תומר אמיתי | צילום: DHM Studio
לישראל יש הזדמנות להוביל את מהפכת ה-AI בניהול הפיננסי
האם יתכן שישראל, אומת הסטארט-אפ, שזכתה למוניטין עולמי בזכות חדשנותה והטכנולוגיות פורצות הדרך שלה, לא תהיה בין המדינות המובילות את מהפכת הבינה המלאכותית שסוחפת את העולם?
ישומי בינה מלאכותית כבר משנים מהותית את הדרך שבה נעשים עסקים בעולם ופתרונות חדשים תופסים תאוצה במהירות מסחררת. התחום כולו צפוי להגיע להכנסות של כ-400 מיליארד דולר עד לשנת 2027, ומדינות רבות בעולם מרכזות מאמצים לאומיים מיוחדים כדי לקדם את התחום.
עם זאת, לפי הדו"ח האחרון של Rise Israel, ההשקעות בסטארט-אפים מבוססי בינה מלאכותית בישראל נמוכות משמעותית מהשקעות מקבילות בארה"ב ובאירופה, בין השאר בשל מחסור בהון האנושי הנדרש להקמה וקידום של חברות בתחום. כדי לשנות את התמונה, התפרסם לאחרונה כי המדינה באמצעות רשות החדשנות תשקיע 10 מיליון ש"ח כדי לתמרץ חוקרי AI מחו"ל להגיע לישראל.
מעט מדי, אך האם מאוחר מדי? לאו דווקא.
בעיני, אחת מהזדמנויות הפז במהפכה הטכנולוגית יוצאת הדופן הזו עדיין לא מוצתה והיא טמונה ביישומי בינה מלאכותית בתחום הניהול הפיננסי של ארגונים.
בעשור האחרון עובר תפקידו של סמנכ"ל הכספים (CFO) מהפך משמעותי ביותר. מתפקיד שנתפס כטכני בעיקרו, כזה שאחראי בעיקר על הדיווחים הכספיים, על תקינות המספרים של הארגון וניהול סיכוניו, לתפקיד אסטרטגי - יד ימינם של הדירקטוריון והמנכ"ל בהכוונת עסקיה של החברה ומצפן כלכלי ופיננסי להנהלת החברה ויחידותיה העסקיות.
למרות זאת, הכלים שבהם משתמשים אגפי הכספים בחלק ניכר מהארגונים מיושנים ומסורבלים ואינם נותנים מענה לתכולות הנדרשות מה-CFO המודרני ולהתפתחות הדינמית של חברות בעת הנוכחית. אנחנו, סמנכ"לי הכספים, והצוותים העובדים תחתינו, עדיין נסמכים לא פעם על תהליכי עבודה שנדרשת בהם התערבות ידנית רבה או שנעשה בהם שימוש בכלי העבודה "האידיאלי" אך רב האתגרים של אנשי הכספים - תוכנת האקסל. גם בחברות בהן מוטמעים כלים טכנולוגיים מתקדמים יותר, כולל כאלו מבית היוצר של חברות הפינטק המובילות בישראל, הם פעמים רבות מבוזרים, סובלים מאתגרים של קישוריות וחוסר אחידות של מידע, ומקשים מאד על צוותי הכספים לספק מידע מהימן, מדויק, ערכי ובזמן אמת.
על רקע זה, הבינה המלאכותית יכולה להביא למהפכה של ממש בתחום הניהול הפיננסי בחברות. למודלי ה-AI יכולת יוצאת דופן לעבד במהירות כמויות מידע עצומות, בלתי מובנות (unstructured) וממספר רב מאד של מקורות, כדי לפתור שאילתות מורכבות ולייצר מהן מייד תובנות עמוקות, נגישות וניתנות לשיפור מתמיד. זהו בדיוק הצורך שלנו כמנהלי כספים. לא עוד עיסוק בלתי פוסק בניסיון לגשר על פערים במידע ובחיבור בין מערכות, באיתור טעויות בתהליכים שמערבים עבודה ידנית ובהשקעת זמן ומשאבים רבים מדי כדי להפיק תובנות עסקיות ופיננסיות, כי אם שימוש בכלים מבוססי AI על מנת לפתור ולהאיץ את כל אלו במאות מונים, ולאפשר לאנשי הכספים להתפנות לליבת העשייה החשובה באמת. הפוטנציאל בתחום עצום, וזהו פער שהאקו-סיסטם בישראל יכול וצריך למלא בו תפקיד מוביל.
אם כך, ישראל ניצבת בפני צומת דרכים קריטי במרוץ הטכנולוגי העולמי. עם האקוסיסטם היזמי המפותח שלה ושורה של חברות פינטק מובילות, היא נמצאת לכאורה בעמדה ייחודית לפתח פתרונות AI חדשניים לניהול פיננסי. אך כדי לממש פוטנציאל זה, נדרשת אסטרטגיה מקיפה:
1. השקעה בהון אנושי: יש להגדיל משמעותית את ההשקעה בהכשרת מומחי AI מקומיים, עם דגש על יישומים פיננסיים.
2. רגולציה תומכת חדשנות: בעוד האיחוד האירופי מקדם את ה-AI Act, ובארה"ב מתקיימים דיונים קדחתניים למציאת פתרונות רגולטוריים, ישראל חייבת לפתח רגולציה שתעודד חדשנות תוך שמירה על אתיקה ובטיחות.
3. תמריצים כלכליים: יש להקצות תקציבים ייעודיים ותמריצי מס לחברות המפתחות פתרונות AI לניהול פיננסי.
4. שיתופי פעולה בין-לאומיים: יש לקדם שיתופי פעולה עם מרכזי מחקר ופיתוח מובילים בעולם ליישומי AI בתחום הפיננסי.
5. אימוץ מואץ במגזר הציבורי: הממשלה צריכה להוביל באימוץ פתרונות AI לניהול פיננסי, כדי לספק תמריץ משמעותי לשוק.
המפתח להצלחה טמון בשיתוף פעולה הדוק בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה. רק באמצעות מאמץ משולב נוכל להבטיח שישראל לא רק תסגור את הפער, אלא תוביל את המהפכה הבאה ביישומי AI בכלל, ובתחום הניהול הפיננסי בפרט. הדבר יאפשר לאנשי הכספים לתת מענה טוב יותר לציפיות ההולכות וגדלות מהם להיות בחזית העשייה האסטרטגית והעסקית בחברות בהן הם פועלים.
המרוץ כבר בעיצומו. השאלה היא האם ישראל תצליח להוביל. הגיע הזמן לפעול בנידון.
הכותב הוא סמנכ"ל הכספים של נטורל אינטליג'נס, הפועלת בתחום ההשוואות המקוונות