מס פחמן: יתרון תחרותי או אובדן ערך? האסטרטגיה שתבחרו תכריע את עתיד החברה שלכם

ממשלת ישראל אישרה לאחרונה מתווה למיסוי פחמן, אשר צפוי לשנות את כללי המשחק עבור המגזר העסקי כולו באופן דרמטי. בהתאם להחלטת ממשלה מ14 בינואר 24', בדבר תמחור פליטות מזהמים וגזי חממה שמקורם בדלקים פוסיליים אישרה ועדת הכספים ב-18 בינואר 24', מס פחמן אשר יחל לפעול בהדרגה מינואר 2025 על פחם, גז טבעי, מזוט, גפ"מ ופטקוק ויושלם עד 2030, תוך יישום מתווה עלייה מדורג.

התעשיות עתירות האנרגיה, ושורה של ענפים נוספים הם החשופים ביותר לפגיעה, והשפעת המס בהם תהיה מיידית ומוחשית - ענפי הכימיה, המלט, הברזל והפלדה הגולמיים, האלומיניום הגולמי ותעשיית הנייר ימצאו את עצמם מתמודדים עם עלויות ייצור גבוהות יותר, אשר עשויות להתגלגל אל הצרכן הסופי; ענף הבנייה, אשר עושה שימוש משמעותי במלט, ברזל, פלדה וחומרי בנייה אחרים שהם עתירי פליטות פחמן. כמו כן נעשה בו שימוש בציוד מכני כבד המונע בדלקים פוסיליים; בדומה לענפים אלה, יושפעו גם ענף החקלאות עושה שימוש בציוד חקלאי כבד מונע בדיזל ודלקים אחרים וענף התחבורה והלוגיסטיקה שיש לו תלות בדלקים פוסיליים. כל עלייה במיסוי על פליטות תגדיל את עלויות הדלקים ותשפיע על התחרותיות של החברות. הייקור בהוצאות הצפויות עשוי להגיע למאות אחוזים בשנה.

השפעתו המרכזית של מס הפחמן תתבטא לא רק בזינוק בעלויות הייצור, אלא גם בגידול בהשקעות הנדרשות לזיהוי מקורות הפליטה, פיתוח שיטות חישוב, הטמעת אמצעים טכנולוגיים להתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות, הקמת מערכות לניהול נתונים, עמידה בתקנים ואישורים ועלויות שכר יועצים מקצועיים. חברות שלא ינקטו בצעדי הסתגלות מהירים יתמודדו עם תחרות קשה מצד מתחרים גלובליים, במיוחד ממדינות שבהן לא מוטל מס פחמן. היבוא ממדינות אלה יציע מוצרים זולים יותר, כיוון שישראל עדיין לא אימצה מנגנון התאמה בינלאומי, דוגמת מיסוי פחמן על ייבוא מוצרים עתירי פחמן כנהוג באיחוד האירופי. הדבר יקשה על חברות ישראליות לשמור על תחרותיות בשוק המקומי ואל מול מתחרים גלובליים כאחד.

עו"ד מירב טביב | צילום: נמרוד קפלוטו

עם זאת, בצד הסיכונים הפיננסיים והעסקיים, מס הפחמן טומן בחובו גם הזדמנויות עסקיות. צעדי הסתגלות והטמעת פיתוחים טכנולוגיים חדשניים, הם בעלי פוטנציאל להוות רכיב מפתח לשמירה ואף לשכלול התחרותיות בתעשייה בטווח הארוך. חברה שתתאים את עצמה בצורה טובה ומהירה לשינויים הרגולטוריים בתחום האקלים, תצבור יתרון כלכלי על פני חברות אחרות ותהפוך לתחרותית יותר לא רק בשל הפחתת הסיכון הרגולטורי אלא גם בשל ההזדמנות הכלכלית להשתלבות במסלולים משלימים, בין היתר בשוקי הפחמן הבינלאומיים. אלה, מייצרים מסגרת וולונטרית שבה חברות יכולות לבצע השקעות בפרויקטים טכנולוגיים להפחתת פחמן, כנגד רכישת תעודות פחמן בגין יחידות הפליטה המופחתות וקיזוזן ממצאי הפליטות שלהן בעלות נמוכה יותר או מכירת יחידות פליטות (קרדיטים).

חברות או פרויקטים המיישמים אמצעים להפחתת פליטות גזי חממה - פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, תיעוש ירוק, או טכנולוגיות לכידת פחמן - יכולים למכור קרדיטים שנצברו כתוצאה מהפחתות אלו וליצור לעצמם מקור הכנסה נוסף. הערך הכלכלי של יחידת פליטה תלוי בסוג הפרויקט והשוק בו נסחרות היחידות. כך, בשוקי הפחמן באירופה, קיימת מערכת מסחר בפליטות (ETS - Emissions Trading system) עם מסגרת ברורה לקביעת מחירים. הרגולציה בשווקים אלו מתקדמת, ולכן שוק הפחמן מתרחב ומתחזק בהתאם, מה שהופך את המנגנון לרווחי יותר ופותח הזדמנויות כלכליות משמעותיות.

מס פחמן בישראל ישנה את כללי המשחק עבור התעשייה בפרט ועבור המגזר העסקי בישראל בכלל. לצד האתגרים, חברות שיאמצו אסטרטגיה ייעודית יזכו בהזדמנות גדולה לחיזוק עמדתן בשוק בטווח הארוך.

עו"ד מירב טביב היא שותפה וראש מחלקת דיני סביבה וקיימות, פישר (FBC)