עולים מאוקראינה בנתב"ג | צילום: הדס פרוש
עלות קליטת העולים והפליטים מאוקראינה עשויה להגיע ל־3.5 מיליארד שקל
לפי התרחיש המוביל שנדון בקבינט העלייה והקליטה, יגיעו לארץ 50 אלף עולים ו־5,000 פליטים מאוקראינה ורוסיה. ליברמן הבהיר שהשנה תקציב המדינה יוכל לשאת בעלויות של כמה מאות מיליוני שקלים לנושא, אך מעבר לכך יידרש קיצוץ רוחבי
העלות לקליטת העולים והפליטים מאוקראינה ורוסיה לתקציב המדינה נעה בין 0.5 ל–3.5 מיליארד שקל. הערכה תקציבית זו הושמעה על ידי האוצר בישיבה שכינס ביום חמישי ראש הממשלה נפתלי בנט בנושא. הנתונים נמסרו ל"כלכליסט" על ידי גורמים שהשתתפו בישיבה.
קראו עוד בכלכליסט:
בנט כינס את קבינט העלייה והקליטה לדיון שבו הוצגה תוכנית לקליטה מהירה של העולים שגובשה על ידי משרדי רה"מ, השיכון, הפנים והקליטה. עיקרי התוכנית נחשפו לראשונה ב"כלכליסט" ביום חמישי.
מי שמרכז את עבודת המשרדים הוא מנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס. מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן הציג ארבעה תרחישי ייחוס. לפי המידע שנמסר על ידי האוצר לשרים, העלות התקציבית של התרחישים היא כדלהלן: בתרחיש הראשון שלפיו יגיעו 5,000 עולים ו־5,000 פליטים – העלות נאמדת בחצי מיליארד שקל. תרחיש שני מתייחס להגעת 10,000 עולים ו־5,000 פליטים. תרחיש שלישי ל־20 אלף עולים ו־5,000 פליטים (לגבי התרחישים השני והשלישי לא נמסר אומדן תקציבי). לפי התרחיש הרביעי, שעליו מתבססת כעת עבודת הממשלה, יגיעו 50 אלף עולים ו־5,000 פליטים ועלותו המוערכת על ידי האוצר היא 3.5-3 מיליארד שקל.
לפי ההערכות, בשנת 2022 העלות לקליטת העולים והפליטים תגיע לכמה מאות מיליוני שקלים: בעיקר קליטה ישירה - העמדת דיור (קרוואנים, מלונות, הכשרת דירות ציבוריות ועוד), סל קליטה ועוד. העלויות הכבדות של הדיור יבואו לידי ביטוי בעיקר החל מהשנה הבאה. שר האוצר אביגדור ליברמן הבהיר בדיונים כי השנה תקציב המדינה יוכל לשאת בעלויות של כמה מאות מיליוני שקלים. אבל, אם הן יגדלו מעבר לכך, אזי יידרש קיצוץ רוחבי בתקציב.
בכל מקרה, ההוצאות המתוכננות בתקציב המדינה בשנים הבאות יובאו בחשבון בעת הכנת התקציב לשנים 2023-4. הממשלה צפויה לאשרו במאי, והכנסת תצטרך לאשר אותו עד 21 בספטמבר 2022. כדי לממן תוספת של מיליארדי שקלים לקליטת העולים והפליטים תישקל מלבד קיצוץ רוחבי, גם הגדלת יעד הגירעון בשנים הקרובות.
בונים על קופון פוליטי
בהצעת ההחלטה לממשלה נקבע כי יישום התוכניות מותנה בהבאתן לאישור הממשלה לצורך הצבעה על מקור תקציבי וכי "ככל שההמלצות יכללו תוכנית בעלת עלות תקציבית, יש להביאה לאישור הממשלה גם לצורך מימון פעולה מאזנת" – שמשמעותו קיצוץ. לצורך מימון התוכנית הממשלה תפנה למוסדות הלאומיים ולארגוני הגג של הקהילות היהודיות בתפוצות, בבקשה להתגייס לעניין.
במשרדי הממשלה יש תמימות דעים שלא ישאירו עולים מחוץ לישראל בגלל העלויות התקציביות, והשרים ומשרדיהם נרתמו למשימת הקליטה. עם זאת, קשה להתעלם מכך שהשרים המובילים את התוכנית באים מארבע מפלגות שונות: רה"מ בנט ושרת הפנים איילת שקד מימינה, ליברמן יו"ר ישראל ביתנו, שר השיכון זאב אלקין מתקווה חדשה, ושרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה מכחול לבן. כל אחד מהשרים רוצה עוד תקציבים עבור המשרד שבראשו הוא עומד להצלחת המשימה. לאחר מכן הם כבר ינסו לגזור קופון פוליטי.
בין כל המנכ"לים של המשרדים הללו ובהם משרד הנגב והגליל (שבראשו עומד השר עודד פורר מישראל ביתנו) ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) יש שיתוף פעולה בגיבושה של התוכנית כולה.
כולם מבינים שזינוק בביקוש לדירות צפוי להעלות את מחירי הדיור הגבוהים ממילא. במשרד השיכון מסבירים כי המהלכים המתוכננים להגדלת היצע הדירות לעולים הם בנוסף לפעולות הממשלה הכוללות הכשרתן למגורים של דירות בדיור הציבורי ובבתי אבות.
בחזרה לימי שרון
המהלך הדרמטי ביותר בתוכנית הוא הצבת קרוואנים והקמת אתרים מיוחדים לקליטת גל העלייה - קראווילות, בדומה למה שעשה אריאל שרון בתחילת שנות האלפיים עם הגעת גל העלייה ממדינות בריה"מ לשעבר. לפי אחת ההערכות, יוצבו כ־10,000 קרוואנים.
לפי ההצעה, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בשיתוף מנהל רמ"י וראש מטה התכנון יגבשו בתוך 14 יום תוכנית להצבת קרוואנים באופן מיידי. בין היתר, נשקלת הצעה להקים מחנות זמניים למבנים יבילים בשולי או בתוך ערים ומועצות מקומיות, וכן במגזר הכפרי. מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יבחנו אפשרות של התקשרות ישירה של הרשויות המקומיות להקמת אתרים זמניים ולרכישת מבנים יבילים.
צעדים נוספים המתוכננים לטווח המיידי:
• לשלוח את העולים למגורים זמניים במחנות צה"ל מפונים, לאחר התאמתם לצורכי מגורים זמניים.
• פיצול דירות: בהתייעצות עם השלטון המקומי לאפשר פיצול דירות לטובת שיכון לעולים.
• העמדת סיוע בשכר דירה, ובמסגרתו מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנכ"ל משרד הקליטה, החשב הכללי והממונה על התקציבים יגבשו בתוך 14 ימים תוכנית לסיוע בשכר דירה.
• בדיקה למיצוי פוטנציאל דיור זמני בטווח הקצר. צוות בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יפעל בעניין.
• שיפוץ מבנים בבעלות משרד השיכון והעמדתם לטובת העולים, כולל דירות בדיור הציבורי ובבתי גיל הזהב.
ישנם גם כמה צעדים המתוכננים לטווח הבינוני ובהם תקנות למתן פטור מהיתר למבנים זמניים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", שרת הפנים תפעל להתקנת תקנות שיאפשרו הקמת מבנים זמניים לעולים בפטור מהיתר בנייה, ובמידת הצורך והדחיפות תבחן שימוש בסמכותה להציבם במגרשים המיועדים בתוכנית מפורטת למגורים. כמו כן, גיבוש תמ"א מפורטת לדיור זמני שיוביל יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הצעה נוספת היא מגורים זמניים במחנות צה"ל.
לרתום רשויות מקומיות
לטווח הארוך יש תוכניות להגדלת היצע הדירות, כך שתגובש תוכנית ייעודית להגדלת מלאי הדיור ברשויות הפריפריה שעתידות לקלוט את האוכלוסייה, לרבות בניית סל כלים ותמריצים ייעודיים לטובת מתן היתר בנייה, ותמרוץ הרשויות להקמת מבני מגורים.
צעדים נוספים לטווח הארוך מיועדים להסרת חסמים למימוש תוכניות דיור בעלות מספר רב של יחידות דיור, קיצור הליכי רישוי ועידוד מימוש מגרשים ששווקו למגורים. עוד מוצע להקטין את הרוב הנדרש להגשת תוכנית למוסד תכנון בקרקע פרטית כדי לעודד תכנון ומימוש בקרקע פרטית. בממשלה רוצים לרתום לתוכנית את הרשויות המקומיות ועל כן מוצע שמשרד רה"מ יקים צוות לדון בהיערכות הרשויות המקומיות לקליטת העולים ולגבש את הצרכים המוניציפליים הנובעים מאתגרי הקליטה. הצוות יגבש תוכנית שתכלול תגבור הפעילות הקהילתית, תוך שימוש במעטפת קליטה חברתית־עירונית שתספק תוכניות במכלול תחומי הקליטה.