חוק הארכת השירות הוא פרומו לחוק ההשתמטות

"כולם צריכים להתגייס להגנה על הבית. זו היא תקופה אחרת, מה שהיה לפניה נכון שייבחן שנית... צה"ל תמיד שאף להביא לשירותיו מכל חלקי החברה הישראלית. המלחמה הזו ממחישה את הצורך לשנות, להצטרף לשירות, להגן על הבית. יש לנו הזדמנות היסטורית להרחיב את מקורות הגיוס לצה"ל בשעה שבה הנחיצות היא גבוהה מאוד. אנחנו נדע לייצר את הפתרונות והתנאים הנכונים לכל אוכלוסייה שתצטרף למשימה הנעלה הזו. צה"ל כצבא העם נכון למשימה".

את הדברים הללו אמר הרמטכ"ל הרצי הלוי בהצהרה לתקשורת ביום שלישי בערב. האמירות הללו לא נאמרו בחלל ריק, אלא על רקע ביקורת הולכת וגוברת בנוגע לסוגיות של שוויון בנטל בחברה הישראלית, ועל רקע קידום חקיקה שמטרתה להאריך את משך שירות המילואים והשירות הסדיר על המשרתים - אך נמנעת מלעסוק בתפוח האדמה הלוהט של גיוס בני ישיבות.

האמירה של הלוי אינה חסרת ערך, אך נדמה כי בינתיים מדובר בהצהרה כלפי חוץ שאינה מתיישבת עם הנעשה בשטח. בתזכיר חוק שירות הביטחון שהונח על שולחן הכנסת ומבקש להאריך את שירות הסדיר נכתב כי "מהלך זה יוביל לתוספת משמעותית לכוח הלוחם של צה"ל ולמערכים תומכי הלחימה, תוספת משמעותית שלא ניתן להשיגה באף דרך אחרת". מדובר בקביעה שמנוגדת לרוח דבריו של הרמטכ"ל הלוי, אך מייצגת נאמנה את המדיניות הרשמית של צה"ל ומשרד הביטחון שמחפשים פתרונות מיידיים, זמינים ופשוטים, כאלה שיעניקו להם מענה מיידי לאתגרים הביטחוניים שעוד נכונו למדינת ישראל בשנה הקרובה.

זו גם הסיבה שלא פוסלים שם את ההצעה שהעלו כמה חברי כנסת בליכוד שמבקשים לחוקק את הארכת השירות כהוראת שעה בלבד לשנה־שנתיים הקרובות. מבחינת צה"ל, מה שחשוב זה הכאן ועכשיו.

מוקש נוסף שעוד מחכה לחקיקה מעבר לפינה הוא נושא העלויות הישירות של הארכת שירות הסדיר והמילואים שטרם תומחרו על ידי האוצר אך מוערכות במיליארדים. גם אומדן רשמי של הנזק העקיף למשק עקב אובדן ימי עבודה ופגיעה במשפחות המילואים עוד לא פורסם.

את חוסר היצירתיות של צה"ל ניתן היה לראות גם בדיון שנערך אתמול בוועדת חוץ וביטחון שעסק בסוגיה של העלאת גיל הפטור ממילואים ל־45 במקום 40. במהלך הדיון ניסו חברי הכנסת ובראשם אלוף במיל' וראש אכ"א לשעבר ח"כ אלעזר שטרן לאתגר את המערכת ולהציע לה פתרונות שונים להארכת השירות, דוגמת גיוס מחדש למילואים של לוחמים ששוחררו ללא סיבה. נציגי אכ"א טענו כי הם אינם יודעים אם הדבר בכלל נמצא בסמכותם וטענו כי הם "לא פיתחו את הדיון הזה", אך היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל־שור שיקפה להם כי הדבר אכן נמצא בסמכות הצבא. ח"כים אחרים, בהם תא"ל במיל' שרון ניר (ישראל ביתנו) ויו"ר הוועדה יולי אדלשטיין (הליכוד), טענו כי בצה"ל ממשיכים להתעלם מהפיל שבחדר, כאשר הכוונה הברורה היא לפטור הגיוס של החרדים.

למרות הביקורת, ל"כלכליסט" נודע כי בצה"ל כן עובדים על מתווים שמבקשים לשנות את אופי השירות בחלק ממערכי המילואים והסדיר. בין השאר, בוחנים בצה"ל את האפשרות ליצור מתווה שירות דומה לזה הקיים לטייסים בחיל האוויר למילואימניקים שמשרתים ביחידות טכנולוגיות ועורפיות דוגמת 8200. מתווה זה ייצור מצב שבו מילואימניקים ביחידות אלו ישרתו יום בשבוע וכך יוכלו לשמור באופן יחסי על שגרת העבודה שלהם, הכשירות שלהם תישמר ותחלופת הרעיונות והטכנולוגיות בין הצבא לשוק הפרטי תגבר. כמו כן, בצבא בוחנים את האפשרות להגדיל את מספר הנשים שחותמות על "סעיף 16א" בחוק שירות הביטחון, שעליו חותמות חיילות בתפקידים דוגמת לוחמות ופקחיות טיסה שקובע כי תנאי השירות שלהן יושוו לאלו של גברים. מהלך זה יאפשר להגדיל את מספר הנשים בתפקידים קריטיים ויאריך להן את השירות לשלוש שנים במקום שנתיים. בדומה לסוגיית הגברים החרדים, גם באשר לגיוס נשים דתיות שיכלו אף הן להצטרף לשורות הצבא, נמנע צה"ל מהבעת דעה ברורה.

החוקים שמבקשים להאריך את שירות הסדיר והמילואים, שזוכים להתנגדות רבה (עד כה הוגש 895 הערות ציבור על החוקים לפי אכ"א), הם רק הקדימון לבלאגן שצפוי לעורר חוק ההשתמטות שיעניק פטור מגיוס לבני הישיבות. אף שאין קשר ישיר בין שני החוקים, ניתן לטעון בצדק כי אם החוק היה מגדיל את היקף החרדים המגויסים, אז צה"ל לא היה צריך להכביד את הנטל על אלו שכבר משרתים.

כזכור, החוק הקודם שמנע את גיוסם של בני הישיבות פקע ביוני 2023, ובכדי להתמודד עם זה החליטה הממשלה על מדיניות של אי־אכיפה כלפי האברכים המשתמטים, כאשר זו תסתיים ב־31 במרץ 2024.

במקור, שר הביטחון יואב גלנט והממשלה היו אמורים לפרסם תזכיר חוק חדש בנושא במהלך נובמבר 2023 והצעת חוק חדשה היתה אמורה להיות מונחת על שולחן הכנסת עד סוף מושב הכנסת הנוכחי, אך המלחמה טרפה את הקלפים וגרמה לכך שההליכים הללו לא בוצעו. בינתיים השר גלנט שומר על שתיקה בכל הקשור למתווה גיוס חדש שיוצג, ובלשכתו מסרבים לפרט בנושא. גם חברי המחנה הממלכתי לא נראים כאילו הם ששים להיאבק על הנושא עד חורמה, והשר בני גנץ פרסם בשבוע שעבר סרטון שבו הוא קורא לקדם את יוזמת "חוק שירות ישראלי" שתגדיל את מעגל המשרתים בצבא ובשירות לאומי ואזרחי גם במגזר הערבי והחרדי, אך באותה נשימה קרא לכך שהמהלך ייעשה בהדרגה ו"בהסכמה רחבה".

דווקא שרי ש"ס שכנראה מבינים לאן הרוח הציבורית נושבת התבטאו בימים האחרונים בעד הגדלת כמות המתגייסים בחברה החרדית. שר הרווחה יעקב מרגי טען בריאיון שחרדים שאינם לומדים צריכים להתגייס, ואילו שר הבריאות משה ארבל תמך בגיוס חרדים לגדוד נצח יהודה. עם זאת, יש לציין כי אמירות דומות מצד אנשי ש"ס נאמרו לאורך השנים ולא הובילו לגידול בהיקף החרדים שמתגייסים או לתמיכה אמיתית בשינוי חקיקה בנושא.