"עכשיו הכל שחור, אנחנו נלחמים על כל מטר שלא נשרף״

בשנה האחרונה מתעורר נועם רווח, פקח רשות הטבע והגנים באזור הצפון, למציאות שונה לחלוטין מזו שאפיינה את היומיום שלו בשנים האחרונות. ״עיקר ההתעסקות שלי היום היא בשריפות ובעבודה מול הצבא״, הוא מספר לכלכליסט. ״אם יש לי הפסקה במהלך היום, אני הולך לנוח כי אני יודע שהשריפה תגיע. כשיש מטח מלבנון בסביבות ארבע אחר הצהריים אנחנו יודעים שעד אחת בלילה נכבה שריפות. אנחנו רואים את ההתרעות של פיקוד העורף, מחכים שייגמר המטח ומתחילים לנסוע לכיוון הנפילות. אתמול היו לנו עשרה מוקדים במקביל רק ברמת כורזים. אנחנו מקפיצים פקחים מאזורים שונים, את קק״ל, כבאות והצלה וגם חקלאים מאזורים שכנים שיסייעו״.

איך נראה הטבע באזור בחודשים האחרונים?

״אנחנו רואים הרבה שחור מסביב. שטחים אדירים שרופים. יש פגיעה בטבע ובשטחים החקלאיים. מאוד עצוב לראות את מה שקורה עכשיו, אבל אנחנו לא שוקעים בזה. אנחנו נלחמים על כל פיסת ריאה ירוקה. על כל מטר של שטח טבעי שלא נשרף. מה שאפשר להציל, אנחנו מצילים״.

טילים, כטב״מים ורקטות משוגרים מדי יום לעבר ישראל, והארגונים האמונים על שמירת הטבע מנסים, אך לא יכולים להתמודד עם כל האירועים. למעשה, ההיערכות של המדינה לשריפות הקיץ, שהיו צפויות מראש לאחר שהטבע התייבש, לא היתה מיטבית, בלשון המעטה. חוסר תיאום הוביל לכך שמסוקי כיבוי לא חגו מעל האזור כשאפשר היה, צוותי כיבוי מעטים שהו באזור בזמן שהטבע נשרף, קשה שלא להתבונן על הצפון המפויח לתהות איך היה נראה אילו ההתנהלות הממשלתית היתה אחרת.

לכך נוסף אילוץ מלחמתי: שטחי אש רבים מצויים בשטחן של שמורות, וחלק מהשמורות סמוכות לגבול. צה״ל עושה בשטחי הטבע שימוש נרחב, לרבות פריצת צירים והקמת מחנות בשטח, מה שמוביל למפגעים סביבתיים נוספים. עוד מוקדם לסכם, שכן הצפון מטווח מדי יום והמלחמה נמשכת, אולם ברשות הטבע והגנים (רט"ג) מציגים תמונה קודרת של הנזקים — וכבר נערכים יחד עם קק״ל לתקופת שיקום ארוכה מאוד.

דו״ח של רט"ג המסכם שנה למלחמה, מעריך באופן חלקי את עוצמת הפגיעה, 340 אלף דונם של שטחים פתוחים ושמורות טבע נשרפו או ניזוקו מאז פרוץ המלחמה. היקף השטח שנשרף או נפגע גדול משטחן של תל אביב (51.5 אלף דונם) וירושלים (126 אלף דונם) גם יחד. זוהי הכמות הגדולה ביותר של שטחים שנשרפו מאז קמה רט"ג לפני כ־60 שנה.

רוב השטח שנשרף, כ־200 אלף דונם, ממוקם בצפון הארץ. מרחב הגולן שספג פגיעה של כ־116 אלף דונם, ובו למשל שמורת הטבע יהודייה, שסבלה ממספר אירועי שריפה שפגעו בכ־15.5 אלף דונם.

לרט"ג 16 אתרים בגבול הצפוני, שמונה מהם סגורים בשל המצב הביטחוני. "מבחינת היקף שריפות הטבע מדובר בסדרי גודל שהמדינה לא התמודדה איתם בעבר״, מסכמים ברשות. "בתקופה המקבילה אשתקד, אוקטובר 2022 עד ספטמבר 2023, נשרפו במחוז הצפון כ־46 אלף דונם, כלומר פחות מרבע מהשטח שנשרף מתחילת הלחימה״.

תהליך שיקום ארוך ומורכב

החורף, יש לצפות, יפחית את היקף השריפות, אולם לעת עתה הפקחים נותרים להתמודד עם הנזקים. בימים האחרונים למשל, נאלצו בקק״ל לצפות ביער שניטע רק לפני זמן קצר — נשרף כולו. ״אנחנו באירוע הזה שעדיין לא הסתיים״, אומר יגאל מויאל, מנהל מחלקת יער במרחב צפון בקק״ל. ״זה יער צעיר שניטע רק בחורף האחרון, וקק״ל השקיעה בו 1.2 מיליון שקל. זו השקעה שירדה לטמיון. גם אם יש פגיעה של מיירטים, עדיין נוצרת שריפה. החל מאפריל, אחרי החורף, וביתר שאת בתקופה האחרונה, אנחנו מתעסקים רק עם הדברים האלה. טמפרטורות גבוהות, צמחיה יבשה, רוחות — בעיקר בתקופות המעבר, מה שמגביר את אפקט השריפות. הצוותים שלנו כל היום רצים לכבות שריפות בגליל המערבי, בגליל העליון והתחתון והגולן״.

בנוסף, אי אפשר להיכנס לשטחים רבים ולאמוד את הפגיעה בהם. לכן, את היקף הנזק במלוא עוצמתו נדע רק בסוף המלחמה, וכך את עלויות השיקום שצפויות להסתכם במיליוני שקלים רבים. ביערות קק״ל בלבד נשרפו עד כה כ־18 דונם שיידרשו שיקום ארוך. לשם השוואה, השריפה בכרמל ב־2010 הסתכמה בנזק של 12 אלף דונם. את ההשלכות ניתן היה לראות למרחקים עוד שנים לאחר מכן.

שריפה בצפון כתוצאה מירי חיזבאללה | צילום: אפי שריר

״יער הרי נפתלי נפגע באופן הקשה ביותר וכך גם יער ביריה״, אומר מויאל. ״אלו שני המוקדים שחטפו בצורה הכי קשה, לא בהכרח בשל כמות הדונמים. יש שטחים שלפעמים חווים אירוע שריפה, אבל היא לא שריפת צמרות אלא יותר שריפת קרקע — כזו שבה העצים מתפחמים, עלווה נשרפת, אבל ברור לנו שאחרי הגשם העץ ישקם את עצמו. מה שאנחנו חווים בהרי נפתלי ובביריה זה כמעט מצב של טוטאל לוס. זו שריפת צמרות שמשאירה פחם. אודים שאין סיכוי שייתחדשו. זה אומר שנצטרך לחדש כמעט את כל השטח".

לדברי מויאל, חלק מהשטחים שנשרפו השנה נמצאים באזורים שחודשו אחרי מלחמת לבנון השנייה. "בינתיים קשה לנו לאמוד את הנזק הסביבתי. יש השפעות שהן מעבר לגבול הגיאוגרפי של שטח השריפה: בעלי חיים נפגעים, הגיאומורפולוגיה של הקרקע נפגעת. כשהשטח נשרף, אין מה שאוחז את הקרקע ובגשם הראשון נתחיל לראות סחף קרקע כשמבחינתנו, מדובר בבעיה. גם האפר עצמו יישטף בגשם ועלול לזהם מקורות מים ולפגוע בדו־חיים ובדגים״.

לא כל הטבע ישתקם בקלות.

״השריפה היא תהליך טבעי. אבל שריפה בתדירות כזו גבוהה, בעוצמות כאלו גבוהות ובהיקפים כאלה — לטבע קשה להכיל את זה ותהליך השיקום הטבעי יהיה ארוך ומאוד מורכב. אנחנו רואים את ההשפעה כעת על בעלי החיים. בתקופה הזו היינו אמורים להיות עם שקנאים באזור, ואנחנו בקושי רואים אותם. יכול להיות שבגלל הרעש והפיצוצים הם ממשיכים דרומה ולא נוחתים כאן. מעבר לזה, לבעלי חיים נשרף הבית. אנחנו יודעים שיונקים ממלטים את עצמם אבל בעלי חיים אחרים פשוט נשרפים. זה אומר שיש פגיעה אקולוגית ושהיא קיימת״.

איך אתם נערכים לשיקום?

״יש לנו כבר מדיניות ואסטרטגיה של שיקום שטחים פתוחים אחרי אירועי קיצון. אנחנו לא יודעים לגמרי מה רמת הפגיעה בשטח ולא נדע עד שיסתיים האירוע ויהיה בטוח להיכנס לשטח. במקומות שבהם אין איום כרגע אנחנו רק מפנים מפגעים, נותנים לטבע לנסות להשתקם. באזורים כמו יער נפתלי שנשרף כמעט לחלוטין ניכנס לעבודת שיקום בפועל. נתחיל לעבוד בכמה מישורים. האחד — שיקום אקולוגי. בראייה של 15 שנים קדימה, נחשוב איך נרצה שהיער יראה. אם זה אזור קולט קהל, שם יינטעו עצים כמו חרובים שהצימוח שלהם יחסית מהר ונותנים צל. אם אנחנו מזהים צימוח שייחודי למקום, לא נבצע בו נטיעות".

מויאל אומר כי לפני כל פעולה בשטח יבוצע סקר אקולוגי כדי לקבוע את יעוד השטח וממשק הטיפול בו. לדבריו, "בגישה האופטימית, כדי שהשטחים יתחילו להצל ולהיות משמעותיים ייקח 15 שנה. אז נתחיל לראות את מורדות הרי נפתלי ובירייה משגשגים. יש גם שיקום הנדסי של אתרים קולטי קהל. נוכל להחזיר את המצב לקדמותו ולשפר אותו בתוך כשנתיים. ברמה התיאורטית, אין מצב שהקרקע לא תוכל לגדל יער או להוות אתר קולט קהל״.

שנת המלחמה הכניסה לקו האש שטחים באזורים שלא נשרפו שנים רבות. בין שמורות הטבע שנפגעו עד כה בצורה המשמעותית ביותר נמצאים רכס בשנית, הר אביטל והר בנטל, יער מסעדה, טבע חרמון, נחל חצור, מורדות נפתלי, רמת דלתון, הר מירון, ראש הנקרה ועוד. ״כל הפקחים כולם מגויסים לזה, לכל אחד מהם יש תיק עם ציוד כיבוי אש ויש לנו רכב יער שמסייע לכיבוי שריפות״, מסביר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות. ״היתרון שלנו הוא שאנחנו מכירים את השטח והשדה, גם אם אנחנו לא כבאים מקצועיים, ועובדים בשיתוף פעולה עם קק״ל ועם כבאות והצלה כדי לצמצם את החדירה של השריפות לתוך השמורות".

אפשר כבר להעריך את הנזקים?

"אנחנו לא יודעים לאמוד עדיין את הנזק במלואו. למשל, יש שמורה שנמצאת לא רחוק ממנרה, סחלבי מנרה. יש שם קרקע ייחודית, צומחים בה סחלבים, אבל היא קרובה לגבול. מאז תחילת המלחמה הרבה כלים צבאיים נמצאים באזור, בטוח שהפגיעה שם אדירה אבל אין לנו מושג מה נשאר שם ומה רמת הפגיעה. זאת שמורה קטנה ומיוחדת ויכול להיות שהיא נמחקה. מתי נוכל לדעת את זה? כשיעזבו, ולא לפני האביב. במאי גייסנו בוטנאים כדי לעשות סקר בחרמון, אבל הודיעו לנו שיש איום כטב״מים וזה בוטל. יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות כרגע״.

איך ייראה הליך השיקום?

״הרבה מהמקומות יישתקמו לבד. כשתהיה לנו גישה, נצטרך לבדוק את ההשפעות והנזקים, ולבחון היכן ממד הזמן ייתן את התשובה, ובאילו מקומות אנחנו צריכים לתקן. אני מוטרד מבתי גידול שאני לא יודע אם נצליח לשקם. למשל, סחלבי מנרה שהזכרתי. יש מקומות כמו עמק מן בחרמון — אני מקווה שנצליח לשקם אותם למרות הנזק הכבד. יש מקומות שבהם נצטרך לעשות עבודה משמעותית, תוך פינוי של הרבה מפגעים ואני מקווה שנצליח. בשטח הוצבו המון גדרות שחוסמות תנועה של בעלי חיים. גדרות תלתליות פוצעות בצורה קשה בעלי חיים כמו יחמורים וצבאים. נצטרך לפנות את כל מה שאפשר לפנות".

מה לגבי השטחים שנשרפו?

״כשהחורף יבוא, והכל יהיה יותר ירוק, וחלק מהשחור יימחק מתחת, נראה איך הטבע מצליח לשקם את עצמו מהרבה מאוד מהנזקים. אנחנו נהיה אלו שידעו לכוון ולעזור כך שזה יגיע למקום הנכון. יש מקומות שכבר בחורף הקרוב יישתקמו. יש אזורים שייקח להם חודשים, ואחרים שייקח להם שנים. יש השפעות משמעותיות ארוכות טווח. אני מניח שלשקם באופן מלא את השטח יארך כחמש שנים. לחורשים גדולים שלקח להם 50 שנה לגדול, זה משך הזמן שייקח גם הפעם. תלוי בגודל העצים ובעוצמת הפגיעה. צומח עשבוני — כבר בחורף הקרוב הכל יהיה ירוק, תהיה לנו פריחה יפיפייה. לפעמים בתהליך של שריפה השטח נפתח לתחרות. כל הצמחים מתחרים על האור והמים. עכשיו יש הרבה זרעים בקרקע, נראה הרבה מאוד פרחים שקודם היו נסתרים או לא יכלו להתחרות עם השיחים. אולי נראה פריחה עוצמתית יותר מבשנים קודמות״.

שיקום קרקע במשך 5 שנים

לא רק שמורות הטבע והיערות הישראלים ספגו פגיעה, אלא גם השטחים החקלאיים — אלו אשר מייצרים מזון עבור הישראלים וסמוכים לגבולות. שטחי גידול רבים נהרסו אחרי שטנקים וכלי רכב נוספים נסעו בהם בשל המלחמה, והשיקום עלול לקחת שנים. לפי הערכה ראשונית, רק בעוטף עזה, יעלה השיקום כ־300 מיליון שקל.

״מיפינו את השטחים החקלאיים והנזקים. מצאנו 60-80 אלף דונם שנפגעו רק בדרום הארץ״, מספר ד״ר דוד אסף, סמנכ"ל משאבי סביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון, ״דרגות החומרה הן שונות, ובצפון בינתיים אי אפשר לבצע הערכה כי המלחמה נמשכת. אנחנו רואים שחיקה של הקרקע, בשל נסיעת הרכבים הכבדים באזור, נוצרה פודרה שהורסת את שכבת הקרקע העליונה. זה אומר שיהיה קשה יותר לגדל שם יבולים. שיקום יעלה כ־3,000 שקל לדונם. אם נעבוד לפי הפרוטוקול, נוכל לשקם את כל השטחים האלה בחזרה. אנחנו נערכים לשיקום של 5 שנים כדי להחזיר את הקרקע למצב בריא. זה אומר שיהיה פחות יבול בתקופה הזו. הפגיעה היא בעיקר בגידולי שורש כמו גזר ותפוחי אדמה, וגם גידולי דגנים למספוא וגרעינים כמו חיטה ושעורה״.