יצרנית הרכב Porsche בחזית הטכנולוגיה בתעשייה מסורתית

הדר פודה הייתה בדרכה לקריירה מצליחה בפירמות עריכת הדין המובילות בישראל. אחרי שליוותה עשרות סטארטאפים וחברות הייטק בכובע המשפטי שלה, הבינה פודה כי הביזנס והאסטרטגיה העסקית מלהיבים אותה יותר מהפלפולים המשפטיים. לאחר שהיתה שותפה בהקמה והובלה של פרקטיקת הסטארטאפים החדשה של דלויט, Porsche פנו אליה בהצעת עבודה. פודה הבינה שברצונה לשבת ליד ההגה, תרתי משמע, ולהצטרף לארגון שמייצר את החדשנות מבפנים. בשיחה עם אור המאירי, מנהל חדשנות גלובאלי בפרוקטר אנד גמבל, ורומי דוידור, שותפה מייסדת של קהילת CatalystIL וכיום מנהלת שיווק בסטארט-אפ Stoke, פירטה פודה על אתגרי החדשנות בתעשיית הרכב, ובתאגיד גלובלי הפועל בסביבה בינלאומית ומקומית גם יחד. 

אז מה זו בכלל חדשנות לשיטתה?

בעבר, פודה חשבה שהמשמעות של חדשנות היא רצון תמידי לשינוי. כיום, בעיניה זו לא מילה שעומדת בפני עצמה ונדרשים לא מעט פרמטרים בכדי שארגון יהיה חדשני. אחד הפרמטרים הוא הנושא של רתימת כלל הארגון. כולם בארגון צריכים להבין שחדשנות היא לא משהו שהוא Nice to have, והיא לא "פשוט מתרחשת", אלא המנכ"ל וההנהלה צריכים להיות מחויבים לכך על מנת שהיא תחלחל ליתר העובדים, החל ממנהלי צוותים ועד ליתר הדרגים בארגון.

כמו כן, יש לתקצב חדשנות באופן משמעותי. כשהחדשנות נוגעת בליבת העסק ויש רצון אמיתי לשנות מתודולוגיות וכלים, זה מצריך לא רק כסף אלא גם זמן. לפי פודה, "לא ניתן למדוד חדשנות בספרינטים של 90 יום אלא יש לדעת לבנות את אבני הדרך השונות שאיתן ניתן לראות שהארגון משתמש בחדשנות. לא ניתן לצפות לתוצאות מיידיות".

מלבד התקציבים לכך והמחויבות הארגונית, על הארגון גם להבין כי ישנם תהליכים של קבלת החלטות שצריכים להיות מותאמים לעבודה עם גופים וארגונים שנופלים תחת ההגדרה של חדשנות, כמו סטארטאפים וטכנולוגיות מתקדמות. כך למשל, אם המחלקה המשפטית לא יודעת לחתום על NDA ולהריץ אישורים במהירות, שום עבודה ותהליך עם סטארט-אפ לא באמת יבשיל, ולו רק בשל ההבדלים המהותיים בקצב העבודה ובתהליכים השונים. 

כיצד ב-Porsche מגדירים את היעדים השונים בתחום החדשנות, וכיצד מתבצעת המדידה בתחום?

במהלך השיחה עם פודה, אחד ההיבטים שבלטו במיוחד הוא הממשק בין ההנהלה, זרוע החדשנות של הארגון וגורמים חיצוניים. כך למשל, הארגון מקדם מאוד את התפיסה היזמית והחדשנית וגם את החשיבה מחוץ לקופסא ולכן הוקמו מספר גופים ומתודולוגיות שנועדו לאתגר את החשיבה של הארגון. ארגון כזה הוא Porsche Digital, חברה בת של Porsche שכל מטרתה היא יצירת שירותים ומוצרים חדשניים, כמו למשל בתחום הגיימינג והבית, גם ללא קשר לתעשיית הרכב.

בנוסף, בתוך הארגון הוקם גם תת ארגון בשם Forward 31, שמטרתו היא לבנות חברות מאפס באופן אסטרטגי. כלומר, הארגון עצמו ניחן בסבלנות בכל הנוגע לפיתוח חדשנות וכיום כבר ישנו פורטפוליו מכובד של חברות שעובדות עם Porsche. לצד זאת, ברור שמדובר בארגון בינלאומי ובתאגיד ענק, ויש לכך השלכות. השילוב בין יחידה ייעודית שמטרתה לדחוף ולייצר חדשנות מצד אחד והתרבות הארגונית היציבה והמסורתית יותר של חברה גרמנית הם אלו שלדעת פודה מאפשרים את השילוב בין האיכויות המוכרות של Porsche והחיבור למגמות עדכניות.

מהו הבידול מול המתחרים?

תהינו יחד עם פודה, כיצד Porsche משתמשת בבידול שלה מול המתחרים על מנת לקדם חדשנות בארגון, בידול הצעת הערך שלה לקהילת הסטארטאפים וכמובן ביחס ללקוחות הקצה עצמם:

ראשית, מדובר במותג מאוד ייחודי לעומת המתחרים ומדובר במשחק של איכות וחוויה ולא בהכרח בכמות והיצע של רכבים. לכן, לחברה יש במידה רבה את הפריבילגיה לנסות וליצור חוויה לא פחות ממדהימה עבור הלקוח. 

הרי אנשים שלרוב קונים Porsche, רוצים חוויה איכותית במיוחד, במהירות, בעיצוב ובשאר הפרמטרים של הרכב. במובן זה החדשנות בארגון תומכת במטרה זו שכן הם "כל הזמן מנסים לחשוב אילו דברים יכולים לגרום ללקוח להרגיש שהוא מלך העולם ולחפש מוצרים שלא נמצאים אצל המתחרים".

בנוסף, מדובר בארגון קטן יחסית ולכן הם יכולים לעבוד בצורה מהירה, לרבות בעבודה עם סטארטאפים. יתרון הגודל עובד משני כיוונים וזאת משום שמצד שני Porsche היא גם חלק מקונצרן פולקסווגן, מה שמאפשר להם להציע סקייל משמעותי גם אל מול חברות רכב אחרות, עבור סטארטאפים שמשתפים פעולה עם Porsche. תחת פעילות זו מתבצעים שיתופי פעולה משמעותיים עם חברות אחרות ומותגים נוספים שנמצאים תחת המטריה של פולקסווגן. 

הדר פודה עם אור המאירי ורומי דוידור

מהו הפתרון למצב התחבורה בישראל ובפרט בגוש דן בטווח הארוך וכיצד Porsche נכנסת לתמונה?

יש מספר מגמות המתרחשות בתחום הרכב וכולן יכולות לגרום לרנסנס של עולם הרכב:

1. נהיגה אוטונומית – אמנם המהפכה הזו  טרם הבשילה וככל שהזמן עובר מבינים שהתהליך ייקח יותר זמן, אבל כאשר התחום יבשיל אז כל הנהיגה תהיה הרבה יותר בטוחה. כמו כן, נהיגה אוטונומית מביאה איתה סיכונים גדולים מאוד בתחום הסייבר, הפריצה לרכבים וכו'. לכן, יש צורך להגן על הרכב בשלל שכבות של מגננה, כולל בתחום הרגולטורי. 

2. המעבר לרכבים חשמליים תופס תאוצה חזקה בעולם, גם אם פחות בישראל, ויפה לראות שיותר ויותר מותגים מנסים להגדיל את כמות הרכבים החשמליים שלהם. מדינות שיספקו יותר תמריצים יעזרו להפנמה של הלקוחות שזה מה שצריך לעשות. פודה מציינת בהקשר הזה כי "50% מהמכירות הם בקרב קהלים חדשים שקנו רכבים חשמליים". רק שב - Porsche לא עוצרים בהקמת מפעלים בני קיימא, "אלא כל שרשרת האספקה נועדה לעבוד בצורה הכי ירוקה שיש, כשהמטרה היא להפוך את כל תהליכי הייצור והרכבים להרבה יותר ירוקים".

3. המעבר לעולם יותר מחובר הוא מגמה מבורכת, ובפרט התשתית של 5G שמאפשרת העברה וניתוח של מידע בכמויות ובעוצמות מספקות. כך גם הרכב יוכל להוות מעין הרחבה לכל חוויות החיים השונות של כל אחד ואחת מאיתנו, כולל יצירת פלטפורמות לביצוע פגישות וצריכת תכנים, ובעצם במידה רבה כמו הטלפון הנייד כיום שמנגיש אינספור חוויות ותוכן.

4. פרסונליזציה – לפי פודה, "למרות שהרכבים כבר חכמים היום, הם חכמים רק עד רמה מסוימת". הרי במידה רבה בקרב הקהל הצעיר שם המשחק הוא תפיסה של חוויה של המוצר ולא של בעלות עליו. לכן, המחשבה היא לראות כיצד הרכב יכול להשתנות מנהג לנהג כדי להתאים את הרכב ולספק את החוויה הכי טובה לנהג ולמי שיושבים ברכב. הפרסונליזציה כוללת התאמה גם ברמת הצרכים האישיים והמצב המנטלי של הנהג והנוסעים, מה שיכול להפוך את החוויה כולה להרבה יותר נעימה. 

אז מה נחשב מבחינתה להצלחה?

מן הסתם, Porsche רוצים לעמוד ביעדים השנתיים ולהצליח להשפיע ברמות הביצוע השונות. אך מלבד היעדים, פודה התחברה גם אלינו וציינה שברצונה לדעת שיש אימפקט לדברים שהיא עושה. האימפקט יכול להתבטא למשל בתחום הקיימות והבטיחות, כאשר עבורה הצלחה היא להפוך את כל הרכבים לבטוחים ולירוקים יותר.

מלבד זאת, היא רואה חשיבות בהנגשה של הטכנולוגיה הישראלית אל העולם. זה כמובן לא צריך לבוא על חשבון המצוינות העסקית והטכנולוגית אבל אם הסטארט-אפ איתו Porsche בוחרים לעבוד הוא ישראלי פודה ציינה כי הדבר מהווה מקור לגאווה מבחינתה. 

לדבריה, מתודולוגיית חיפוש הטכנולוגיות הרלוונטיות לארגון הינה דואלית, כאשר אפשרות אחת היא הגדרת צרכים בתוך הארגון וחיפוש טכנולוגיות קורלטיביות, ומצד שני דווקא ניסיון להביא טכנולוגיות מבחוץ עוד מבלי שהתבצע אפיון צרכים ממוקד. באופן מעניין, דווקא בשיטה שבה הטכנולוגיות מגיעות מבחוץ בעקבות יוזמה ופעולה עצמאית שלה יכולות להתרחש ההפתעות הגדולות ביותר. לשמחתה, הפריווילגיה שלה היא כל הזמן לבחון מה חדש ומה מעניין. באופן שאולי לא מפתיע, בין הטכנולוגיות הללו היו אינספור מוצרים ושירותים שעוררו ניצוץ משמעותי ומחשבה מקורית וחדשה בקרב העובדים וההנהלה של Porsche והצליחו להצעיד את החברה קדימה באופן משמעותי.

אור המאירי הוא מנהל חדשנות גלובאלי בפרוקטר אנד גמבל, ורומי דוידור היא שותפה מייסדת של קהילת CatalystIL וכיום מנהלת שיווק בסטארט-אפ Stoke