הגזירות לעובדים יעלו 7,000 שקל בשנה למשפחה ממוצעת

תקציב המדינה ל־2025 יעלה היום לאישור הממשלה. בהצעה המעודכנת, שהופצה אתמול לשרים, נותרו צעדים רבים שמתמקדים בהגדלת נטל המס על האוכלוסיה העובדת, ופגיעה בתנאי השכר ובמכשירי החיסכון הייעודיים. המשמעות של צעדים אלו על כיסם של משקי בית עם הכנסה ממוצעת עלולה לעמוד על אלפי שקלים בשנה, ובמקרים מסוימים אף יותר מכך.

מבדיקת כלכליסט עולה שמשק בית ובו הורים לשני ילדים, שמרוויחים את השכר הממוצע כיום במשק לפי ביטוח לאומי (12,379 שקל), כאשר הורה אחד עובד במגזר הפרטי וההורה הנוסף עובד במגזר הציבורי, יפסיד כ־7,000 שקל ב־2025. במשקי בית שמרוויחים שכר גבוה יותר עלות הצעדים תהיה משמעותית יותר. מכיוון שתוקפם של חלק מהצעדים הוא למספר שנים, התקציב שיאושר ישפיע לאורך זמן על כיסם של משקי הבית.

שכר המינימום יוקפא בעיצומה של אינפלציה גבוהה

אחד הסעיפים המרכזיים בתקציב הוא הקפאת עדכון מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי ממס לשלוש שנים. הן מדרגות המס והן נקודות הזיכוי צמודות למדד, ולכן היו אמורות לעלות בסוף השנה בכ־3.8% (בהתאם לציפיות הנוכחיות לאינפלציה ב־2024), וכך להבטיח שמבחינה ריאלית נטל המס לא ישתנה. כך לדוגמה, שוויה של כל נקודת זיכוי במס, שעומדת כיום על 2,904 שקל לשנה, אמור היה לגדול ב־110 שקל ל־3,014 שקל בשנה.

אינפו הצעדים בתקציב שישפיעו על האוכלוסייה העובדת

ישנם מספר קריטריונים שמקנים נקודות זיכוי במס כגון שירות צבאי ותואר אקדמי, וכל אדם זכאי למספר מינימלי של נקודות זיכוי (2.25 לגבר ו־2.75 לאישה), אך הקריטריון המשמעותי ביותר הוא מספר הילדים. לכן, נטל המס יגדל במיוחד עבור משקי בית עם שכר גבוה ומספר גדול יחסית של ילדים. אמנם הקפאת מדרגות המס לא תשפיע על עובדים ששכרם נמוך מ־7,010 שקל - גובה המדרגה הנמוכה ביותר כיום - אך מנגד, למי שמרוויחים שכר מינימום, שעומד כיום על 5,880 שקל - מחכה בשורה אחרת: גובה שכר המינימום, שאמור לעלות בכל שנה בהתאם לעלייה בשכר הממוצע, יוקפא. כך, חרף אינפלציה של קרוב ל־4% שפוגעת בהכנסה הריאלית של משקי הבית, גם אלו שמרוויחים את השכר הנמוך ביותר במשק ייפגעו. מבחינת המדינה, מדובר בחיסכון משמעותי בעיקר בהוצאות לעובדי סיעוד. ומעבר להקפאת שכר המינימום, גם השכר על בסיסו מחושבת הזכאות למענק עבודה וכן סכומי המענק שנגזרים ממנו יוקפאו.

בסך הכל, מהקפאת מדרגות המס ושווי נקודות הזיכוי ממס תרוויח המדינה כ־14.5 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות. מכיוון שלאחר סיום תקופת ההקפאה, המדינה לא תפצה רטרואקטיבית על ההקפאה, המשמעות היא שמדינה תמשיך לחסוך מיליארדי שקלים בכל שנה.

כמה יעלו הגזירות בתקציב למשפחה הממוצעת

סעיף מרכזי בתקציב 2025 נוגע לשכרם של עובדי המגזר הציבורי: בהסכם מסגרת בין ההסתדרות לאוצר שנחתם בסוף 2023, נקבעו תוספות שכר לעובדים. עד סוף 2025, שכר העובדים אמור היה לגדול ב־4.5%. במסגרת דרישות האוצר להפחית את הוצאות השכר במגזר הציבורי ב־3 מיליארד שקל עד 2028, הוא מעוניין להקפיא את העלאות השכר, אך הפשרה המסתמנת מול ההסתדרות היא דחייה בשנה של פעימות העלאת השכר. על כל שנה שבה נדחית העלאה של 1.5% בשכרו של עובד שמרוויח שכר ממוצע, הוא מפסיד כ־2,000 שקל.

סעיף משמעותי נוסף שעלול להיכלל במסגרת הקיצוצים, בסך 3 מיליארד שקל בשנה במגזר הציבורי, נוגע לימי ההבראה: שווי כל יום הבראה של עובד במגזר הפרטי עומד על 418 שקל, ובמגזר הציבורי על 471 שקל. בכוונת האוצר להפחית שני ימי הבראה מכל עובד ב־2025, כולל עובדי המגזר הפרטי, זאת בנוסף להפחתה של יום אחד שבוצעה ב־2024. כלומר, ב־2025 במשק בית שבו הורה אחד עובד במגזר הציבורי וההורה השני עובד במגזר הפרטי, יופחת סכום כולל של 1,778 שקל מהשכר ב־2025.

כמו כן, באוצר מבצעים מספר מהלכים להגדלת התשלומים לביטוח לאומי. מהלך אחד מתוכם ישפיע על האוכלוסייה העובדת: הקטנת מדרגת השכר בגינה משלמים דמי ביטוח מופחתים. כיום, עד לשכר של 7,522 שקל, עובד משלם דמי ביטוח לאומי בסך 0.4% ודמי ביטוח בריאות בסך 3.1%, כשמעל תקרה זו דמי ביטוח לאומי קופצים ל־7%, ודמי ביטוח בריאות ל־5%. גם ההפרשה מצד המעסיק גדלה משמעותית. כיום התקרה הזו צמודה לשכר הממוצע, בעוד שתקרת התשלום לביטוח לאומי צמודה למדד.

באוצר מתכוונים לתקן את העיוות, ועל הדרך - מכיוון שהמדד גדל בקצב איטי משמעותית מהשכר הממוצע, להגדיל את הכנסות הביטוח הלאומי.

גם החסכונות הפנסיוניים ומכשירי ההשקעה של העובדים ייפגעו

התקציב המעודכן כולל מספר גזירות על מכשירי החיסכון של האוכלוסיה העובדת. הסעיף המרכזי הוא ביטול ההטבה על קרנות השתלמות, כך שמהשנה השביעית תהיה חבות מס על רווחי ההון של הקרן. זהו מהלך שנמצא במגירת אגף תקציבים במשרד האוצר כבר שנים רבות, אך לאור התנגדות נחרצת של ההסתדרות וכוונתו של סמוטריץ' לסגת – המהלך ככל הנראה ישוב למגירה. עם זאת, כרגע הוא עדיין מופיע בחוברת התקציב המעודכן.

לצד זאת, ישנם מספר מהלכים נוספים שנוגעים לחיסכון הפנסיוני ומסתמן כי צפויים לשרוד את מלוא המו"מ עד לאישור התקציב. סעיף אחד נוגע לעובדים שמרוויחים שכר גבוה מאוד: כיום, על ההפקדה לפנסיה מצד המעביד לא משלמים מס הכנסה עד לתקרה של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק (30,947 שקל). בכוונת האוצר להפחית את התקרה לפעמיים השכר הממוצע (24,758 שקל). בנוסף, כל עובד זכאי לזיכוי של 35% מהפרשתו לפנסיה, עד לתקרה של 8,148 שקל בשנה. התקרה צמודה למדד ועדכונה שומר על ערכה הריאלי של הטבת המס, אך התקרה תוקפא וערכה של הטבת המס יישחק.

כמו כן, כיום הקצבה הפנסיונית שכל גמלאי מקבל פטורה ממס עד לסכום של 4,904 שקל. ב־2025, בהתאם להסכם שנחתם בין האוצר להסתדרות ב־2012, הסכום אמור היה לגדול ל־6,318 שקל. באוצר ניסו בשנה שעברה לקדם חקיקה לביטול מוחלט של ההעלאה, אך כעת מסתמן שיוחלט על דחיית העלאת התקרה ל־2026.

התקציב כולל גם סעיף שנוגע לעובדים בעלי פנסיה תקציבית: כיום עובדים אלו מפרישים כ־2% ממשכורתם לחיסכון הפנסיוני, ולפי הצעת האוצר, ההפרשה תגדל ל־7%. החיסכון הפנסיוני של עובדים אלו לא יפגע, אך משכורתם תופחת.

מעבר לצעדים אלו, שכאמור מוכוונים להגדלת הנטל על האוכלוסיה העובדת, סעיף משמעותי של האוצר נוגע לקצבאות ביטוח לאומי. הן קצבת הנכות שצמודה לשכר הממוצע (שיוקפא), והן קצבאות הזקנה והסיעוד וכן קצבאות נוספות, שצמודות למדד המחירים - יוקפאו. כלומר, מבחינה ריאלית שווי הקצבה צפוי לקטון בכ־3.8%, ולחסוך למדינה בשלוש השנים הקרובות קרוב ל־18 מיליארד שקל.

השאלה המרכזית היא אילו צעדים נוספים בתקציב שיפגעו באוכלוסיה העובדת, פרט למיסוי קרנות ההשתלמות, ההסתדרות תצליח לבלום. "אם נצטרך לריב, נריב, אבל צריך למצות קודם את המהלכים במו"מ", אמר לכלכליסט יניב לוי, יו"ר אגף ההסברה בהסתדרות. "צפויות עוד שעות ארוכות של דיונים. 90% מהחלומות של האוצר ייכנסו חזרה למגירה". עוד מדגיש לוי כי יהיו צעדים שיתאפשרו באופן זמני, אך ההסתדרות לא תיתן יד לצעדים פרמננטיים.

"יש מלחמה עכשיו, לא בעוד 5 שנים. בנוסף, ההסתדרות מצפה לראות את הצעדים שהממשלה עושה. היא סוגרת משרדים? מקצצת בתקציב? רותמת את המעסיקים? הגשם צריך לרדת על כולם, לא רק על אוכלוסייה מסוימת", סיכם לוי.