משרדים של חברת הייטק. "חברות עושות טעות במאמץ שלהן להימנע מדאון ראונד" | Photo: Benny Gamzo Letova
35% מגיוסי ההון של סטארט-אפים בישראל בשנה האחרונה - ללא עליית שווי
לפי נתוני S CUBE ומשרד עוה"ד מיתר, ב-19% מהגיוסים נרשמה ירידת שווי. בהסתכלות גלובלית ביצועי החברות הישראליות דווקא הפתיעו לטובה. מנכ"ל S CUBE: "המשבר צפוי להמשיך ללוות אותנו ב-2024"
מרבית הנתונים שמסכמים את 2023 בהייטק עסקו בסכומי הגיוסים ומספר הסבבים, בעוד שנתונים על רמות השווי בגיוסים אלה נהפכו לסוד השמור ביותר בתעשייה. הסיבה לכך היא שגם בגיוסים הגדולים ביותר לעתים שווי החברות ירד או נותר ללא שינוי. כעת, נתונים של חברת הערכות השווי S CUBE של IBI קפיטל ומשרד עורכי הדין מיתר שהגיעו לידי "כלכליסט" חושפים את התמונה האמיתית.
על פי נתונים אלה, 35% מהגיוסים שהושלמו ב-2023 היו ללא עליית שווי. אם מוסיפים לכך את הכמות האדירה של גיוסים בשיטת SAFE (כאשר משקיע מזרים הון לחברה ומקבל בה מניות רק מאוחר יותר), שהפכו לפופולריים מאוד בשנה האחרונה ואינם מדווחים, המספרים עשויים להתקרב למחצית מהגיוסים. בגיוסים בתצורה כזאת, שווי החברה לא נקבע במעמד הגיוס, אלא רק בסבב הגיוס הבא.
שיעור הסבבים שנערכו לפי שווי נמוך יותר מהקודם (דאון ראונד), מה שנחשב לתרחיש אימים של מייסדי סטארט-אפים וקרנות הון סיכון, הוכפל ועמד על 19%. ב-16% מהגיוסים השווי נותר ללא שינוי. שיעור החברות שרשמו עלייה בשווי ב-2023 ירד מ-90% ב-2022 ל65% ב-2023.
גידי שלום בנדור, המייסד והמנכ"ל S CUBE שמתמחה בהערכות שווי לסטארט-אפים, מציין כי גם ברמת השווי של החברות שלא יצאו לסבב גיוס, אלא עשו הערכת שווי שוטפת הנדרשת לצורך הקצאת אופציות, נרשמה ירידה ממוצעת של 30%-40%. עוד הוא הוסיף כי גם בגיוסים שנערכו לכאורה בשווי זהה לקודם, מדובר רק בהגדרה משפטית, ואילו בפועל, מדובר בירידה בשווי כי המשקיעים מקבלים לרוב תנאים משופרים כגון תוספת אופציות או ריבית על הסכום שהשקיעו.
אולם, בהסתכלות גלובלית ביצועי חברות הטכנולוגיה הישראליות דווקא הפתיעו לטובה לעומת החברות האמריקאיות. אם בארה"ב נרשמה צניחה של 54% בשווי החציוני של חברות בשלבי גיוס מתקדמים, הרי שבישראל השווי ירד רק ב-24%. לאורך זמן, ישראל אמנם מאופיינת במספרים נמוכים יותר, אך מכיוון שכך גם מציגה יציבות גדולה יותר ברמות השווי. השווי החציוני בגיוס הון בשלבים המתקדמים ב-2023 בישראל עמד על 183 מיליון דולר, ירידה לעומת השיא של 250 מיליון דולר ב-2022 ושווי של 237 מיליון דולר ב-2021. בארה"ב השיא נקבע דווקא ב-2021 ב-445 מיליון דולר וכבר ב-2022 החלה הירידה לכיוון של 433 מיליון דולר. באופן מפתיע, ב-2023 השווי החציוני בגיוסי הון של הסטארט-אפים האמריקאים כבר הזכיר את השווי בישראל ועמד על 197 מיליון דולר. בשלבים מוקדמים יותר של סבב B, ישראל אף עוקפת את ארה"ב ברמות השווי, שכן בארה"ב השווי ירד ב-66% ואילו בישראל הוא דווקא עלה ב-73% ועמד על 105 מיליון דולר ב-2023.
לדברי בנדור, הירידה המתונה ביותר ברמות השווי בישראל נובעת ממספר סיבות: הראשונה היא שמראש בישראל היה מדובר במספרים נמוכים יותר, כך שעוצמת הנפילה קטנה יותר, כלומר "יש פחות מהיכן ליפול". סיבה נוספת היא המדגם שנהפך לקטן הרבה יותר בשנה החולפת בעקבות נפילה של 40% בגיוסי ההון ובו משתתפות החברות הטובות ביותר.
"העסקאות שבכל זאת נעשו ב-2023 למרות המשבר, היו בחברות הטובות ביותר ושם כולם רוצים לשים את הכסף", מסביר בנדור, "ספציפית בחברות הישראליות יש גם ניסיון מאוד גדול להימנע מהורדת שווי. המשקיעים האמריקאים הם נטולי סנטימנטים וחותכים בשווי בקור רוח, שם אין 'אח שלי' ו'חבר שלי מהצבא' וכאלה", הוא אומר ומחדד: "חברות עושות טעות במאמץ שלהן להימנע מדאון ראונד. נכון שזה מראה על חולשה לכאורה, אבל לאחר מכן החברה יכולה להציג עלייה בשווי. לעומת זאת, אם היא ממשיכה לתחזק את השווי הלא סביר, היא פוגעת בעתיד שלה כי יש תחושה שהיא לא מתרוממת וזה גם מזיק לאופציות של העובדים. מדובר בראייה קצרת טווח".
"שנת 2024 היא שנת בחירות בארה"ב, וההיסטוריה מלמדת שמשקיעים רבים צפויים להקטין את רמת הסיכון בהשקעותיהם עד לאחר הבחירות אשר יתקיימו בתחילת נובמבר", מספק בנדור מבט קדימה. "עם זאת, שוק המניות בדרך כלל מתפקד טוב יותר לאחר הבחירות, ובראייה היסטורית השווקים בארה"ב חזרו באופן עקבי לביצועים חזקים לאחר הבחירות ללא קשר לתוצאותיהן. על כן, המשבר הנוכחי צפוי להמשיך ללוות אותנו בשנת 2024 ואילו שינוי לטובה צפוי בסוף החציון השני של השנה".