ליאור וייס מבירבזאר. פועל למען התעשייה המקומית | צילום: בירבזאר
טעים יותר, מזהם פחות: מייסד בירבזאר מסביר מדוע בירה בפחית עדיפה על בקבוק
ליאור וייס ממבשלת הבירה המצוינת בירבזאר מכניס הכל לפחיות: מבירה, דרך קפה קר ועד קוקטיילים משובחים. "פעם היה לבירה בפחית טעם מתכתי, זה כבר עשרות שנים לא כך"
פעם, די מזמן למען האמת, שתיית בירה מפחית נחשבה למשהו נחות למדי. רוצה לומר, אם החזקת מעצמך מבין או אנין טעם, לא היית נתפס כשפחית בירה בידך. למה? משום שידעת שבירה בפחית היא פחות טובה מאחותה שבבקבוק. שיחה קצרה עם ליאור וייס, מייסד ומנכ"ל מבשלת הבירה המצוינת "בירבזאר" שבכפר דניאל, מבהירה שהעובדות נכונות, אבל לא מעודכנות.
"זה נכון שפעם באמת היה טעם מתכתי לבירה בפחית. הנוזל אכן נגע במתכת ישירות וקיבל טעם לא נעים אבל כבר עשרות שנים זה לא כך. החלק הפנימי של הפחית מצופה בפולימר (פלסטיק) שמונע מגע של הבירה עם המתכת. הטעם המתכתי שאתה מדבר עליו אכן היה קיים, אבל הוא נחלת העבר כבר עשרות שנים".
אלא שלדבריו של וייס, זה ממש לא נגמר כאן מבחינתו - בירה בפחית פשוט טובה יותר מזו שמכרת בבקבוק. "פחית אטומה לגמרי לאור וחמצן. לכן הבירה, שהיא מוצר רגיש מאוד, לא מתחמצנת כתוצאה ממגע באוויר ולא מתקלקלת מהר כתוצאה מחשיפה לקרינת UV, שבקבוק, כהה ככל שיהיה, כן חשוף אליה. הכשות שבבירה מפתחת טעמים לא נעימים כשהיא באה במגע עם אור. בפחית זה לא קורה".
לדבריו, יש לכך גם יתרונות סביבתיים: "פחית שוקלת 14 גרם, בקבוק 220, ולכן טביעת הרגל הפחמנית הכרוכה בשינוע מסביב לעולם של בקבוקים גדולה בהרבה לעומת פחיות. יש גם את עניין המיחזור. פעם באמת היו ממלאים בקבוקים מחדש, היום גורסים ומייצרים בקבוקים מחדש. אותו דבר עושים עם הפחיות, רק שבמקרה שלהן יש הרבה פחות חומר למחזר והרבה פחות פסולת".
וייס מסביר שלא מדובר בטרנד חולף אלא במגמה עולמית, ומונה את ענקיות הבירה היינקן וקרלסברג שמייצרות פחיות, וגם יצרני בוטיק נחשבים כמו מיקלר הדנית וברודוג הסקוטית, שאין לה בכלל בקבוקים. בארץ, גם מבשלת מלכה הצפונית מכניסה את הבירה שלה לפחיות ולא רק לבקבוקים. טמפו מייצרת כבר שנים גולדסטאר ומכבי בפחיות, כמו גם את בירה הייניקן ההולנדית שהיא מייצרת בישראל. החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה) מוכרת קרלסברג וטובורג גם בפחיות, ואפילו את בירה סטלה הבלגית המצוינת. גם גינס אפשר למצוא בפחית, ואצלם יש אפילו מנגנון פנימי שמתיימר לדמות טעם מזיגה. "בקבוקים אסור לפי חוק לקחת לים, פחיות מותר", הוסיף וייס. "בקבוקים גם לוקח הרבה יותר זמן לקרר".
עוד מגמה עולמית שווייס מקדם בארץ היא RDT (Ready To Drink). כולכם מכירים כבר כנראה את פחיות הקפה הקר במרכולים. וייס מייצר עכשיו קפה נייטרו קר בפחית בשיתוף עם קפה תמתי המצוין משוק הכרמל. בהמשך הוא מתכנן לייצר בפחיות גם תה קר.
בנוסף השיק לפני מספר שבועות סדרת קוקטיילים מוכנים לשתייה בפחית בשיתוף פעולה עם כמה מטובי היצרנים בארץ – סנגריה עם יקב הרי גליל; קוקטייל וויסקי סאור עם מזקקת מילק אנד האני העונה לשם המדליק "בלומפילד", רמז עבה למיקומה של המזקקה; גרסה מקומית לקוקטייל מוסקו מיול האגדי שנקראת "חניתה מיול" בשל המיקום הצפוני של מזקקת יוליוס האהובה של יובל (ג'וב) הרגיל, איתה הוא מייצר את המשקה. הרגיל נאלץ לעזוב את המזקקה בגלל המלחמה, אך הצליח לשנע לא מעט מהמשקאות שלו והוא מייצר עם וייס גרסה ישראלית לקוקטייל המהולל – שילוב של משקה הביטר שלו עם ג'ינג'ר ודבש. טעים להפליא. ויש גם את "קצרין אשכוליות" - ערק ממזקקת רמת הגולן, שגם היא נאנקת כיום תחת מטר ההפגזות מלבנון, ומיץ אשכוליות אדומות. כולם נהדרים ממש, וניתן להשיג אותה באתר ובחנויות המובחרות. אפשר להשיג באתר Drinkim ובחנויות המובחרות.
לווייס חשוב לעזור ככל האפשר לתעשייה המקומית, בדגש על חלקים נרחבים ממנה שסובלים מאוד מאז תחילת המלחמה. בתחילתה אף הקים במתחם שלו בכפר דניאל שוק איכרים עם תוצרת מהעוטף. בקיצור, אם גם אתם, כמוני (עד לא מזמן) תקועים עם טעם נעורים מתכתי מחוף הים של בירה בפחית - הגיע הזמן להתקדם.