נכשל מאבק קרנות הנאמנות: רשות ני"ע אישרה לבורסה לייקר עמלות על מדדים

בורסת ת"א דיווחה היום שרשות ני"ע אישרה לה להעלות את התעריפים שהיא גובה על השימוש במדדים שהיא עורכת. עם זאת, בניגוד לבקשה של הבורסה, ההעלאה תתרחש בשתי פעימות – בתחילת 2023 ובתחילת 2024.

כמו כן, הרשות לא אישרה את קביעת העמלה המקסימלית שביקשה הבורסה לקבוע, מה שהיה מאפשר לה להעלות את התעריפים עוד בעתיד. המשמעות היא שהכנסות הבורסה מעמלות על עריכת מדדים יזנקו בכ-15 מיליון שקל ב-2024, מרמה של 3 מיליון שקל בשנה כיום לרמה של 18 מיליון שקל.

בפברואר האחרון ביקשה הבורסה לשנות את מבני התעריפים ביחס לעריכת המדדים. היא הגישה תעריף מקסימלי ואת התעריף שהיא מתכוונת לגבות מרגע שהבקשה תאושר. על פי התעריפים שאושרו על ידי הרשות, שזהים לתעריפים בפועל שביקשה הבורסה לגבות, היא תוכל לייקר את העמלה הנוכחית (שעומדת על 0.005% במדדים) אך לא תוכל להותיר לעצמה העלאה פוטנציאלית עתידית.

העמלות שייגבו לאחר ההעלאה עבור שימוש במדדי מניות יעמדו על 0.03% (ללא אפשרות לעלות ל-0.05%). העמלה עבור שימוש במדדי אג"ח קונצרניות יועלו ל-0.02% (ללא אפשרות לגבות 0.03%), אג"ח מדינה ל-0.01% (ללא תקרה מקסימלית של 0.02%) וללא עלות עבור מדדי מק"מ (בעוד שהבורסה ביקשה תקרה של 0.01%).

במסגרת המהלך להעלאת התעריפים הבורסה אף עתרה נגד הרשות לבג"ץ. על פי עתירת הבורסה בהובלת המנכ"ל איתי בן זאב, הרשות מפרשת באופן שגוי את היקף סמכות הפיקוח שלה על הבורסה, ופועלת נגד הוראות החוק ותכליתו. הבורסה טוענת כי הרשות, בהובלת היו"ר ענת גואטה, נוטלת לעצמה סמכות רגולטורית ביחס לשירותים הנלווים שאותם מפיקה הבורסה (דוגמת המדדים), שאינם בפיקוח הרשות.

בנוסף הבורסה הסבירה כי העמלה של 0.005% שנקבעה לפני שני עשורים נמוכה מהותית מהעמלות שנגבות בחו"ל. ברשות הופתעו מהגשת התביעה בין היתר בשל העובדה שמאז שהבורסה הופרטה ב-2018, אישרה הרשות בקשות הבורסה להעלאת תעריפים באומדן שמסתכם בלפחות 40 מיליון שקל בשנה.

ההחלטה על ייקור התעריפון מגיעה לאחר אחת משנות השיא בבורסה - שאליה הצטרפו בשנה שעברה 93 חברות שגייסו יותר מ־10 מיליארד שקל - סכום שהגדיל את שווי שוק המניות ליותר מטריליון שקל. גל ההנפקות של חברות חדשות והמגמה החיובית בשוק המניות בשנה שעברה הקפיצו את רווחי הבורסה - הרווח הנקי של הבורסה עמד סיכום 2021 על 45.5 מיליון שקל - זינוק של 23% לעומת 2020 וכמעט פי שלושה מהרווח הנקי ב־2019 (17.6 מיליון שקל).

המפסידים העיקרים מהחלטת הרשות היא ארגון מנהלי קרנות הנאמנות בהובלת אלי בבלי שהוביל מאבק נגד עדכון מחירי השימוש במדדים. מנהלי הקרנות הם המשתמשים העיקריים במדדים - בבלי ניסה לגייס לשורותיו את הרגולטורים השונים, ופנה בין היתר לרשות התחרות בבקשה שתקבע כי הבורסה היא למעשה מונופול ועל כן מחיריה אמורים להיות מפוקחים למחצה. עוד הסביר כי העלאת המחירי תגולגל לצרכנים ועל כן כולם ייפגעו מהמהלך - כולל הבורסה עצמה.