אקסון מוביל מציגה: כך בוזבזו 138 מיליארד דולר

פרויקטי נפט וגז שבהם השקיעה חברת אקסון מוביל בין השנים 1998 ל-2017 עלו בסופו של דבר 138 מיליארד דולר יותר מההערכות המוקדמות, בין היתר עקב ניהול פרויקטים ירוד ותכנון לקוי, כך על פי ניתוח פנימי שהגיע לידי בלומברג.

במחקר שנערך ב-2020 נסקרו 110 פרויקטים שבהם החזיקה אקסון מניות לאורך השנים, ועל פיו ייתכנו שתי סיבות אפשריות להוצאות המנופחות: עצם המורכבות של פרויקטים גדולים ו"הטיות אנושיות" שהביאו ל"יותר מדי אופטימיות" של המנהלים הבכירים שאישרו את מימונם.

21 מהפרויקטים היו אחראים ל-91% מהחריגות, כאשר הפרויקט הגרוע ביותר עלה לחברה יותר מפי שישה מהאומדן המוקדם. החריגה בהיקף 138 מיליארד דולר כוללת את מניות השותפים בפרויקטים, כלומר אקסון לא נטלה על כתפיה בלבד את העלויות הגבוהות.

דובר אקסון מאט פורמן אמר שאומדני "גייט 2" המוקדמים ששימשו להשוואה במחקר היו "טיוטות בלבד", ושגובה העלויות שחרגו מהחלטות ההשקעה הסופיות ("גייט 3") הגיע ל-20 מיליארד דולר במהלך אותה תקופה, מתוכם 6 מיליארד דולר ניתנים לייחוס לפרויקטים שאקסון הפעילה למעשה, המייצגים שולי שגיאה של 1.5% לעומת סך ההון שהשקיעה החברה, לדבריו.

כל תעשיית האנרגיה סבלה מעלויות מוגדלות במהלך העשור שהסתיים ב-2020, שהוחרפו על ידי התרסקות מחירי הנפט ב-2014, שהיתה אחת הקשות בהיסטוריה של שוק הנפט הגולמי. פרויקט קשאגן בקזחסטאן, שמומן על ידי קבוצה של חברות אנרגיה גדולות, שאקסון ביניהן, חרג מאוד מתקציבו.

גורגון, פרויקט גז ענק באוסטרליה שמנוהל על ידי שברון, ובו מחזיקה אקסון חלק מהמניות, חווה גם הוא עלייה חדה של העלויות, והדוגמאות עוד רבות. אך ממצאי המחקר ראויים לציון עקב המוניטין ההיסטוריים של אקסון בשמירה על הוצאות מתונות ועקב מספר הפרויקטים הגדול שבו מושקעת החברה האמריקאית. אקסון רשמה השנה רווחי שיא על רקע עליית מחירי הסחורות, והיא עומדת בפני החלטות באשר למספר פרויקטי ענק, ובהם פיתוח שדות גז במוזמביק והשקעות בפרויקטים מופחתי פליטות פחמן.