות הצפרות בישראל מאוד מפותחת, והיא תיפגע. המערכת האקולוגית שומרת גם על השדות החקלאים, מקווי המים והאדם. יכול להיות שבלי הטורפים, החיפושיות והציפורים הביצה תהפוך בעתיד לביצת יתושים. עדיף למנוע את הנזקים מראש, מאשר לראות מה יקרה אם לא. דווקא הרכבת, שאמורה להיות גוף מקיים עם אג׳נדה סביבתית, לא מוכנה לזה״.

המשרד להגנת הסביבה מסר בתגובה כי הוא "תמך בהמלצת החוקר, וסבור כי ראוי היה לקבלה. ניתן לייצר הפחתה של רעש כבר בשלב הזה באמצעים כמו קירות אקוסטיים שיורידו את הדציבלים באזור, ואכן התוכנית מאפשרת הקמה של פתרונות להפחתת רעש באזור השמורה. למשרד הסמכות להסדרת מניעת רעש מתוקף החוק למניעת מפגעים, בכל מה שנוגע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. מכוח החוק והתקנות המגדירות מהו רעש בלתי סביר עבור חיות, לא ניתן כיום באופן אוטומטי לקבוע ספים עבור בעלי־חיים. המשרד מכיר בחשיבות של הנושא ועל כן, בכוותו בשנה הקרובה לקיים בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה ועדת מומחים בנושא זיהום רעש, אשר תקבע המלצות בנושא. בינתיים, בטווח המיידי: התוכנית למסילת הרכבת מאפשרת מתן מענה לצורך בהפחתת הרעש לכיוון השמורה, ובעת ביצוע התוכנית ובהתאם לידע המדעי העדכני, ניתן יהיה ליישם פתרונות לצמצום הרעש – גם ללא קשר לעבודת העומק שהמשרד יבצע״.

הוועדה לתשתיות לאומיות מסרה בתגובה: "בחינה של צורך במיגונים אקוסטיים בתכניות מתבצעות בהתאם למתודולוגיה וקריטריונים מוסכמים. בהעדר עבודת רוחב לקביעת מתודולוגיה וקריטריונים מוסכמים לא ניתן לחייב בתכנית מיגונים לבעלי־חיים״.